title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים ממשיכה בשמחת התורה

חבורת הפיוטים ממשיכה בשמחת התורה

שמחת תורה ממשיכה בבית גיל עוז אצל חבורת הפיוטים.

בחרנו שישה פיוטי שמחה מהעדות השונות בכדי להמשיך בשמחה לאורך כל השנה.

פתחנו בשני שירים קצרים הראשון "ושמחת בחגך" המתאים לכל חג אך נכתב במקור לשמחת תורה ולחג הסוכות בכלל. ומשם עברנו ל"שישו ושמחו בשמחת תורה" בלחנו של שייקה פייקוב.

בהמשך שוררנו ב"אשורר שירה" אותו כתב רבי רפאל ברוך טולדנו פיוט בשבח התורה,  מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון.  זהו פיוט צעיר למדי שנתחבר ע"י הרב  ברוך רפאל טולדנו , רבה של מקנס,  שנולד בה בשנת 1890 , עלה לארץ בשנת 1963 ועד ליום מותו בשנת  1971 פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ.

לחנו הכובש של השיר והמלים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות.

נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה,  כמו שבועות - חג מתן תורה , ושמחת תורה - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


שמחת התורה באה לאחר סיום חג הסוכות בו אנו נוטלים את ארבעת המינים ודרים בסוכה. לשם כך פייטנו את "סוכה ולולב".  סוכה ולולב הוא פיוט קבלי, אחד הפיוטים המרכזיים לחג הסוכות בקרב הקהילות הספרדיות. מחבר הפיוט הוא ר' משה אדהאן שהיה אב בית דין ומנהיג רוחני של קהילת מכנאס מסוף המאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-18. מהר מאד התפשט הפיוט בקרב כל קהילות צפון אפריקה ושאר הקהילות הספרדיות, שאימצו אותו כפיוט מרכזי לחג וחיברו לו לחנים שונים. הפיוט מתאר את מצוות ארבעת המינים ואת טעמיהם על פי תורת הסוד ומדרשי חז"ל
הוא עמוס סמלים קבליים ורמזים הקושרים בין סמלי החג – הסוכה, ארבעת המינים והאושפיזין, ובין שמותיו השונים של ה' ועשר הספירות. על הפיוט שורה רוח של שמחה וחדוות גאולה, שיחד עם הפזמון החוזר, תרמו להתחבבותו של הפיוט ולפופולאריות שלו, גם ללא הבנת הסמלים הקבליים עד תומם.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לאחר שמחת הסוכה והלולב עברנו לשני פיוטים מפורסמים הקשורים אף הם לשמחת התורה בעם ישראל.

"שמחו נא בשמחת התורה" אחד הפיוטים המרכזיים לשמחת תורה, שחובר על ידי ר' יוסף חיים מבגדד ונתפשט ברחבי המזרח
בדומה לפיוטים נוספים בשמחת תורה, הפיוט בנוי על פי שני עקרונות צורניים ברורים הקשורים זה בזה - המחזוריות והחזרה, השזורים זה בזה במלאכת מחשבת ומיועדים להכניס את השרים והרוקדים למעין טראנס – מצד אחד מרכז ומצד שני תנועה מעגלית סביבו.
החזרה באה לידי ביטוי בכמה מימדים. האחד - בתבנית המילולית (השורש ש.מ.ח – שמחו נא, ישמחו, בשמחת); השני – במבנה החריזה הבסיסי: כל התארים, המסודרים על פי א"ב, חותמים באותו החרוז ( xים), ופותחים באותה מלה - יִשְׂמְחוּ, דבר המעצים את תחושת השמחה ההולכת וגוברת. מימד נוסף של חזרה מתבטא במשקל השיר – כל מילות הפיוט הן במשקל של שלש הברות
המחזור הקצבי מתפתח בתנועה אל מבנה זוגי – זוג מילים ( כגון: "ישמחו - אהובים") בתבנית הבסיסית, וארבעה זוגות בטור, כאשר הצירוף "בשמחת התורה" חותם כל בית. השיר מיוסד כאמור על פי סדר הא"ב, מבנה הנותן תחושה של התפתחות ותנועה המתקדמת ועולה מאות לאות בתוך המבנה המחזורי שתואר לעיל ובמקביל משלימה מעגל רחב שמגיע לסיומו עם האות ת'. לכל טור ישנו נושא רעיוני אשר סביבו נשזרים התארים השונים. לעיתים הנושא גלוי (בית ד', מבנה העם – ישראלים, כהנים ,לווים) ולעיתים נסתר

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


קינחנו בפיוט "מפי אל" פיוט זה התפשט בדורות האחרונים יותר מכל פיוט אחר לשמחת תורה, ומזמרים אותו כיום בהקפות כמעט בכל קהילות ישראל במזרח ובמערב. הוא נדפס בעשרות רבות של ספרים, סידורים, מחזורים סדרי הקפות וקבצי פיוט. לא ידוע מי הוא מחברו
נראה כי קהילות רבות קיבלו את השיר מידי שלוחי ארץ ישראל, ובשל פשטותו התפשט השיר והגיע עד הקהילות הנדחות ביותר במזרח ובמערב
פיוט זה מושתת על המבנה המופלג (=הסופרלטיבי) "אין - כ". מבנה זה מופיע בתפילת חנה (שמואל א ב, ב): "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ". כאן ביטויי השבח המופלג חלים לא רק ביחס לאל נותן התורה, אלא גם ביחס למשה המקבלה ומוסרה, לתורה עצמה ולישראל, לומדיה ומקיימי מצוותיה.

השיר נכתב במקורו עבור חג השבועות, והתקבל ברבות הימים כשיר עממי מובהק לשמחת תורה.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


שנזכה להמשיך שמחה לאורך כל השנה אצל כולנו.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט