title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פרשת האזינו ולחג הסוכות

"וינתן לעם לב חדש לשורר בפיהם שיר חדש" (יוצר לפרשת החודש)

"האזינו השמים ואדברה                           ותשמע הארץ אמרי פי

יערף כמטר לקחי                                     תזל כטל אמרתי"

כך כתובה שירת האזינו בספר התורה, בשתי עמודות קצרות, כשבין האחת לשניה יש רווח גדול. למתבונן בספר התורה, נראה, שהאותיות הכתובות מועטות ביחס לגודל היריעה. מדוע להשאיר  מקום פנוי רב כל כך ? ניתן  היה בקלות לצמצם את הרווחים.

התחושה היא                                       שגם לרווחים יש משמעות.

במדרש נאמר, שהתורה, לפני שירדה לעולם ונכתבה על קלף, נכתבה "אש שחורה על גבי אש לבנה". הביטוי הזה מסמל את העובדה שגם לרווחים יש מהות – הם ה"אש הלבנה" לא רק שלאש הלבנה אין משמעות פחותה מהאש השחורה, יתכן שהמשמעות שלה אף גדולה מהמשמעות של ה"אש השחורה".

 ה"אש השחורה" – האות הכתובה, הינה מוגבלת. האש הלבנה, מבטאת מהות מוגבלת פחות.

באופן אחר, ניתן לחשוב על הרווח, על ה"אש הלבנה" כמנגינה – הליווי הפנימי של האות הכתובה, האופן שבו צריכים לבטא אותה ולשיר אותה. הרווח מאפשר להפוך את האות המעוצבת וה"חתוכה" למשהו חי יותר, משהו עם נשמה.

המהר"ל מפראג מבאר באופן דומה את התיאור של אש שחורה על גבי אש לבנה:

"אש שחורה על גבי אש לבנה כו'. דבר זה סוד מופלא, כי התורה נקראת בשתי שמות; נקראת בשם "חסד", "ותורת חסד על לשונה" (משלי ל"א, כ"ו), ונאמר (משלי ג', י"ז) "דרכיה דרכי נועם", ונקראת בלשון "אמת", "תורת אמת היתה בפיהו" (מלאכי ב', ו'). כי המצוה בעצמה עשייתה הוא הטוב ונועם. ולפיכך היה יסוד התורה אש לבנה...נמצא כי עיקר המצוה הוא טוב וחסד, וזהו מורה אש לבנה, כי הלובן מורה הטוב והזכות, דומה לאור שהוא טוב. והצורה, היא אש שחורה, כי השחור מורה על רשימה מבוארת היטב, כך התורה דבריה מבוארים ברורים" (גור אריה דברים פרק ל"ג)

המהר"ל מסביר שהתורה מכוונת אותנו לדבר האמיתי – לדין אמת. אבל דין הוא דבר שלפעמים נראה מנותק מהמציאות. לפעמים דין שיוצא מבית הדין, בית המשפט, נראה לא מתאים לחיי היום-יום. לכן חשוב שנראה שהתורה היא שיר. היא מתאימה למציאות, יש לה מנגינה פנימית שמי שרגיש אליה רואה גם את הטוב והנועם שיש בה, את עושר החיים שיש בה.

שירת האזינו, בצורתה השירית, קוראת לנו להתבונן על הרווחים שבין האותיות, על החיים מלאי הטוב שיש בין אותיות התורה, המנגינה והנועם.

אנו בפתחו של חג הסוכות.  את כל מה שאנחנו עושים בדרך כלל בבית, אנו ממשיכים לעשות, אולם בחג אנו עושים אותו בסוכה. ובכך כל מעשה "רגיל" של אדם הופך להיות מצווה כשהוא נעשה בסוכה. זו התחושה שהתורה רוצה לתת לנו. התורה אומרת לנו "צא מעולמך הרגיל והיכנס לסוכה" - להרגשה שאתה נמצא בצלו של הקב"ה, תמיד.

 עולם התורה המצוות איננו אוסף יבש של חוקים אלא שיר מלא  חיים.

בפתחה של השנה החדשה, אנו מתפללים כדברי הפיוט שמוזכר בכותרת, שינתן לנו "לב חדש" – כוח התבוננות פנימי טהור וזך. שיאפשר לנו "לשיר מחדש" את התורה – לא רק לקרוא אותה אלא להרגיש איך היא ממלאת אותנו בחיים של אור וחסד בחיים של שמחה ושיר. 

 

 

 

 

 

 

שנה טובה, שבת שלום וחג שמח, הרב מתן שניוייס, רב טירת צבי