title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים במפגש אחרון לשנת תשע"ט

חבורת הפיוטים במפגש האחרון לשנת תשע"ט

פתחנו בפיוט לכל עת הנקרא "אליך אקרא יה". שיר במסורת הצפון-אפריקאית, המושר כאמור בכל עת. השיר פופולרי מאד, כנראה בשל לחנו הכובש והקליט, והוא מושר בהתכנסויות של שמחה ובכל עת, בפי קהילות רבות ושונות נכתב בידי שלמה זריהן.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

המשכנו עם הפיוט "נגילה הללויה". זהו גם פיוט לכל עת, מן המוכרים והפופולאריים ביותר במסורת הספרדית-ירושלמית הרחבה. מחבר המלים הוא אשר מזרחי, אחד היוצרים החשובים של המאה האחרונה, שחיבר עשרות פיוטים ולחלקם אף כתב לחנים.

הפיוט הקצר מבטא במילים פשוטות ביותר את עומק הכיסופים לגאולה המלווים את העם היהודי לדורותיו

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 




בפיוט מתוך הסליחות  "אדון הסליחות" אחד הפיוטים העתיקים והידועים ביותר שהפך ברבות השנים לפיוט המזוהה ביותר עם מנהג הסליחות. מתחילת חודש אלול ועד ליום הכיפורים שרים בקהילות הספרדיות את הפיוט מדי יום בסדר הסליחות, בדרך כלל בשירה משותפת של החזן והקהל, ההולכת ומתעצמת מבית לבית. 
מחברו של הפיוט אינו ידוע. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב וכל שורה משבחת ומתארת את האל ואת מעשיו. בין בית לבית חוזר הפזמון בבקשת סליחה ורחמים – חטאנו לפניך רחם עלינו. 
אנו עומדים בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, בו נוהגים בעדות ישראל השונות לקום באשמורת השחר לאמירת סליחות, עדה עדה ומנהגיה. בעדות המזרח נוהגים לומר סליחות במשך כל חודש אלול ובעדות אשכנז ממוצאי השבת שלפני ראש השנה. 
"
אדון הסליחות" הוא אחד הפיוטים הידועים ביותר בסדר הסליחות והוא נאמר מדי יום במשך חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט מושר בדרך כלל בשירת מקהלה שהולכת ומתעצמת עם הגיעה לפזמון החוזר - חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ - מלים אשר בניגוד למצופה מושרות בשמחה ובהתלהבות ולא מתוך צער ועצבות, שכן יש שמחה ונחמה בידיעה שקיים לאדם פתח לשוב בתשובה על מעשיו וכי האל הוא חנון ורחום, טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת, עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת. 
   

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


קינחנו בפיוט הקשור לשבת עסקנו בפיוט מוכר שזכה להרבה מאוד לחנים – "צור משלו אכלנו" – פיוט המושר בסעודות השבת לפני ברכת המזון. ככל הנראה נכתב הפיוט בצפון צרפת, לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה, ועד מהרה נתגלגל לקהילות שונות ברחבי העולם היהודי. כאמור שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון.

פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

החבורה מאחלת לכל בית ישראל שנה טובה ושנת שלום.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט