title
title
title
title
title
title
משתפים - החל הגדיד

‏ב' אלול תשע"ט - ‏02/09/2019

החל הגדיד


יום שישי, ערב שבת, עוד מעט ודינה תדליק את הנרות, כבר שקט מסביב ואפילו התנועה למעין וממנו חדלה. 
ופתאום רעש, שקשוק וצלצולים עולים מהכביש היורד אל השער מכיוון צומת עין הנצי"ב. 
"
מה הרעש הזה עכשיו" אומר אני לדינה "כאילו לא די לנו בצפירת המשאיות הגדולות הנעות על הכביש ומצפצפות בכדי להתריע לנוסעים והחוצים את הכביש בדרך למעין".
יוצא אני למרפסת לראות והנה לנגד עיניי יורדת במורד הכביש "רכבת קרוניות" הנושאת אשכולות גדולים צהובים של תמרים, כן תמרי "הברי", באחת, משתנה מצב רוחי מכעס על הפרת השקט להתרגשות, שכן חדרה לתודעתי "הגיעה עת גדיד",  וידי אנשי המטעים מלאות עבודה הנמשכת עד כניסת השבת.
הולך לבית הכנסת לומר את "קבלת שבת", כל הציבור שר כאחד קול רם "לכה דודי...בואי כלה", ובעל התפילה ממשיך בקולו "מזמור שיר ליום השבת". 
כל איש ממשיך בשקט למלמל את המשך המזמור. ואני מגיע למילים "צדיק כתמר יפרח"....
מפנה ראשי לאחור, שם יושב איתן שפירא, איש התמרים הוותיק של עין הנצי"ב, שכוחו רב לו גם בהכרת צמחי ארץ ישראל בכלל ובפרחיה בפרט, ושואל אותו "איתן, אתה שאיש התמר והפרח אתה, מה עולה בדמיונך כאשר אתה אומר: צדיק כתמר יפרח, הרי פרחי התמר קטנים ועלובים למראה ובכלל פרחיו לא מתוחכמים, אין בהם צבע וכמעט ריח אין בהם, ובכלל הם עצים חד ביתיים, פרחי הזכר על עץ אחד ופרחי הנקבה על עץ אחר ורק אתם המטעימניק'ים משתגעים להעביר את אבקת פרחי הזכר לפרחי הנקבה, אז מה המשמעות של "כתמר יפרח...."
ששששש... מהסים בי היושבים סביבי, הרי בידוע הוא שבעין הנצי"ב לא משיחים בשעת התפילה. ואני נשארתי תוהה....


אך מיד בתחילת השבוע הלכתי לראות את התהליך של הבאת הפרי לסככת האריזה וראיתי את "רכבת התמר" מקרוב פריקת הפרי במלגזות קווי האריזה. הקרטונים המתמלאים ואיך הפרי השנה, שואל אני את ג'ובו רכז המטע, והוא בחיוך על שפתיו, שכן הוא יודע שאשאל זאת שכן שאלה זו אני שואל אותו כל שנה, מאז הייתי רכז המשק. וג'ובו משיב כדרכם של חקלאים "יש יש ויש לא יש" כלומר "יש טוב ויש פחות טוב". 
"
היה חורף יחסית לא נוח לתמר, ולכן הכמות תהיה מעט נמוכה מהצפוי, אך הפרי יפה וגדול", אך חיוכו של ג'ובו מסגיר את שבליבו, ואתה מבין שיהיה טוב.

צפו באלבום התמונות – מומלץ – לחצו כאן

עשהאל (עשי) פשחור

עין-הנצי"ב