title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע

פרשת שופטים

ההפטרה שאנו קוראים השבת, היא ההפטרה האמצעית מתוך שבע הפטרות הנחמה שקוראים לאחר ט' באב. תחילתה היא "לב" הנחמה – הבטחה של הקב"ה שהוא בעצמו ינחם אותנו מהחורבן – "אנכי אנכי הוא מנחמכם".

בהמשך ההפטרה מופיעים פסוקי ההבטחה על הבניין המחודש שיגיע לאחר החורבן.

" מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלָ‍ִם" (ישעיהו נב, ז-ט)

כשהמבשר מגיע, להשמיע שלום, לבשר טוב, מי שרואה אותו ראשון אלו הצופים שנושאים קול, גם כשעוד לא הכל מושלם הם כבר רואים את ניצני הגאולה. הם אלו שמעוררים את כולם לשים לב לסימני הגאולה ולפצוח ברינה. "כי נחם השם עמו גאל ירושלים".

***

"בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו... ציפית לישועה?" (תלמוד בבלי, שבת). אחת הדרישות מכל אדם מישראל לצפות – לראות למרחוק, ולחכות, להתקיימות דברי הנביאים. לחפש כצופה מראש המגדל, ולנסות לזהות כל סימן שמבשר על זמן הגאולה, המתואר בדברי הנביאים.


תוצאת תמונה עבור גדיד תמרים***

בשבועות האחרונים, כל יום, אפשר לראות בכניסה לקיבוץ את המראה המרגש והמרנין של עגלות עמוסות באשכולות תמרים -  מלא החופן ברכה. בכל העולם מתפרסמים התמרים מלאי הדבש של הקיבוץ והעמק. בין השבילים אפשר לראות תמרים שדבשם ניגר על הארץ כיוון שאין כדאיות או יכולת לגדוד אותם. ארץ זבת דבש ממש. 

 

***

לעיתים נראה (ובצדק) שעוד לא "הכל דבש", אבל בעין טובה אפשר לצפות ולראות בעינינו את סימני הגאולה. את הארץ מרעיפה עלינו מדבשה, בעזרת השם, ובעזרת חברים חרוצים.

ניתנה לנו האפשרות והזכות לראות "עין בעין", להיות מ"צופי ירושלים" – צופי הגאולה. לראות איך נבואות הנחמה של הנביאים קמות ומתחילות להתגשם, ולעורר אל הטוב הזה, את עצמנו, ואת מי שמסביבנו. היכולת להתקדם ולקדם, לגאול ולהיגאל תלויה בשימת הלב ובהתמקדות בטוב.

פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלָ‍ִם. שנזכה לראות במהרה את השלמת הגאולה.

 

שבת שלום, הרב מתן שניוייס, רב טירת-צבי