title
title
title
title
title
title
מטעמים מפרשת השבוע - פרשת ראה

פרשת ראה

ישנה תופעה מעט מוזרה לקראת סוף הפרשה. בפרשיות שעוסקות בנתינה לעני, כתובים כמה וכמה פעלים בצורה כפולה. "כי יהיה בך אביון...לא תאמץ את לבבך... כי פתח תפתח...והעבט תעבטינו...נתן תתן לו ולא ירע לבבך...פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך(דברים טו, ח-יא)

רבי שמואל בורנשטיין ("שם משמואל") מסביר את העניין בדרך זו  "שכפל הלשון היא המקור והפעולה, להורות שהעשיה היא ממקור החיות, פנימיות הלב" כלומר, הפועל הראשון לא מתאר את הפעולה עצמה אלא את המקום שממנו היא באה, את המקור, את המוטיבציה. יש פעולות שונות שאם עושים אותם ללא כוונת הלב זה לא כל כך משנה, העיקר שהן נעשות. אבל בכל הקשור לזולת, בוודאי לאדם שזקוק לעזרה, נצרכת כוונת הלב. אינה דומה עזרה שיש בה פעולה חיצונית בלבד לעזרה שנובעת מרצון כן - מקור פנימי חי וחם. פעולה שכזו היא הפעולה שבה רוצה התורה. לכן מגיע הציווי – "פתח" תהיה עם מוטיבציה פנימית עמוקה להפתח כלפי הזולת וממילא "תפתח" – היד תפתח לנתינה ועזרה.

ה"שם משמואל" נשען בדרשתו על מדרש תנחומא שמפרש את הפסוק מאשת חיל - "לא תירא לביתה משלג  כי כל ביתה לבוש שנים"- "מלובשים בכפל, נתן תתן (דברים טו) ,פתוח תפתח, העניק תעניק (שם /דברים ט"ו) כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם." 

המדרש דורש את המילה שנים לא כמו שהיא כתובה אלא לשון שניים ומסביר שהוא רומז על הפעלים הכפולים בפרשתנו. על פי זה אומר המדרש שמי שאכן פועל כמו שכתוב בפסוק – פותח את ידו לעני מכל הלב, מלווה לו כשהוא צריך ודואג לכל צרכי החלש והנזקק לא צריך לפחד – "לירא משלג" - מ"גיהנם של שלג".

המושג של "גיהנם של שלג" רחוק מדעתנו, אין אנו מבינים מהו גיהנם, ומהו "גיהנם של שלג". אך  תיאורי חז"ל לא נוגעים לדברים שאיננו מבינים אלא להפך, לקרב את התורה לדעתנו.

כשחז"ל מדברים על גיהנם הם מתייחסים למקום אמיתי, עם אפיון מסוים. יש מקום אמיתי שנקרא גיא הנם – מתחת לירושלים העתיקה. במקום זה נעשו מעשים שאינם מטבע העולם, מעשים רעים מאד. על שם כך נקרא בפי חז"ל מקום לא טוב – גיהנם. כשחז"ל רוצים לתאר מציאות שאינה טבעית – שהיא "קרירה" ולא בריאה הם קוראים לזה "גיהנם של שלג". אדם יכול לחיות בתוך חברה, אך לא להיות רגיש למה שקורה סביבו. הוא חי בסביבה אבל לא ער לה, אין לו לב חם כלפי מי שנמצא מסביב . אולי הוא לא רואה את הבעיה ואת החסרון האישי בכך אך מי שסביבו רואה כמה הוא מפסיד – הוא נמצא ב"גיהנם של שלג". לעומת זאת אדם שרגיש ומעורב עם הבריות , רואה את צרכיהם ומסייע להם מלב חם ואוהב ניצול מעמדה לא בריאה זו וחי חיים בריאים עבורו ועבור החברה הסובבת. לכך מדריכה אותנו התורה ומדריכים אותנו חז"ל שיהיה לבנו חם, אוזננו ועינינו פתוחות למצוקות הזולת, וידינו פתוחה לעזור לו. אם ננהג כך אין לנו ממה לירא – אנחנו במקום הנכון.


שבת שלום וחודש טוב, הרב מתן שניוייס, רב טירת-צבי


אנו מאחלים לרב מתן שניוייס הצלחה בתפקידו החדש ומודים לו על הרתמותו לעיתונינו.


גדי ליאון

עורך מעת לעט