title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת מסעי

פרשת מסעי

'משנכנס אב ממעטין בשמחה'.

פשטם של דברים (המופיעים במשנה במסכת תענית)  הוא שהחל מראש חודש אב אנו ממעטים בשמחה, ומתחילים לחוש את האבלות על חורבן בית המקדש.

אך חסידים דרשו (כדרכם...) גם את המשפט העגום הזה בצורה חיובית, וקראו אותו כמצווה אותנו משנכנס אב למעט, כלומר להצטצמצם, אבל גם את זה לעשות בשמחה...

 

המגיד ממזריטש לימד שהעצבות היא לפעמים כלי של היצר הרע כדי לבטל את האדם מעבודת ה':

לפעמים מטעה היצה"ר לאדם ואומר לו שעבר עבירה גדולה...

וכוונתו שיהא האדם בעצבות מכח זה, ויבוטל בעצבותו מעבודת ה' יתברך.

וצריך האדם להבין הרמאות הזה. ויאמר להיצר...

גם אם הוא באמת קצת חטא,

יותר יהיה נחת רוח לבוראי שלא אשגיח על (מה) שאתה אומר לי לגרום לי עצבות בעבודתו.

אדרבא, אעבוד אותו בשמחה, כי זהו כלל גדול...

 

העצב הנגרם מהחטא חמור יותר מהחטא עצמו, בגלל שאדם עצוב מתקשה לעבוד את ה' ולהתקרב אליו.

השמחה היא פתח להתקדמות ולטיפוס, לצמיחה ולדבקות, והעצבות מדרדרת את האדם אחרי החטא (גם אם קטן הוא), מייאשת, מתסכלת, מחלישה ומפרקת.

 

דברים דומים שם הרמב"ן בפיו של משה רבנו (בעקבות המדרש), בדיבורו עם אהרן הכהן (שיום פטירתו יחול מחר, ר"ח אב).

המדרש קורא את הפסוק 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ...', המופיע בפרשת 'שמיני' אחרי מות בניו,  ומדמה אותו 'למלך בשר ודם שנשא אשה, והיתה מתביישת מלפניו, ונכנסה אחותה אצלה, אמר לה: על מה נכנסת לדבר זה אלא שתשמשי את המלך; הגיסי דעתיך ובואי ושמשי את המלך. כך אמר משה לאהרן: אהרן אחי, על מה נתבחרת להיות כוהן גדול אלא שתשרת לפני הקדוש ברוך הוא, הגס דעתך ובוא ועבוד עבודתך'.

 

הקריאה לאהרן 'הגס דעתך' מתבארת על ידי הרמב"ן כתנועה הפוכה לשפלות הרוח שאפיינה את אהרן.

וטעם דבר זה, כי בעבור שהיה אהרן קדוש ה', ואין בנפשו חטא זולתי מעשה העגל,

היה החטא ההוא קבוע לו במחשבתו, כענין שנאמר 'וחטאתי נגדי תמיד' (תהילים נ"א, ה),

והיה נדמה לו כאילו צורת העגל שם מעכב בכפרותיו,

ולכך אמר לו 'הגס דעתך', שלא יהיה שפל רוח כל כך, שכבר רצה אלוהים את מעשיו

 

אהרן הקדוש רואה את חטאו נוכח פניו, חווה אותו באופן קבוע, רוחו שפלה וייתכן ואף אשמה ובושה מלוות אותו. משה קורא לו קריאה שיש בה הפתעה (בעיקר כשהיא נאמרת מפיו של העניו באדם) – 'הגס דעתך', ביטוי שבדרך כלל נתפס בעינינו כביטוי שלילי.

אך זהו סוד מעין סודו של המגיד ממזריטש שהובא לעיל, ומעין הדרשה החסידית על 'ממעטין, אבל בשמחה'.

נמיכות הקומה כשהיא מובילה לעצבות, היא עצמה מכשול ומעצור. הגס דעתך אהרן, הרם ראשך, היה בשמחה ובטוב לבב – ומתוך כך תזכה להתקרב אל המזבח, ולהיות רצוי ושלם.

 

שבת שלום וחודש טוב, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי