title
title
title
title
title
title
משב רוח - "כיצד שוברים חמסין? שירה ומזג האוויר"

"כיצד שוברים חמסין?  שירה ומזג האויר..."

 

יושבת בספרייה, נהנית מקרירות המזגן (לא, זו לא פרסומת למזגנים...) בחוץ 400 חום . עמק בית שאן, אך מסתבר כי לא רק אצלנו, גם בתל-אביב, באשדוד, ובוודאי באילת.

החודש חודש תמוז, יוני-יולי בו קשורים שני שמות אהובים ולהם מכנה משותף – משוררים.

הוא, לדעתי, ענק והיא גדולה. ביאליק שנפטר ב- כ' תמוז והיא שנולדה ב- י"ז בתמוז (1930).

ואכן, שניהם התייחסו בשיריהם למזג האויר. וכיצד לא.

מזג האויר הוא חלק משגרת חיינו אך הוא גם מלווה את השינויים, הגיוונים, הסערות והימים יוצאי הדופן בחום ובקור.

אחד השירים חסרי ההתייחסות הלאומית, שיר אישי מאוד ומיוחד של ביאליק נקרא "ביום קיץ יום חום".

השיר נדפס לראשונה ב- 1930 – בקיץ תחת הכותרת "רעות והתבודדות" ו"הקסים את קוראיו מיד עם התפרסמו" (אבנר הולצמן, בספרו ביאליק)

בשיר מזמין המשורר את חבריו להתאסף בצל קורתו. "בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף" אך בסיומו ניכר תהליך של יגון, בדידות וייאוש.

אך מענין מאוד הוא הבית הראשון, השיר נכתב באירופה!!

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם
הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם,
עֵת יְבַקֵּשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלוֹם
בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף!
 
לִי-יֶשׁ-גָּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד צֵל,
הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעִיר וּמִמְּתִים, נֶחְבָּא תֵל,
כֻּלּוֹ עָטוּף יְרַקְרַק כֻּלּוֹ אֹמֵר סוֹד אֵל
שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים!

 

אפילו באירופה הקרירה הקיץ הוא קיץ. השמש

תלהט כתנור. והצל הוא מקור ההצלה.

                        " שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים"

 

נעמי שמר ידידתנו חותמת את ה"ספר השני"

בשירה הנחמד (אף חוברה לו מנגינה)

"כיצד שוברים חמסין"

הָיֹה הָיְתָה גִּבְעַת עָפָר

עִם שֶׁמֶשׁ וְקוֹצִים

וְיוֹם אֶחָד עָלוּ עָלֶיהָ

חֶבֶר חֲלוּצִים

 

הִכָּה בָּהֶם שָׁרָב אַכְזָר

וְכָל בָּחוּר וְטוֹב אָמַר

הַגִּידוּ לָנוּ

אֵיךְ שׁוֹבְרִים חַמְסִין

 

ובסיום השיר:

אִם יֵשׁ לָכֶם גִּבְעַת עָפָר

עִם שֶׁמֶשׁ וְקוֹצִים

אָז אַל תַּמְצִיאוּ שׁוּם דָּבָר

כְּנֶגֶד הַחַמְסִין

 

פָּשׁוּט מְאֹד - הָקִימוּ כְּפָר

וְתוֹךְ יוֹבֵל אֶחָד קָצַר

תִּרְאוּ שֶׁהַחַמְסִין מֵעַצְמוֹ

נִשְׁבַּר!

 

ובלב השיר התיאור הנפלא המוכר לנו

מארבע אחר הצהריים:

קוֹלְחִים הַמַּיִם בַּצִּנּוֹר

וּמַמְטֵרָה שָׁרָה מִזְמוֹר

וְלָעֵצִים יֵשׁ צֵל קָרִיר

וְצִפּוֹרִים פּוֹצְחוֹת בְּשִׁיר

וְעַל הַדֶּשֶׁא עוֹלָלִים

אֶת אִמָּא אַבָּא שׁוֹאֲלִים -

הַגִּידוּ לָנוּ,

אֵיךְ שׁוֹבְרִים חַמְסִין?

 

המשורר הגדול לבדו. עם ייאושו ויגונו ונעמי שלנו מנעימה לנו בשירה הנחמד. אכן יום הקיץ יום חום ויש פתרון!! אך כמה אחר, כמה שונה, וכמה טוב לנו, שאנו עברנו מאירופה (מה לעשות גולה זו גולה) לארצנו הקטנטונת ובה אפילו החמסין... (מול עדת החלוצים) נשבר.

תוצאת תמונה עבור ביום קיץ יום חום זמרשת

אבישג