title
title
title
title
title
title
משב רוח - זה קרה גם לי....

זה קרה גם לי...

 

רק מי שנפגע מפגיעתה של לשון יבין במה מדובר. אך, בעצם, מי לא? כולנו עברנו אי-שם בדרך חיינו את האירוע.

אמרנו משהו לתומנו בשיחת רעים. המילה, המשפט, או הידיעה נתגלגלו והגיעו לאזניו של נושא השיחה ומעתה מתגלגלים הדברים ככדור שלג, צוברים תאוצה ונפח מאמירה של סתם, מתפתחים עלבונות וכעסים ואנו חסרי אונים מול מה שצמח וגדל מזרע אמירה סתמית ואגבית... גדולים וחכמים בכל התרבויות והדתות השונות ניסחו את ההזהרות.

"מילה כמו ציפור, פרחה- לא תחזור" (ניסוח חופשי לפתגם ערבי) או  "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א).

האמת היא- עלינו לשמור בקפדנות את פינו דווקא אותם דברים הנאמרים לעיתים בתמימות אמיתית פגיעתם עלולה להיות הרסנית.

הדיבור, אסור לו שיהיה "ככה סתם, מפה לשם". כוחו אדיר, והוא כחץ שלוח לא ניתן להחזירו.

בטאה זאת בהומור ויסלבה שימבורסקה בספרה "רגע" בשיר

א' ב' ג'

לְעוֹלָם כְּבָר לֹא אֵדַע

מַה חָשַׁב עָלַי א'.

הַאִם ב' לֹא סָלְחָה לִי עַד הַסּוֹף.

מַדּוּעַ ג' הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁהַכֹּל כַּשּׁוּרָה.

מֶה הָיָה חֶלְקוֹ שֶׁל דּ' בִּשְׁתִיקָתוֹ שֶׁל ה'.

לְמָה צִפָּה ו', אִם צִפָּה.

מַדּוּעַ ז' הֶעֱמִידָה פָּנִים, אַף כִּי יָדְעָה הֵיטֵב.

מֶה הָיָה לוֹ לְח' לְהַסְתִּיר.

מַה רָצְתָה ט' לְהוֹסִיף.

כְּלוּם לְעֻבְדָּה שֶׁהָיִיתִי עַל-יָד.

הָיְתָה מַשְׁמָעוּת כָּלְשֶׁהִי

בִּשְׁבִיל י', בִּשְׁבִיל כְ' וּבִשְׁבִיל הָאָלֶף-בֵּית כֻּלּוֹ.

מתוך: נקודתיים (הוצאת קשב לשירה) מפולנית: רפי וייכרט

 

 

 

ויסלבה שימבורסקה

 

 

 

 

 

 

 אם כן, אנא מכם לפני ה"סיפור", ה"בדיחה", "גלגול המידע"

עִצְרוּ רגע קט...חִשבו דקותיים ובכך תבנו

                                שָלום בין ארץ ושמים.

 

נ.ב לא התעכבתי על התקשורת המתקדמת ברשתות החברתיות לסוגיהן – אין הבדל!!!

ההיפך מכך- עצמתן: פי כמה וכמה...

 

 

אבישג