title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת בלק

פרשת בלק

 

לאחר שני נסיונות לרתום את הכוחות העליונים לקלל את ישראל, נסיונות שנכשלים והופכים לברכה בפיו, כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, משנה בלעם את הטקטיקה בפעם השלישית, וכדברי התורה 'לֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו'.

שינוי זה של בלעם נדרש על ידי חלק מחכמינו לגנאי, כמבטא את הפנמתו את חוסר התוחלת שבניסיון לקלל בעזרת השם, וממילא מעבר לניסיון לקלל בכוחות עצמו.

כך מביא רש"י:

אמר (בלעם) איני צריך לבדוק בהקדוש ברוך הוא, כי לא יחפוץ לקללם...

(שהרי הוא) אינו רוצה לקללם.

אזכיר עוונותיהם, והקללה על הזכרת עוונותיהם תחול.

 

אך חלק מהפרשנים ראו בשינוי זה התפכחות של בלעם, ואפילו פקיחת עינו לטובה. כך למשל כותב הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר':

לא רצה עוד לנסות, אולי יחפוץ ה' בזה לקלל, רק הביט לבקש מה' שיתגדל עם ישראל במדבר – והיה המדבר לאגם מים.

"וירא את ישראל" – לא כראיה ראשונה לתת עליהם עין רעה,

אלא באהבה שהשיג באותה שעה ושרתה עליו רוח הקודש מאהבה וחיבה.

 

הנצי"ב מזהה את מבטו של בלעם כמבט של אהבה, של עין טובה המחליפה את עינו הרעה (שהיתה אחד ממאפייניו), וממילא של רוח הקודש וחיבה יתירה.

 

דומני שיש כאן אולי שני מהלכים הקשורים זה בזה בקשר מורכב של סיבה ומסובב.

פעמים שהמבט החדש והרענן מאפשר לאהבה להגיע. מי שראה עד היום אדם מסוים או תופעה מסוימת בעין ביקורתית ורעה, יכול אם ישנה את מבטו וישיתו אל המדבר (כמייצג מקום אינסופי, פשוט, נטול הנחות יסוד) לראות דברים חדשים וטובים ולזכות כבלעם שתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹוהִים (במובן של ראיית הטוב ואהבת ישראל)

מאידך, פעמים שקשר האהבה והחיבה, החיבור שמבוסס על קרבה ואמון בטוב, הוא זה שמאפשר להיחלץ מקבעונות ומבטים שליליים, ולפתוח פתח למבט חדש ולהתרחשות שלא היתה כאן קודם, ולזכות כבלעם שתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹוהִים (במובן של היכולת להתחדש ולהתחיל מבראשית, יש מאין).

 

נדרוש את בלעם לזכות, ונלמד ממנו את שני המהלכים גם יחד.

מחד, לדון לכף זכות, לחפש נקודה טובה, להתבונן בעין אוהבת, לראות בחיבה כל אחד וכל מצב.

ולצד זאת, להיפתח למבט חדש, להתרענן, להשתאות, להשתחרר מקבעונות.

ובעזרת ה' המבט החדש יפתח פתח לטובה, והעין הטובה תביא מבט חדש, ונראה  על כמה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

 

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת צבי