title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לשירת הגאולה

חבורת הפיוטים התכנסה לשירת הגאולה

 

פתחנו את המפגש בפיוט "בשרו נא הגאולה" פיוט אותו כתב רפאל צפדייה הלחינו עזרא צפדייה ומבוצע בידי משה גיאת.

הפיוט עוסק בתחינה לביאת הגואל וגילוי ה"קץ הנטמן" ימות המשיח.


 

 

 לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


חלק מסימני הגאולה וביאת המשיח הם בנין בית המקדש אליו אנו מייחלים ומתפללים.

האזנו ושרנו יחד עם הרב שלמה קרליבך את הבית הרביעי מתוך הפיוט

"צור משלו" הבית המתחיל ב"יבנה המקדש".

שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, הבית הראשון "הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ" כנגד ברכת "הזן"; הבית השני "עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה" כנגד ברכת "על הארץ ועל המזון"; הבית השלישי "רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ", כנגד ברכת "רחם על ישראל עמך". הבית האחרון המזכיר "כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'", מכוונת אל הברכה על היין אחרי ברכת המזון, במסגרת "הזימון". 
לא מעט לחנים וביצועים קיימים לפיוט הזה, בהם ביצועו המפורסם של אברהם פררה וגרסה בלדינו. ישנן קהילות, כמו בולגריה, אשכנז וחסידויות שונות, בהם קיימים מספר לחנים לפיוט
פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן




 

מכאן המשכנו לשורר את " טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹןלְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: " מתוך מזמור תהלים פרק צ"ב.

והסברנו כי להודות צריך לא רק כאשר טוב לך אלא אף כשקשה ואז הקב"ה מסייע.

האזנו לביצוע השיר על ידי חיים דבש והצטרפנו אליו בלחן צרפתי לחצו כאן לצפייה


האזנו לביצוע השיר גם על ידי הרב שלמה קרליבך והצטרפנו אליו  לחצו כאן לצפייה


אחד מאותם אלו שידעו להודות ל-ה' היה נביא הנביאים, הלוא הוא משה רבנו. עוזי חיטמן כתב את השיר, הלחין יורם חיימוב   וביצע איציק קלה- "אני העבד". משה חשק להכנס לארץ חמדה, לארץ המובטחת אך ראה אותה מנגד הר נבו ואליה לא בא.

לעיון במילות השיר לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


קנחנו עם הפיוט "אשאל אלוהי" המכונה גם "שירת תימן".

פיוט נפוץ ומפורסם במסורת יהודי תימן, המושר בכל עת כמעט, למעט שבתות וחגים. זהו שיר מז'אנר שירי האזור (תוו'שיח) המצוי במערכת השירים המרכזית של יהודי תימן הנקראת "שירה". לשיר יש לחנים רבים. כיום מוכר השיר ומושר ע"י כל עדות ישראל, במיוחד הבית הראשון שלו. הפייטן פותח את שירו בבקשה מהקב"ה שיגאל את השבויים, הלא הם עם ישראל המפוזר בגלויות, מזכיר את זכות האבות ואת בית המקדש החרב כדי לעורר את רחמיו של הקב"ה על עמו וחותם את שירו בבקשה לבנין בית המקדש וחידוש העבודה בו.

לעיון במילות השיר לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


האווירה התחממה ומעגל רוקות קטן נוצר בצעד תימני לצפייה לחצו כאן


 

מוזמנים להצטרף לחבורה כתמיד.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט