title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - החבורה התכנסה לכבודה של ארץ חמדה - ארץ ישראל

החבורה התכנסה לכבודה של ארץ חמדה – ארץ ישראל

 

בשבת האחרונה קראנו בפרשת השבוע על סיפור המרגלים והוצאת הדיבה על ארץ ישראל.

לכן, הפיוטים שבחרנו לעסוק בהם הפעם קשורים דווקא בחיבת עם ישראל לארצו.

השמחה בתורה ובארץ ישראל ששתיהן ניתנו לנו כמתנה באה לידי ביטוי בפיוט "בוא עם בחיר יה".

 

 

 

פיוט זה נכתב בידי אשר מזרחי, יליד ירושלים, אשר היה שליח ששודר מהארץ לתוניס, שם שימש בקודש בכל תפקידי הקהילה.

בפיוט קורא המשורר לכל העם שבגולה לבוא לארץ הקודש, ולראות את מעלותיה. הפיוט מושר כשירת מענה הפייטן שר את הבית והקהל עונה לו – בארץ.

 

המשכנו לפיוט הבא "יהלומה"  המושר בכל עת בקרב יהודי חלב.

הפיוט שנתחבר על ידי אברהם דוויק כלוצי. כפיוטים מאוחרים רבים, נכתב מתוך התאמה למנגינת שיר ערבי מוכר, אותו שר פריד אל אטרש, ואולי גם תוך ניסיון ליצור קרבה צלילית ביניהם, כפי שעולה ממחרוזת הפתיחה, המוקדשת לארץ ישראל ומכנה אותה 'יַהֲלוֹמָה'. 
לשון הפיוט ורעיונו פשוטים הם; הפייטן מבטא את כיסופיו לציון ולירושלים, ומייחל ליום בו יוכל להקריב קרבן בבית המקדש. בה בעת הוא מבקש מן האל כי ישמור עליו ויציל אותו, בזכות תורתו. בתווך יוצר הפייטן הקבלה מעניינת בין מקום מושבו הרם של הקדוש ברוך הוא בשמי מרומים, לבין ירושלים הגבוהה על פני הארץ, וגבוהה גם במעלתה הרוחנית – "אֱלֹהֵי דָר מְרוֹמִים / בְּנֵה בֵיתָךְ בָּרָמִים" – אמנם כעת אתה גר בשמים, אך אנו מחכים שתבנה את ביתך ב'שמי הארץ' – בירושלים. זאת, ברוח מאמר חז"ל המופיע בכמה מקומות: "'וקמת ועלית' – מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל" (ספרי דברים, קנב, ועוד)

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

מכאן המשכנו למספר שירים העוסקים בארץ ישראל- "ארץ זבת חלב ודבש" אותו הלחין אליהו גמליאל. השיר הולחן בשנת 1952 כקנון לשני קולות, במסגרת תרגיל בקומפוזיציה שהגיש אליהו גמליאל בהיותו סטודנט במדרשה למורי מוסיקה בתל אביב.

 

 

השיר הנוסף היה "ארץ" אותו כתב והלחין שייקה פייקוב. בשנת 1976 ביקש האמרגן שלמה צח שייצג את הזמרת רוחמה רז, את השיר עבורה משייקה פייקוב. פייקוב התכוון לתת לה את השיר אך לאחר מכן התחרט כי חשב שהסגנון "ההימנוני" של השיר לא מתאים לזמרת הצעירה. את השיר החל לבצע יהורם גאון אך מעולם הוא לא הקליט אותו. לאחר מכן העביר פייקוב את השיר לזמרת אילנית, לאחר שזכתה בתואר זמרת השנה. השיר בוצע באלבומה ה-20 של אילנית "אלבום מספר 20". השיר נכנס בסוף שנת 1976 למצעד הפזמונים ברדיו, והגיע אף לראש המצעד. במצעד הפעמונים השנתי של שנת תשל"ז (1977) הגיע השיר למקום התשיעי.

לשיר שלושה בתים ושלושה מופעים של הפזמון החוזר. השיר מוגדר כשיר אהבה תמים לארץ ישראל . הבית הראשון מתאר תיאורי נוף ארץ ישראל ומוזכר בו שארץ ישראל ידועה כארץ זבת חלב ודבש. בבית השני מתוארת הגאוגרפיה של ארץ ישראל.  בבית האחרון של השיר מתואר הקשר ההיסטורי-הדתי לישראל, ויש בו תזכורת לביטוי "אם תרצו - אין זו אגדה" המיוחס לבנימין זאב הרצל.

לקריאת מילות השיר לחצו כאן


 

קינחנו בשיר "שלום לך ארץ נהדרת" אותו כתב אילן גולדהירש והלחין סטיב גודמן.

לקריאת מילות השיר לחצו כאן


להרחבה אודות שיר זה וכיצד נולד אתם מוזמנים לקרוא כאן


 

שרנו משירי הארץ הטובה לאהבתה.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט