title
title
title
title
title
title
משב רוח - הצילו!!!

הצילו!!!

 

מתלמידי אני לומדת. לא להטעותכם תלמידי בני השבעים עד תשעים ומעלה, חכמתם רבה.

לעיתים משתפים אותי ב"פנינה" ספרותית, או עיתונאית.

היום אשתף גם אתכם.

קיבלתי במייל את המילים הבאות:

 

"בארץ הלוהטת הזאת

מילים צריכות להיות צל".

יהודה עמיחי

 

העונה היא עונת החמסינים. גם, עונה פוליטית בוערת. שוב בחירות, עונת בלונים ושריפות, חילופי אש בדרום ובצפון.

הצֵל בארצנו הלוהטת הוא הצלה. כידוע יש קשר בין גאוגרפיה ולשון, לכן לא נשתמש ב"קרן שמש" כדימוי חיובי, זאת נשאיר לאנגלים באנגליה הסגרירית, אלא בדימוי של צֵל.

ישעיהו הנביא (פרק ל"ב) מדמה את המלך האידיאלי

למפלט צֵל במדבר.

"וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ, וְסֵתֶר זָרֶם,

כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן (מדבר), כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד

בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה ".

רחל המשוררת הזועקת לעזרה כותבת

"הֱיֵה נָא טוֹב אֵלַי..."

"הֱיֵה אִילָן מֵצֵל עַל פְּנֵי מִדְבַּר שְׁמָמָה." (כוחי הולך ודל)

 

עמיחי מבטא בשתי שורות אלה את הצורך החיוני שלנו במצבים אלה, בארץ הזאת בכל כלי תקשורת המכיל

מילים, מילים, מילים – ספרים, שירה עיתונות....

אנא היו לנו צל והצלה במציאות הלוהטת

                                שלנו.

 

 

אבישג