title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים בשירי תורה לכבוד חג השבועות שהיה

חבורת הפיוטים בשירי תורה לכבוד חג השבועות שהיה

 

חודש סיון בעיצומו וקבלת התורה הינה חגיגה מתמשכת.

פתחנו את המפגש בפיוט "יפה ותמה". נכתב על ידי ר' שלמה אביטבול, חי במראכש שבמרוקו, נולד בערך באמצע המאה ה-19 ונפטר בעשור השני של המאה העשרים; פיוטים רבים שלו זכו להיכלל בשירת הבקשותהפיוט הוא שיר הלל ושבח לתורה; תוך שהוא נסמך על מדרשי חז"ל ועל מסורות קבליות, מתאר הפייטן את יופיה ועומקה, את חִנה ואת סוד קסמה. ניכרת בשיר גם נימה דידקטית גלויה, למשל בהתייחסותו לשלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן. הפייטן סוקר את כל מישורי הקיום של התורה – למן ההיבטים הגרפיים של כתיבת האותיות, המילים והפסקאות, דרך תיאור מצוות התורה וחוקיה, ותלמידי החכמים העוסקים בה, ועד לעידוד העיון בה על דרך הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

מכאן המשכנו למילים מתוך התפילה בברכת קריאת שמע-

וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ.

וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.

שלא נֵבושׁ וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד.

 

האזנו לביצוע של צמד רעים ושל הפייטן בנימין דנישמן.

מוזמנים לחפש את הביצועים ולהאזין להם.

 

השירה על התורה ולימודה מופיעים בעוד מספר רב של פיוטים אשר לא בכולם הספקנו לגעת.

המשכנו אל הפיוט "אשורר שירה" - פיוט בשבח התורה, מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון. זהו פיוט צעיר למדי שנתחבר ע"י הרב ברוך רפאל טולדנו, רבה של מקנס, שנולד בה בשנת 1890, עלה לארץ בשנת 1963 ועד ליום מותו (שנת 1971) פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ
לחנו הכובש של השיר והמלים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות. נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו שבועות - חג מתן תורה, ושמחת תורה - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 


לקראת סוף המפגש שוררנו את הפיוט "ידידי השכחת" - פיוט לכל עת, אחד משיריו המפורסמים ביותר של ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד במאה ה-12. יעודו של השיר במקור היה כ'רשות' לתפילת 'נשמת כל חי' בחג הפסח, אולם בימינו מושר השיר בכל עת, ולבד מהלחנים המסורתיים של יהודי בבל ומרוקו, זכה השיר גם ללחנים וביצועים מחודשים של אמנים בני זמננו, דוגמת אתי אנקרי
בעקבות שיר השירים ודברי הנביאים, וכמו בשירים רבים אחרים, גם כאן מדומים יחסי האל ועם ישראל ליחסים שבין אוהב ואהובתו, איש ואשתו. בתעוזה יוצאת דופן שם ריה"ל בפיה של האהובה, המסמלת את עם ישראל, דברי התרסה וכאב כנגד האהוב, האל. היא שואלת בכאב ובתמיהה כיצד ייתכן שאחרי יחסי קרבה כה עמוקים שהיו ביניהם, כיחסיהם של זוג אוהבים, זונח אותה האוהב, האל, לאנחות, ושוכח את אהבתה ומסירותה

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

קינחנו בפיוט "רועה נאמן" - פיוט לשבועות שכתב ר' רפאל ענתבי, המושר במסורת ספרד-ירושלים ולבנון
הפיוט מדבר בשבח התורה ומשה רבנו. את ארבעת בתיו הקצרים משרשרת פעולת הדיבור – בבית הראשון משה מדבר עם האל; בבית השני העם, הקורא את התורה בבתי הכנסת, הוא המדבר בהצהירו "וזאת התורה"; הדברים שאומרת התורה עצמה מובאים בבית השלישי, ובבית הרביעי, הלומד – על פי מסורת ישראל – בדיבור ובקול, משמיע גם דברי תפילה, שלהם – כך מבקש המשורר – ישמע האל

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

מוזמנים תמיד להצטרף לחבורה.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט