"עובדי זהב"

בחברה הישראלית אנו עדים להימצאותם של "אנשים שקופים" אנשים שאנו זקוקים ואף זקוקים מאוד להימצאותם ולפועל ידם, אך איננו רואים אותם, מתעניינים בהם, או אף מכירים אותם באמת.

קבוצת העובדים הזרים המגיעים ארצה מארצות מוצא שונות- פיליפינים, סרי-לנקים, הודים, נפאלים, תיאלנדים, יוצאי חבר העמים ועוד מגיעים אלינו לארץ לעבודה בענפים שלצערנו הישראלים מדירים רגליהם מהם, או ממעטים לעסוק בהם.

כך גם לגבי תחום הסיעוד באנשים הזקוקים לעזרה ולסיוע תמידיים, מה שמכונה 24/7. רואים אנו אותם עם מטופליהם בטיול ברחוב או בשביל, מגיעים למרכול ולכולבו, וכמובן אלו המגיעים לפעילויות המגוונות בבית גיל עוז על כל פעילויותיו.

אצלנו הם מקבלים פנים, מקבלים קשר. בהגיעם מתברכים הם ומברכים בחזרה בברכת בוקר טוב ובחיוך. אנו מצידנו משתדלים לאפשר להם, בהתאם כמובן לצרכי המטופלים שלהם, זמן לאוורור לשיחת חברים, לארוחת בוצ"ר משותפת ואף...ללימודי השפה העברית ולהדרכה מקצועית.

לצלילי דרור יקרא בקבלת שבת מעגל רוקדים משותף

וכחלק מזה נפרדנו כולנו מאחד העובדים שהשכיל להיכנס ללב של כולנו. הן אנשי צוות הבית והן חברי הבית כולם. החיוך הכובש שלו, האנושיות שבו והישרות שלו, חיבבו אותו וגרמו לאהבתו.

ערכנו לכבודו מסיבת פרידה צנועה,בזמן הפסקת השתייה,בה זכה הוא לשמוע מהחברים את אהבתם, בה הענקנו לו תשורה צנועה ממעשה הבית ובעיקר מילים טובות ומרגשות ממנו אלינו ומאיתנו אליו.

שקופים, לא אצלנו!

גדי ליאון

מומחה שיקומי

שנה חדשה בגיל עוז וב"מעיינות הדעת"

ביום ראשון נפגשים שוב!

נפגשים עם חבר מקיבוץ אחר...נפגשים עם המרצה המוערך... נפגשים עם ההשראה ליצירה...נפגשים עם הכישרון החדש שהתגלה..נפגשים עם הרוח והחומר...נפגשים עםחכמתהתנ"ך...ונפגשים עם צוות גיל-עוז שהתגעגע אליכם כל-כך!

שנת פעילות חדשה מתחילה ואנו מלאי התרגשות. כמו בכל שנה נעשתה עבודת הכנה מעמיקה תוך חיפוש דרכים להתחדש לצד שמירה על הקיים. החוברת יצאה עמוסה ב"כל טוב" מקורסים ארוכים וקצרים, בתחום ההגות, היצירה ואפילו ניסינו קצת מיסטיקה.

ההעדפות של הנרשמים הן הקובעות לבסוף את תכנית הלימודים הסופית. בכל שנה אנו מגלים כי המשתתפים מאוד נאמנים לחוגים ולמרצים ולכן לא קל לפתוח חוגים חדשים.

במועצה שלנו קיימת מערכת חוגים מגוונת לילדים ולנוער דרך המתנ"ס ולמבוגרים דרך גיל-עוז ולכל השאר למעשה אין. לאורך השנים קיבלנו אנשים צעירים לחוגים שלנו בשמחה, אך ביחד עם המתנ"ס הבנו שיש צורך לתת מענה מותאם יותר. לכן, השנה פתחנו שלוחה חדשה משותפת המציעה מגוון חוגים והמותאמת גם לצעירים ולאנשים עובדים. ההרשמה לשלוחה בעיצומה ואנו מקווים שהנטע יצמח ויגדל.

כמובן שכל מי שיבחר לבוא לחוגי גיל עוז ימשיך להתקבל בברכה.

אנו רואים שליחות לחזק את בית גיל עוז כבית חם למפגש חברתי תרבותי להעשרה ולהחרבת הדעת.

ורד רוס

קידום השירות וייזום פרויקטים

סוד הקסם הקולנועי

צפייה וניתוח סרטי איכות מרחבי העולם

המונחית בידיה האמונות של דורית צמרת

בפתח המפגש הראשון לקורס השנתי - הצהרת כוונות, ומידע על הנושאים הקולנועיים בהם נעסוק השנה.

ולפרידה מהקיץ - הקרנת "סרט חופשה" חביב:

"החופשה הסקוטית שלי"(בריטניה, 2014(

זוג הורים לשלושה ילדים חיים בנפרד - אך מנסים להסתיר את פרידתם מהסבא, כשהם נוסעים לסקוטלנד ליום הולדתו ה-75.

הסבא הוא היפי ארוך שיער ועליז, נונקומפורמיסט שמעדיף לבלות על החוף עם נכדיו, ולא עם המבוגרים הטורחים להכין לו חגיגה מפוארת.

לצפייה בקדימון לסרט לחצו כאן

להתראות בקולנוע

הסרט יוקרן באולם זיידן

ביום רביעי ד' אלול 7 בספטמבר

תחילת ההקרנה בשעה 10:00

מוזמנים לצפייה בסרט

גם חברים שאינם חברי החוג

בעלות של 25 ₪

לכל שאלה ופרטים נוספים ניתן לפנות לרויטל

050-5230198 04-6757402

revitalfuks@gmail.com

מתחילים ללמוד

ישראל מושקוביץ•31.08.16

בבית־הספר שקד בקיבוץ שדה־אליהו יקרה מחר משהו מיוחד: באותה כיתה א' יתחילו ללמוד גם הנכדה וגם הנין של ישראל ומרים רותם — גליה ואוריה. לישראל (78) ומרים (76), שחיים זה 60 שנה בקיבוץ שלוחות שבעמק המעיינות, יש שישה ילדים, 16 נכדים ושבעה נינים. "אוריה הוא הנין שלנו מיונתן, הנכד הבכור שלנו", מסביר ישראל, "וגליה היא נכדתי". ומה אומרת גליה? "אני מתרגשת מאוד ושמחה להיות עם אוריה באותה כיתה. הוא בעצם כמו בן דוד שלי. או שאני דודה שלו?" היא תוהה. ישראל יגיע עם הילדים ליום הראשון ללימודים. מרים תיאלץ להיעדר. "אני עובדת עם אפרוחי ההודו שישה ימים בשבוע", היא מסבירה .

צילום: גיל נחושתן

"תיק מפקורה"

בשבוע שעבר הבאנו כאן את סיפורה של חוה שמעון, "חברה למסע" של טל יוחנן למסע לפולין, ממנו שב השבוע.

וכך כתב טל: "....באוגוסט 1944 נהרג חיים יצחק – אחיה של חוה על סיפון ספינת המעפילים 'מפקורה', אונייה זו יצאה מרומניה לכיוון טורקיה במטרה להגיע בסופו של דבר לארץ ישראל אך טבעה כתוצאה מירי פגזים של צוללת גרמנית אשר ארבה לה, מתוך כ- 300 נוסעים ניצלו רק חמישה"....

ובכן מהו סיפורה של "מפקורה"?

מפקורה (Mefkure) אוניית מעפילים שהפליגה מרומניה לטורקיה באוגוסט 1944, וטובעה בדרכה על ידי צוללת. מתוך למעלה משלוש מאות נוסעים, רק חמישה שרדו.

המפקורה הייתה אונייה של 120 טון ושני תרנים שנבנתה בשנת 1929. באוגוסט 1944, עוד לפני הדחת יון אנטונסקו, ארגן המוסד לעלייה ב' שלוש אוניות להעברת יהודים מרומניה, שהייתה אז בעלת בריתה של גרמניה, לטורקיה, מתוך הנחה שהבריטים יאפשרו להם לעלות משם לארץ ישראל. ב-3 באוגוסט 1944 הפליגו מנמל קונסטנצה הספינות "מורינו", שנשאה 308 מעפילים, "בולבול", שנשאה 390 מעפילים, ו"מפקורה", שנשאה מעל 300 מעפילים (עדויות שונות מזכירות בין 315-380). במערב הים השחור, בסמוך לנמל הטורקי איגנדה נורו על "מפקורה" פגזי תותח מצוללת, והיא טבעה. ה"בולבול" הצליחה למשות חמישה נוסעים של ה"מפקורה", ובין השאר דווח על נוסע של ה"בולבול" שקפץ למים כדי להציל נוסעים שקפצו למים, אך כל שאר הנוסעים נספו. בין הנוסעים, שהיו בעיקר עולים יהודים, היו על הספינה גם חמישה קצינים בכירים מצבא פולין, שניים מהם היו בין הניצולים בשחייה. אחד הקצינים הציל גם בחורה שהתעלפה. בנוסף לשלושת אלה ניצלו גם בני זוג בשם פולופ, שהיו להם חגורות הצלה. בנוסף לחמשת הנוסעים שניצלו, ניצלו שישה מלחים טורקים שהשתמשו בסירת ההצלה היחידה.

שנים רבות נטען שהמפקורה טובעה על ידי צוללת גרמנית. אולם דיווחים אחרים טוענים שהיא טובעה דווקא על ידי צוללת רוסית, שטעתה בזיהוי או שהיו לה כוונות זדון. מחקר עדכני מדווח שהמפקורה אכן טובעה על ידי ספינה גרמנית והצוללת הרוסית דווקא פגעה באחת הספינות הגרמניות שארבו לספינות המעפילים.

יהודים רבים ספרו כיצד נצלו חייהם הודות לכך שברגע האחרון לא עלו על המפקורה, אם בגלל שהגיעו מאוחר והופנו לאוניות אחרות או בגלל אירועים אחרים כמו מחלה שמנעה השתתפות בנסיעה.

אחיה של חוה, חיים-יצחק נוסן הי"ד, היה כאמור בין הנספים.

מרדכי רסל, העיתונאי- פרסם ספר תחקיר ועדות על ה"מפקורה" וקרא לו בשם- "תיק מפקורה".

ביום ראשון שעבר נערכה האזכרה השנתית לנספים על גבי ה"מפקורה" בבית הכנסת " בית יעקב-יוסף", וחוה הדליקה נר לזכר אחיה.

קיר לזכר הנספים בבית הכנסת

קיסוס החורש

קיימים מספר זנים, לרובם מופע דומה והם משמשים למטרות שונות- כצמחי כיסוי, כצמחי בית, להסתרת קירות וגדר חיה בגווני ירוק וגם מגוון- ירוק ולבן.

מומלץ להשתמש בזן שמתאים כצמח כיסוי משתרע ומתפתח בתנאי צל מוחלט. גידולו איטי, צנוע בדרישותיו למים, מצוי כצמח בר בחורש הגליל.

כדי למלא את ייעודו כצמח כיסוי יש למנוע ממנו מלטפס על קירות בתים או על גזעי עצים.

הוא קל לריבוי על ידי ייחורי ראש, הם מסוגלים לפתח שורשים גם במיכל מים.

ב ה צ ל ח ה

הסוד לחיים ארוכים - כאן בישראל

90 ומעלה: מה הסוד של שדה אליהו?

באי היווני איקריה, כמו גם בשאר האזורים הכחולים שבהם חיים יותר וחולים פחות - מצאו חוקים משותפים: תזונה טריה ומקומית, פעילות גופנית ומעט לחץ. חיפוש של מודל ישראלי לאורך חיים שכזה מצא קיבוץ קטנטן, שבו התנאים הללו מתקיימים באופן די דומה

חיים ריבלין|חדשות 2| 26/08/16

לצפייה בכתבה לחצו כאן

מ ו מ ל ץ

קוּמִי צְאִי

מילים: חיים נחמן ביאליק לחנים: מרק לברי / נעמי שמר

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי...

מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי...

יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן
וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ
עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי.
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי...

תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי
עִם הַגָּל וְעִם הַדְּרוֹר
יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי...

לצפייה בביצועה של תום בן ישי- מצו סופראן בפסנתר: דניאל קרוגלוב בלחנו של מרק לברי לחצו כאן

לצפייה בביצועו של יהורם גאון מתוך פסטיבל הזמר והפזמון תשל"ו 1976 בלחנה של נעמי שמר לחצו כאן

" קוּמִי צְאִיהואשיר אהבהשל המשוררחיים נחמן ביאליק . התחבר בתרס"ה , 1905 , כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.

הולחן על ידי מרק לברי ונעמי שמר, ועובד על ידיגיל אלדמעובין מבצעי לחנה הזמרים:יהורם גאון, דודו זכאיויוני נמרי.

האני השרבגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה ברמזיםלפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשיתושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.

חיים נחמן ביאליק

פרשת ראה

פתיחת פרשיית המועדים בפרשתנו מפגישה אותנו עם חג הפסח, ועם הציווי 'לשמור את חודש האביב'.

חכמים ראו בציווי זה מקור לחובה לוודא שחג הפסח חל בחודש האביב, ומכאן לשימוש בעיבור השנה ובהוספת חודש אדר נוסף לפי הצורך, כדי להגיע לתוצאה זו.

הנצי"ב מוולוזי'ן, (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרויה קבוצת 'עין הנצי"ב', ושיום פטירתו חל היום לפני 123 שנים) רואה בציווי זה ביטוי להנחיית התורה לימי הגלות.

לדבריו, לאביב סגולה מיוחדת – 'להפוך כל זרע לצומח מחדש להחליף כח'. החובה היא לא רק לדאוג שפסח יחול בעונת האביב, אלא לשמור את האיכות האביבית, את היכולת להתהפך, להתחדש ולהחליף כח.

מעבר לכך. הנצי"ב רואה את האביב כזמן שבו לא נותר מהפרי אלא הגרעין. גוף הפרי, המועדף יותר על האדם המחפש אוכל, ו'מוכשר להנאת האדם', נרקב ונשחת, ובבוא האביב רק הגרעין נשאר:

אך מכל מקום הגרעין הוא שומר את קיום המין,

ובשעה שמגיע לירח האביב הוא היקר מכל הפרי,

וכל הפרי נרקב והגרעין שח לארץ ומגיע למשוש דרכו ולעשות פרי.

שמירת חודש האביב משמעה החזקה בגרעין, באמת הפנימית, במה שמחיה את הפרי כולו, גם בזה שלא נראה במבט ראשון כמהנה וכ'תאווה לעיניים'. השמירה על הגרעין בחודשי החורף קשה ומאתגרת, אך באביב מתגלה המהות, מתגלה התוך, הפנים, ומתאפשרת הצמיחה המחודשת והפירות הבאים.

ימים אלו, של תחילת שנת לימודים (ושל תחילתו של חודש אלול, המצביע על השנה החדשה בכלל), על אף שימי קיץ הם (וכולנו מייחלים לבוא הסתיו...), קשורים קשר עמוק אל דברי ה'אביב' של הנצי"ב.

אם נשכיל להיות אביביים, להתחדש ולהחליף כח, לאפשר לילדינו (ולנו) לצמוח מחדש, ולאחוז בדברים החושבים באמת – העולמות הפנימיים, הגרעיניים, המרוכזים ולאו דווקא אלו המלוטשים, מתוקים ומתייפייפים, הרי שנוכל להגיע למשוש דרכנו ולעשות פרי.

שבת שלום ושנת לימודים פוריה, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי