title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - סיור להרדוף עם חוגי הציור של אסיה

סיור אמנות בהרדוף

עם שלוש קבוצות הציור והרישום שבהדרכת אסיה

 

יצאנו מהבית בשעה 7 בבוקר כדי להיות בהרדוף ב-9 בדיוק  בתשע! 

התקבלנו במאור פנים  ביום חם ביותר באחד משלושה מרכזים שיקומיים שיש בהרדוף -  חירם שמו. זהו מרכז שיקומי לאנשים במהלך ואחרי משבר נפשי.

הדריך אותנו בחור צעיר שחווה משבר נפשי. לעין בלתי מנוסה נראה שהוא השתקם כבר לגמרי.

 שתיה ועוגות טעימות הנעימו לנו את קבלת הפנים. הכוסות - עשויות מקרמיקה - נעשו על-ידי חברי הקהילה. זו מטרתו של חירם.

 

את חירם הקימו 4 חברים מוותיקי המקום שמחנכים לחיי קהילה מתוך לימוד המפגש עם האדם האחר. אנשי הצוות וחברי הקהילה נפגשים, עובדים וחיים במרחב חברתי של הכרות הדדית ומפגש ייחודי בין מטפל למטופל – מפגש אמיתי.

תהליך השיקום מותאם אישית וכולל: מגורים, תעסוקה, חוגי אומנות ופנאי, ליווי אישי, ליווי קבוצתי ותמיכה פסיכיאטרית.

 

ויש גם חוג ציור. הרבה מהציורים מופשטים. כולם - צבעוניים, יפהפיים. צילמנו לרוב.

 

המטופלים מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי . סל השיקום שלהם מועבר לחירם למענם. התוצרת שלהם נמכרת והמטופלים מקבלים חלק מהרווחים.

המקום עצמו - בסטנדרטים גבוהים ביותר.

 

אחרי סיור בסדנאות של חירם עברנו לתערוכת ציור בגלריה חדשה לאמנות שנפתחה בהרדוף. עכשיו מציגה מור גל - ובכנויה העכשווי - מורסאן, בפרסית - שמש. מורסאן הינה אומנית רב תחומית. נכנסנו לחלל גדול. הדבר הראשון שצדו עינינו - שקפים ענקיים היורדים מהתקרה עד כמעט לרצפה. המצויר - תמונות מחוף הים. הכל בצבעים בהירים ביותר. כאילו ילד צייר אותם. מדוע? כך היא חשה אחרי 5 ימים של יוגה  ומדיטציה. כאילו חזרה לילדותה. כל חוויותיה צוירו במחברת, או כמו שחלקנו קיבלו בכיתה א' - חצי מחברת. השקפים הוגדלו בטכניקה מיוחדת.

לאחר ששמענו את ההסבר של מור הבנו שיש עוד מנגינות רבות, כמו מוזיקה מודרנית, שלא הורגלנו אליהן. ההתפעלות באה בזכות ההסבר שלה.

רוב הציורים האחרים נעשו בצבעי מים וגם בטכניקות אחרות. כיסא אדום ענק ניצב קרוב לאחד הקירות. מאחוריו / לפניו ציור מופשט גדול בצבעי מים. סולם ?

בחדרון נוסף - מיצב עם כיור. ציורים שונים של נשים מיוחדות היו תלויים כך שאפשר היה להתבונן בהן מקרוב. מתחת לאחד הציורים היה כתוב - אישה זו עשתה הרבה. וחשבתי לי בלבי - וכי יש אישה שלא עשתה הרבה?!

 

משם עברנו למרכז קמ"ה - קהילה מרפאת הרדוף .

קמה נותנת בית משקם, מחזק ומרפא עבור אנשים מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים בבית אלישע ועבור ילדים ונוער בסיכון בבית טוביה, ומאפשרת לחברה הבריאה שבחיקה הם חיים לחוות נתינה, סובלנות והתפתחות, תוך התמודדות יצירתית עם אתגרים ותנאים משתנים. האנשים מהקהילה של בעלי הצרכים המיוחדים נקראים "חברים" כדי להדגיש את היותם חלק מקהילת הרדוף כולה.



 

גם כאן יש סדנאות . הסדנאות - אמנותיות ואומנותיות. לסדנת האריגה נכנסנו בטעות. לא יכולנו להינתק מהמוצרים היפים והשימושיים מקרמיקה. סדנת נייר - עורמים ערימות של נייר בגדלים שונים. פגשנו את מדריך הסדנא, שהסביר שרק אחרי 3 שעות עבודה מושמעת מוסיקה. משך יום העבודה - 5 שעות. שאלתי אחד החברים שעובדים שם ממה הוא נהנה, ותשובתו הייתה - "זה מרגיע אותי" - החזרתיות, לאו דווקא משעממת. הציורים על חלק מהמחברות נעשו על ידי החברים. מפתה לקנות אבל אין לנו זמן בשלב הזה!

 

במרכז המתחם יש גלריה שמציגה את התוצרת של כל הסדנאות (אפיה, קרמיקה, אריגה, נייר) ובית קפה / מסעדה. המסעדה במקום כשרה, טעימה, ומאוד נעימה ויפה. כאן ניתן לקנות את מה שראו עינינו בסדנאות. הלב נפתח וכן הכיס.

אסיה, כמו אמא למשפחה מרובת ילדים "תפרה" את צד הטכני עד לפרט האחרון - מי ייסע עם מי, מתי לחכות והיכן, כמה לשלם לנהג ; מה ניתן להזמין במסעדה . הכל בכל !

 

תודה מיוחדת לך, אסיה, שאת ממליצה לנו, ואין זו הפעם הראשונה, לצאת מכיתת הציור ולחוות אמנות!

 

רחלה הלר

שדה אליהו


לצפייה באלבום התמונות אותו צילמה מינה רונן מחמדיה לחצו כאן