title
title
title
title
title
title
מהעת הזו- על ירושלים והחברות

שלום רב קוראנו היקרים

 

"יְרוּשָׁלַ‍יִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו"

                "...עיר שעושה כל ישראל חברים..."                                      

(ירושלמי חגיגה, ב' ו')

 

האדם כפאר היצירה נדרש לחברה.

איך קונה אדם לעצמו חבר?

מהי הדרך הנכונה להשגת מטרה נעלה זו?

 

 

על כך מצאתי בשירו של אברהם שלנוסקי:

                     כָּתְלֵי בֵּיתִי

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, - 
יֵשׁ חֶסֶד הַצְמִיחָה, הַמַקְשִׁיבָה אַךְ פְּנִימָה, 
כִּי הַמַקְשִׁיב לַכֹּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם, 
רַק הַמַחְרִישׁ הֲמֻלוֹתָיו לְשֶׁמַע הַדְמָמָה 
שׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וְאֶת כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, - 
הֵם עֲצִימַת-עֵינָיו שֶׁל הָרוֹאֶה דָבָר עַד תֹם; 
כִּי הָרוֹאֶה הַכֹּל אֵינוֹ רוֹאֶה מְאוּמָה, 
רַק הַצוֹפֶה אֶל הָאֶחָד-וְאֵין-בִּלְתוֹ 
זוֹכֶה לִרְאוֹת כָּל הַדְבָרִים כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם, - 
הֵם סוֹד הַהִתְגַלוּת לוֹמַר בְּאֵין מַכְלִים; 
כִּי הַדוֹבֵר בַּשַׁעַר אֵינוֹ דוֹבֵר לְאִישׁ,
וְהַסָחִים טַנְדוּ סָחִים אַךְ זֶה לָזֶה, 
רַק הַמֵסִיחַ עִם נַפְשׁוֹ מֵסִיחַ עִם כֻּלָם.

כָּתְלֵי בֵּיתִי אֵינָם כְּחַיִץ לִי בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם.

)אברהם שלונסקי, כתלי ביתי, בתוך "שירים" כרך ה')

 

אך מאידך היכולת לתת מעצמך לחבר לחברה כולה

נשענת על כוחך להאמין בעצמך.

 

שבת שלום

ויום ירושלים שמח

 

 

גדי ליאון

העורך