title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - החבורה התכנסה לכבוד הילולות רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר-יוחאי

החבורה התכנסה לכבוד הילולות רבי מאיר בעל הנס ורבי שמעון בר-יוחאי

פתחנו את המפגש בפיוט "אוחיל יום יום אשתאה".  הבחירה בפיוט זה נבעה מתאריך ההילולה לכבוד רבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה.

באחד הבתים מוזכר שמו של התנא רבי מאיר: " הַר גָּבוֹהַּ וְרָם עַל הוּקַם עָלָיו מִמַּעַל רַבִּי מֵאִיר הוּא בַּעַל אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא ..."

פיוט זה של ר' דוד חסין,  שהיה בן המאה ה 18    מגדולי משוררי מרוקו.  בפיוט זה,  המוקדש לעיר טבריה ומספר בשבחה , אנו מסיירים עם ר'  דוד חסין בטבריה ובקברות התנאים והאמוראים שבה ומגיעים עד למקום קבורתו של הרמב"ם עפ"י המסורת.  מן המתים עובר המשורר לספר בשבחם של החיים  - ר' חיים אבולעפיה,  מחדש היישוב היהודי בטבריה, אליה עלה עם תלמידיו בשנת ת"ק,  שעשה רבות לפריחת היישוב היהודי בטבריה ולבניין העיר ועל כך מהלל ומברך אותו ר' דוד חסין בחתימת השיר.

שיר זה נתחבב מאד וזכה לתפוצה עצומה והוא מופיע בספרי שירה של קהילות המזרח השונות.  

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


והחבורה בצעה את הפיוט ללא רקע מוסיקלי לחצו כאן לצפייה


 

מכאן המשכנו להילולה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי החלה בל"ג בעומר. הרבה פיוטים וסיפורים נכתבו לכבוד התנא שהיה אחד מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא.

על סיפור הורתו ולידתו קראו כאן


הפיוט הראשון בו בחרנו נקרא "בר יוחאי".

פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא זכה לתפוצה עצומה בקרב כל קהילות ישראל. דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין.

עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר יוחאי והוא מתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה . אם בבית הראשון בר יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש , הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים ונעזרים בו בלימודם.

הפיוט משופע בדימויים ובביטויים ציוריים יפהפיים שעל אף היותם מושגים קבליים הם ניתנים להבנה גם ברמת הפשט או הציור - קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים, עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים,  אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים, לִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט מֶרְקָחִים , כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ - ואולי זהו סוד קסמו של הפיוט,  שעל אף כתב הצופן הקבלי שבו,  רזיותו

הבלתי מובנת והיותו כולו סוד מושך אליו את לבות יודעי ח"ן ופשוטי העם כאחד ומעורר את הדמיון.  הקורא את הפיוט והשר אותו כמו רואה מול עיניו את הציורים שמצייר המשורר במלותיו,  את דמותו המסתורית של בר יוחאי.

הפיוט זכה למעמד חשוב במיוחד והוא מושר בליל שבת,  אם לפני קבלת שבת ואם לאחר תפילת ערבית או במהלך ליל השבת.  בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי,  זהו הפיוט המרכזי. יש קהילות הנוהגות לשיר אותו גם במעמד ברית המילה.  חשיבותו של השיר גם בכך שהוא המייסד של סוגה שלמה של שירים בשבח רשב"י ושל שירים קבליים בשירת פייטני צפון אפריקה.

מקובל לייחס את הפיוט לר' שמעון לביא,  שגורש מספרד במחצית המאה ה 15- והגיע לצפון אפריקה.  בשנת ש"ט  (1549 ) עבר בטריפולי בדרכו לארץ ישראל, אך משראה שיהדות זו זקוקה לו נשתקע בה והפך לרבה של לוב.

חיבורו הידוע ביותר של ר' שמעון הוא  "כתם פז" , פירוש על ספר הזוהר.  לצד היותו מקובל וחכם חיבר ר' שמעון שירים רבים,  בכולם משוקעים ענייני סוד וקבלה.

לאחרונה הציג חוקר הקבלה,  פרופ' יהודה ליבס,  גישה המנסה לזהות את מחברו של הפיוט עם מקובל אחר,  ר' שמעון בן לביא,  שחי כנראה בארץ ישראל (ראו הרחבה על כך ב "עיון בפיוט").

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה עם הלחן הרגיל לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה בלחנה של משפחת ואך לחצו כאן




 

המשכנו לפיוט נוסף העוסק ברבי שמעון הלוא הוא "ואמרתם כה לחי". פיוט לכבוד ר' שמעון בר יוחאי, שנתחבר בבגדד לפני כ- 140  שנה על-ידי גדול חכמי המזרח בדורות האחרונים – רבי יוסף חיים, הידוע גם בכינויו 'הבן איש חי'. 
הפיוט, הבנוי על פי סדר הא"ב, זכה לתפוצה עצומה בכל קהילות ישראל והפך להיות אחד הפיוטים המרכזיים בהילולת ל"ג בעומר, שם הוא מושר ע"י קהילות חסידיות וספרדיות כאחת. בקרב החסידים מושר כל בית ע"י אחד מן המשתתפים והקהל עונה אחרי כל בית ובית בפזמון 'ואמרתם כה לחי...', בקצב הולך וגובר, בליווי במחיאות כפיים ובריקוד דבקות בחבורה לפי קצב השירה

הפיוט עוסק בדמותו האגדית של ר' שמעון בר יוחאי, שנחשב לאבי תורת הנסתר ושהמסורת מייחסת לו את ספר הזוהר. רשב"י היה דור רביעי לתנאים, וחי במאה השניה לספירה, אחרי חורבן הבית. השיר מושר בל"ג בעומר, אשר בו על פי המסורת נסתלק רשב"י מן העולם. ר' יוסף חיים, מחבר השיר, אורג וטווה את המוזכר על רשב"י במקורות הרבים (תלמוד, מדרשים, זוהר) ומתיך את הדברים לכדי פיוט אחד שלם, הפורש בפנינו את מסכת חייו הפלאית של מי שמכונה "שר הזוהר".

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

קנחנו בפיוט "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל". טקסט זה, המושר בל"ג בעומר על ידי חסידים הן במירון הן ליד מדורות שונות, אינו פיוט במובן הרגיל. הוא משנה. בו נחתמת מסכת יומא במשנה, ויש בו כדי לאפיין בעוצמה רבה גם את עיצומו של יום הכיפורים – האל עצמו ועיצומו של יום הכיפורים, יש בהם כדי לטהר את ישראל כמקוה של מים טהורים, ובכך תקוותם של ישראל. 
ואולם שיר זה, כאמור אינו מושר ביום הכיפורים אלא דווקא בהילולות של ל"ג בעומר. מדוע? 
הקשר בין דבריו של ר' עקיבא לבין ל"ג בעומר עובר, כנראה, דרך דמותו של ר' שמעון בר יוחאי, תלמידו, שלפי המסורת ל"ג בעומר הוא יום פטירתו. כך מובא בתלמוד הבבלי (גטין סז, ע"א): "וכן אמר רבי שמעון לתלמידיו: בניי, שְנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". כלומר ר' שמעון בר יוחאי העיד על תורתו שלו, שהיא תמצית-תמציתה של תורת רבו, ר' עקיבא. 
סיבה אחרת לשירת שיר זה בל"ג בעומר נעוצה בכך שלפי ספרי ההלכה הראשונים, ביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות (ראו למשל המאירי בספרו 'בית הבחירה' למסכת יבמות, וכן נמצא בספר 'המנהיג' בשם רבנו זרחיה הלוי).

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


 

חג ל"ג בעומר שמח

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט