title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

ניצולי "הפרהוד" בעיראק לא יוכרו כקורבנות הנאצים

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של יהודי בגדד, שדרשו לקבל פיצוי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בשל הפוגרום שאירע ב-1941. אולם, הוא קרא למדינה לעדכן את החוק כך שיתאים לרוח התקופהתחתית הטופס

10.3.2019 עופר אדרת

צעירים יהודים מעיראק מפליגים לארץ ישראל בעקבות הפרהוד

צילום: בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר

יהודי עיראק שניצלו מהפוגרום שאירע בבגדד ב-1941 ("הפרהוד") אינם זכאים לפיצוי אותו מקבלים נפגעי רדיפות הנאצים - כך פסק היום (ראשון) בית המשפט העליון. השופטים אמנם הכירו בכך כי לגרמניה הנאצית היתה "מעורבות" בתעמולה האנטי-יהודית שהובילה לרדיפת יהודי עיראק, אך קבעו כי החוק הקיים אינו מאפשר לישראל להכיר בהם כנפגעי הנאצים. בית המשפט החזיר את הכדור לכנסת ולממשלה, וכתב בהחלטתו, כי באפשרותם לתקן את החוק ולהרחיב את הפיצוי, כך שיכלול גם את ניצולי הפרהוד.

במרכז התביעה, שהתגלגלה בערכאות שונות החל מ-2011, עמדו קבוצת יוצאי עיראק, שנפגעו בפוגרום שהתרחש בבגדד בחג השבועות 1941, ודרשו להכיר בהם כזכאים לפיצוי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. ההכרה היתה מזכה אותם בקצבה חודשית ובהטבות נוספות. לטענתם, הפוגרום, שכלל מעשי רצח, ביזה והרס, נעשה בהשראת ובעידוד התעמולה הנאצית, אשר לדבריהם שלחה זרועותיה עד בגדד במלחמת העולם השנייה.

 

הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, ועדות העררים וכן בית המשפט המחוזי בחיפה דחו בעבר את התביעה. הסיבה: היא אינה עומדת בדרישות החוק הישראלי, שקובע כי זכאות לפיצויים כקורבנות של הנאצים תינתן רק למי שיכול היה לקבל פיצוי מממשלת גרמניה בהתאם לחוק הפיצויים הגרמניחוק זה, משנות ה-50, מכיר רק במי שנפגעו בשטח "הרייך הגרמני" ובאופן ישיר על ידי גרמניה הנאצית - ולא בארצות רחוקות כמו עיראק.

ואולם לצד זאת, הכיר החוק גם בזכאותם לפיצויים של קורבנות מעשים שבוצעו בידי מדינה שהיתה "גרורה" של גרמניה או מי ש"הונעה" בידי גרמניה. התובעים ניסו להוכיח כי עיראק היתה מקרה מהסוג האחרון. הם גייסו לצדם היסטוריונים ומומחים, שהציגו מסמכים ועדויות שונות כדי לבסס את הקביעה כי עיראק היתה תחת השפעה נאצית במלחמת העולם השנייה.

 מהומות בעיראק בשנות ה-30 צילום: מתוך הסרט לזכור את בגדד

בית המשפט המחוזי בחיפה, שפסק בנושא לפני שנה, לא קיבל את הטיעון הזה, וקבע כי המקרה העיראקי לא עונה על הקריטריונים של החוק הגרמני והישראלי, משום שהאנטישמיות בעיראק לא היתה קשורה לזו הנאצית. "אנטישמיות, לצורותיה השונות, היתה קודם לעלייתו של המשטר הנאצי לשלטון, ולא חלפה מהעולם לאחר שגרמניה הנאצית הובסה. גורמי תופעת האנטישמיות רבים וחלקם משתנים מתקופה לתקופה" , כתב אז בית המשפט.

השאלה הזו הגיעה לאחרונה גם לפתחו של בית המשפט העליון. השופטים בחנו באילו מקרים חל חוק הפיצויים הגרמני שאותו, כאמור, אימץ חוק נכי רדיפות הנאצים הישראלי, על אירועים שהתרחשו מחוץ לגרמניה, ובוצעו בידי מי שאינם גרמניםגם הם לא השתכנעו שעיראק היתה "גרורה" של גרמניה הנאצית או "הונעה" על ידה.

 

יהודים בבגדד ממתינים לחתום על ויתור על אזרחותם העיראקית כדי לעלות לישראל, ב-1950

 צילום: בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר

ואולם, בית המשפט מתח בהקשר זה ביקורת על המדינה. " התמקדותו של חוק נכי רדיפות הנאצים בהיקף הזכאות לפיצויים בגרמניה היא סוג של החמצה. חוק זה משקף מדיניות... שאינה מבטאת בהכרח את העמדה הציבורית בישראל בעת הזו", כתבה השופטת דפנה ברק-ארז. לדבריה, הקשר בין החוק הישראלי לחוק הגרמני ולגרמניה "בולם את האפשרות להעניק הכרה מלאה לקורבנות". חרף הפסיקה, נציגי המדינה הסכימו, בהמלצת בית המשפט, להעניק מענק חד פעמי לנפגעי הפרהוד.    

עו"ד דוד ידיד, שייצג את נפגעי הפרהוד לאורך כל ההליך המשפטי, מתח ביקורת על אוזלת ידם של נבחרי הציבור. לדבריו, "חבל מאוד שאותם פוליטיקאים, המדברים גבוהה גבוהה אודות זכויותיהם של קשישים וניצולי שואה, נאלמים כאשר נדרש מעשה בדמות תיקון נחוץ לחוק שיוצר עוול היסטורי".

משרד עוה"ד דוד ידיד מנהל בשנים האחרונות גם תביעות דומות מטעם יהודים שעלו לישראל ממרוקו, אשר בתחילת שנות ה-40 נפגעו מרדיפות אנטישמיות של משטר וישי במולדתם. התביעות, שהוגשו לרשות לזכויות ניצולי השואה - אף הן לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - נדחו על ידה. בימים אלה מתנהלים התיקים האלה בבית המשפט המחוזי בחיפה ובוועדת הערר בבאר שבע.

ב–2015 החליט משרד האוצר כי גם יהודי עיראק, מרוקו ואלג'יר, אשר אינם זכאים לתגמולים חודשיים ולהטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, יקבלו פיצוי מהמדינה. ואולם, בניגוד לתביעת נפגעי הפרהוד לקבל קצבה שווה לזו שמקבלים שאר הזכאים לפי החוק (2,200 שקלים בחודש), קבעה המדינה כי יוענק להם רק מענק שנתי של כ–3,600 שקלים. היא אף התנתה את זכאותם לפיצוי בכך שלא ינהלו נגדה הליכים משפטיים בניסיון להגדיל את גובה הפיצוי שמגיע להם.

במקביל, לפני שלושה חודשים הכירה גרמניה בזכאותם לפיצוי כספי חד פעמי של יהודים מאלג'יריה, שסבלו מרדיפות משטר וישי הצרפתי, ששיתף פעולה עם הנאצים. קבוצה נוספת שזכתה בשנים האחרונות לפיצוי כספי דומה היא ניצולי שואה ממרוקו. במקרים אלה לא מדובר בקצבה הניתנת בישראל לפי החוק הישראלי, אלא בפיצוי חד פעמי, המועבר בידי גרמניה, פרי משא ומתן בין ממשלת גרמניה לועידת התביעות.