title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - פרידה מחברי מכינת העמ"ק

פרידה מחברי מכינת העמ"ק

 

חלפו ועברו תשעת החודשים בהם זכינו בחבורה מקסימה של שישה מחברי מכינת העמ"ק השנה.

והיום, לצערנו הרב, התקיימה הפרידה.

לאורך הבוקר נפרדו חברי המכינה מכל חבר ותיק באופן אישי שאיתם היו בקשר רציף ופרטני ולקראת סיום היום התכנסנו כולנו למליאת פרידה.



פתחנו בברכות פרידה אישיות לכל אחת ואחד מהם בהם כוונו הדברים באופן אישי עם שי צנוע מעשה ידי חברי הבית.

הילדה, אחת מחברות הבית, איחלה להם הצלחה מכל הלב, לאן שרק יפנו בעתיד, הצלחה במילוי והגשמת רצונותיהם בשירות הצבאי ושתמיד יהיה להם מקום בלב שלה.

רחל הצטרפה והודתה על תרומתם ורצונם להתנדב, שאינו מובן מאליו ומוערך אצלה מאוד.

אחרונה חביבה, פסיה, הודתה לרון באופן אישי על הקשר החם שיצר איתה במפגשים הפרטניים.

ואז חברי המכינה קראו בפנינו את ברכתם לצוות:

 

לצוות גיל עוז היקרים

 מי היה מאמין שכבר חלפו להם תשעה חודשים. אנחנו רוצים להגיד לכם תודה רבה על היחס החם והעוטף שנתתם לנו להרגיש.

אתם צוות באמת מדהים,  מסור,  מחבק, אכפתי והכי חשוב -  אתם צוות אנושי קודם כל.

כל הדאגה שלכם אלינו בדברים הכי קטנים שלאו דווקא קשורים למכינה הם אלה שנתנו לנו את התחושה שהגענו למשפחה ולמקום שנותן לך להרגיש שווה וחלק בלתי נפרד מהעשייה שלו.

 

בנוסף לכך המקום הזה נתן לנו הרבה מאוד ולימד אותנו דברים מאוד חשובים לחיים וגרם לנו להסתכל על החיים מזוויות ראייה שונה, מעט שונה.

למדנו מכם  מה זה להיות בן-אדם. אתם לא שיפוטיים בכלל. מקבלים, מכילים,  שאלו הדברים שבסופו של יום הכי הכי חשובים בעולם.  אם זה בלהגיד בוקר טוב, או סתם חיוך קטן, מילה טובה וכל דבר כזה או אחר. המקום הזה ביגר אותנו, עיצב אותנו, הבשיל אותנו וגרם לנו להרבה רגעי שמחה ונחת.

 

כל זה לא היה קורה ללא צוות של אנשים כאלו טובים שיומיום עובדים קשה ואנחנו לומדים מכם מה זה להיות מסור למקום שאתה עובד בו. מה זה לתת לעצמך 100%.

 

אז אנחנו מאחלים לכם להמשיך בדרך המדהימה שלכם, כי זה נטו שלכם ואתם עושים מעשים מדהים ורואים שאתם קמים כל בוקר בחיוך לעבודה וזה אחד הדברים החשובים.

אנחנו בטוחים שאתם מודל לחיקוי לעוד המון אנשים, אז שיהיה רק בריאות, תגשימו את עצמכם ותישארו כמו שאתם, לא משנה מה.

 

בהערכה רבה

נועה, גאיה, נדב, אופק, רון וג'ונה


 לאחר הברכה המרגשת, נותרנו חסרי מילים, וביקשנו מכל אחת ואחד מהם לספר היכן הם יבלו את החודש האחרון במכינה ולהיכן הם מתגייסים בצבא.

אבל מעבר לכך הם פרטו, כל אחת ואחד, מה הם לוקחים מההתנדבות כאן בבית גיל עוז. את האהבה, את ההכלה, את סיפורי החיים המרתקים של חברי הבית ובעיקר, את הבית. את תחושת השייכות העמוקה לבית ואת ההרגשה שזה ביתם שלהם גם כן.

 

לצפייה באלבום התמונות לחצו כאן


 

 

גדי ליאון

מומחה שיקומי