title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - החבורה התכנסה לאחר יום העצמאות ולקראת יום ירושלים

החבורה התכנסה לאחר יום העצמאות ולקראת יום ירושלים

 

חודש אייר רצוף מועדים שהתחדשו בלוח השנה היהודי בעשרות השנים האחרונות.

לכבוד חגה של ירושלים החלנו בשיריה ובפיוטיה ופתחנו את המפגש ב"שישו את ירושלים", השיר המהלל את יופיה של העיר, וכידוע, אמרו חז"ל: "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים....". האזנו לביצוע השיר על ידי צמד דרום ועל ידי רועי עומסי.

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


ולצפייה בעוד ביצוע לחצו כאן


 

המשכנו לשיר המפורסם המיוחס לרבי נחמן מברסלב: "כל העולם כולו", אשר מתבסס על חלק מתורה מ"ח בליקוטי מוהרן, שם נכתב:

"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד

וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל".

העמקנו מעט בשיר זה והסברנו כי האדם בדרך כלל זורם עם חייו, אך לעיתים הוא מגיע אל מקום צר, שם ישנו צורך לעבור על גשר צר מאוד כדי לצאת חזרה אל המרחב הזורם והפתוח. ואז מלמדנו הרב נחמן מברסלב, כי אסור לפחד, עליך להאמין שאפשר.

כאן האזנו לביצוע של הרב שלמה קרליבך ולאחריו ביצוע נוסף.

לצפייה בביצוע החבורה עם קרליבך לחצו כאן


ולצפייה בביצוע נוסף לחצו כאן




 

מכאן המשכנו אל פיוט לשבת "יום שבתון" המיוחס לרבי יהודה הלוי, ריה"ל. פיוט זה מושר בקהילות אשכנז השונות בסעודה השנייה והשלישית של שבת. ר' יהודה הלוי מעביר את יונתו של נח, השבה ובשורת סוף המבול בפיה בדמות עלה זית, להקשר הלאומי. כך הוא מקשר יונה זו עם דימוי היונה לעם ישראל, לאור דרשות חז"ל לשיר השירים. את מנוחת כף רגלה של היונה לאחר המבול הוא מקביל למנוחת עם ישראל מדי שבת. לכאן מתקשרת אף שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעף ההווה בחסד הגאולה העתידי, כפי שמבשר לה ישעיהו: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'. (ישעיה נד, ט-י)
מחברו של הפיוט הוא ר' יהודה הלוי, אולם לפי דיוואן ריה"ל של בראדי ולפי מהדורת שירי ריה"ל של דב ירדן, מסתבר שהנוסח שהשתרש כנוסח המושר אינו כולו שלו. פתיחת השיר, הבית הראשון ושני הבתים האחרונים הם של ריה"ל. הבית השני והשלישי, הפותחים במלים - וּבָאוּ כֻלָּם; דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ, הם של מחבר אחר, שאיננו יודעים מי הוא

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן


קינחנו בשיר "יהי החודש הזה" לכבוד חודש איר כולו וראינו גם כי תמיד יום העצמאות יחול באותו היום בשבוע בו חל שביעי של פסח.

 

אנו מברכים ומייחלים ש"יהי החודש הזה...עוד ישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה..."

 

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט