title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

בעזרת פתקים על מצבות, מתנדבים אוספים פרטים

על חללים לא ידועים

מתנדבי "לתת פנים לנופלים" מניחים פתקים על מצבות של חללים שחסרים פרטים אודותם, בתקווה שקרוביהם יצרו קשר. עד כה איתרו ופענחו מידע על יותר ממאה חללים, ולחלקם אף הוחלפה המצבה

"הארץ" - עופר אדרת - 8.5.2019

 

מתנדבים מתיכון בליך ברמת גן בבית העלמין נחלת יצחק   צילום: לתת פנים לנופלים


לפני חמש שנים, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, עלה סטיבן גלייזר להר הרצל בירושלים. כמו מתנדבים אחרים בארגון "לתת פנים לנופלים", גלייזר תר אחר קברים נשכחים שאיש לא פקד כבר שנים רבות, הדליק נר זיכרון לאלה שנטמנו בהם וחיפש רמזים לצורך מחקר היסטורי שנועד לתיעוד קורותיהם. באותו יום צדה את עינו מצבה של חייל בשם טוביה מרמלשטיין, שנפל בלטרון במאי 1948. כשביקש לברר פרטים על החייל גילה שידוע עליו מעט מאוד. באתר "יזכור" של משרד הביטחון, המנציח את סיפורי חייהם ותמונותיהם שלכ–24 אלף חללי מערכות ישראל,  לא הופיעו שמות הוריו או תאריך עלייתו של מרמלשטיין. גלייזר לקח על עצמו לחקור את סיפורו ולהשלים את החסר.

גלייזר הניח על המצבה פתק והשאיר עליו את פרטיו, בתקווה שבן משפחה או חבר שיפקוד את הקבר בעתיד ייצור עמו קשר ויסייע לו להשלים את הביוגרפיה של החלל הזה. בתוך כמה ימים, בזכות הפתק, נוצר קשר עם אחייניו של מרמלשטיין, שאמנם לא זכו להכיר אותו בעצמם, אך שמעו סיפורים על אודותיו. כך הושלמו הפרטים הנדרשים על חייו.

  פתקים בבית העלמין סנהדריה בירושלים    צילום: לתת פנים לנופלים

כעת ניתן להציג ביוגרפיה מלאה יותר של מרמלשטיין. הוא נולד ב–1926 לישראל לייב ולחנה בעיירה ביטשקוב שבצ'כוסלובקיה. שני הוריו וארבעה מאחיו נרצחו בשואה. הוא עצמו שרד את מחנה מאוטהאוזן באוסטריה. ב–15 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, עגנה אוניית המעפילים "טאטי פנמה" בחופי הארץ. מרמלשטיין היה על סיפונה. כך, ביום שבו קמה המדינה, החל את דרכו הקצרה בישראל. הוא גויס ללחימה, והשתתף בקרב לטרון כמקלען בחטיבה 7. עשרה ימים לאחר שהגיע, נהרג מפגיעת כדור בחזה, סמוך ללב. מלותיו האחרונות היו "אוי אמא".

בזכות הפרטים החדשים שהתגלו, החליף משרד הביטחון את המצבה שלו, והוסיף לה את תאריך לידתו, שנת עלייתו לארץ ואת שמות הוריו. סיפורו המלא עודכן גם באתר "יזכור" ובאתר של

 "לתת פנים לנופלים".

 

 מתנדבת בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב    צילום: לתת פנים לנופלים

לנוכח ההצלחה, החליטו בארגון להרחיב את היוזמה הזו גם למאות קברים נוספים ברחבי הארץ. בשלוש השנים האחרונות הניחו מתנדבי הארגון פתקים עם נוסח זהה, שעליהם נכתב: "למבקרים על קברו של.... ז"ל. אם הכרתם, אם יש לכם פרטי מידע, אנו מעוניינים לשמוע עוד. אנא צרו קשר".


זיכרון יחיד עבורם

השבוע נרשמה הצלחה דומה. תלמידי בית הספר ליאו בק בחיפה הניחו פתקים על קברים של חללי מערכות ישראל שנקברו בבית העלמין האזרחי חיפה־חוף הכרמל, שפרטים על חייהם עדיין חסרים. קרוב משפחתו של אחד מהם, ישראל וולהנדלר, יצר קשר עם "לתת פנים לנופלים", ומסר את שם אמו. הפרט הקטן הזה עשוי לשמש את הארגון בעתיד לאיתור פרטים נוספים עליו במחקר ארכיוני.

ממה שידוע עד כה, וולהנדלר נולד ב–1913 בצ'נסטוכובה שבפולין, עלה לארץ ב–1925, ועבד כאן כנהג. במקביל, היה אלוף הארץ בהרמת משקולות וחובב טבע, שהרבה לשוטט בהרי הכרמל. הוא נפל ב–1938 כשנורה מידי ערבים בדרכו מהר הכרמל לביתו. כעת ידוע גם כי לאמו קראו חיה. פרט קטן, אך משמעותי ביותר להעמקת החקירה על קורותיו.

במקביל פקדו השבוע תלמידי תיכון בליך ברמת גן את בית העלמין נחלת יצחק בגבול שבין גבעתיים לתל אביב, שהוקם ב–1932. הם הניחו פתקי חיפוש על 61 מצבות של חללים שחסר מידע עליהם. עובדי בנק לאומי הניחו פתקים זהים על קברים בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב שהוקם ב–1902.

 

מתנדבת של הארגון בבית העלמין הצבאי בחיפה    צילום: לתת פנים לנופלים

"לפני שאנחנו משקיעים את כל כולנו בנבירה בארכיונים, אנחנו עושים את הדבר הכי פשוט — מניחים פתק על הקבר, לקראת יום הזיכרון או ביום השנה לנפילת החלל", אומרת דורית פרי, שהקימה את הארגון ב–2013 יחד עם אורי שגיא. "אנחנו עושים את זה מתוך תקווה שאולי מישהו יפקוד את הקבר, ונוכל לנצל את הידע שאולי עוד קיים אצל בני משפחה או חברים שהכירו אותו".

בזכות היוזמה הזו הושלמו עד כה פרטיהם של שמונה חללי מערכות ישראל שנפלו לפני קום המדינה, ושהביוגרפיה שלהם היתה חסרה. כך קיבלו בארגון תמונה של החלל יהודה קליינר, שנפל בחולדה ב–1938 בשעה ששב מעבודתו בפרדס, והמשאית שבה נסע הותקפה ביריות מן המארב. קשר נוצר גם עם משפחותיהם של גרשון טלפוס, שעלה מרומניה ונפל ב–1948 ליד נגבה בשירות בחטיבת גבעתי, ושל אברהם אנוקשווילי, שנולד בגיאורגיה ונפל בקרבות לבלימת הסורים במשמר הירדן ב–1948.

לצד הפתקים שמניחים על הקבר, פעילי הארגון מבצעים מחקרים היסטוריים בארכיונים בחיפוש מידע על החללים. עד כה, מתוך כ–800 חללי מערכות ישראל שהמידע עליהם חסר, איתרו ופענחו מתנדבי הארגון מידע על יותר ממאה. המידע על אודותיהם היה חסר במאגרים של משרד הביטחון. בזכות הארגון, לחלקם אף הוחלפה המצבה.

רוב הנופלים הם יוצאי אירופה, חלקם נצר אחרון למשפחותיהם, שהגיעו זמן קצר לפני מלחמת העצמאות כמעפילים, לא הספיקו להיטמע בארץ, ונפלו במלחמה. "זה מסביר את המידע החסר עליהם", אומרת פרי. חלקם נחשבים עד היום כחללים שמקום קבורתם לא נודע, כך שאפילו מצבה אין להם. "המידע שאנחנו אוספים, מהווה, לפיכך, גם יד וזיכרון יחיד עבורם", היא מוסיפה.