title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים התכנסה לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה

חבורת הפיוטים התכנסה לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה

 

פתחנו את המפגש השבוע בפיוט "יום השבת אין כמוהו".

מדובר בפיוט לשבת במסורת יהודי בבל, שמחברו ידוע לנו רק בשמו הפרטי - מנצור. שיר של כיסופים וגעגוע לשבת במשך ימות החול, והשבת עצמה - יום של שמחה וקדושה - יום שמיוחד לעם ישראל ומבדיל אותו בכך משאר העמים - כך שר המשורר בשירו. השבת שמתנה שניתנה לעם ישראל אותה הנחיל לעולם כולו.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע הפיוט "יום השבת אין כמוהו" לחצו כאן


לצפייה בעוד ביצוע לפיוט "יום השבת אין כמוהו" לחצו כאן


 

המשכנו לפיוט "יקרך ישירו". פיוט זה שייך לקבוצת הפיוטים לכל עת במסורת ספרד-ירושלים, שנכתב על פי לחן תורכי. יצחק, מחבר הפיוט, שיקע שמו בראשי המחרוזות, אך אין אנו יודעים עליו פרטים נוספים
מצד תוכנו הפיוט פשוט מאוד; הפייטן פונה לאלוהיו בכינויים מתחלפים – 'אֵל', 'אָיֹם', 'חַי' ו'קָדוֹשׁ וְנוֹרָא' – אך בקשתו אחת: ישועה ורחמים. בתוך כך, בונה הפייטן מתח יפה בין הווה לעתיד: הנימוק המרכזי השב ונזכר בפזמון החוזר הוא "יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן", כלומר – לאחר שתושיע את עמך, הוא ישיר לך שיר תודה במקדש אשר בירושלים; זו היא התבוננות בעתיד, המוצג בשלב זה כביכול כעתיד רחוק ונכסף. אך לנימוק זה סמוכה הבקשה המפורשת: "אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם"; הפייטן מבקש גאולה היום, עכשיו, מיד. חזרתן הצמודה של שתי אמירות אלה לאורך הפיוט – ובסדר הפוך בין תחילת השיר להמשכו – מבטאת באינטנסיביות שלה את תשוקתו הכנה של מבקש הישועה, שאינו יכול לחכות עוד

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


לצפייה בביצוע הפיוט יקרך ישירו על ידי החבורה לחצו כאן


 

סיימנו בשירת "אני מאמין" לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיחול מחר. ירון הסביר על משמעות מילים אלו, אותן ניסח הרמב"ם כעיקר ה-12 מתוך י"ג עיקרי האמונה, הן שבועת האמונים, הברית הכרותה בין עם ישראל לבין הקב"ה. מלים אלו מלוות את העם היהודי במהלך הדורות. רבים הסיפורים על היהודים שהלכו לתאי הגזים והמלים האלו על שפתותיהם.

הזכרנו את דמותו הייחודית של האדמו"ר מקאליב שהלך לעולמו השבוע בן 96 היה במותו. אותו אדם חשוב אשר כל משפחתו הושמדה בשואה נדר שהפסוק "שמע ישראל" יהיה נאמר בכל תפילה ובכל זמן שמוזכר נושא השואה וזכרון הנרצחים בה.

מרגש ומיוחד במינו הוא הסיפור סביב נסיבות הלחנתו של שיר זה בשואה ע"י ר' עזריאל-דוד פסטג, חסיד מודזיץ',שהיה חזן ובעל ניגון

ר' עזריאל-דוד, עם אלפים מאחיו היהודים, נדחס באחת מרכבות המוות, בדרך מוורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. האוויר בקרון הבקר העמוס היה מחניק. אנשים, נשים וטף, ששיוועו למעט אוויר ומים ,נדחסו באכזריות על-ידי החיות הנאציות. קודם לכן הופרדו זוגות זה מזה,ילדים נקרעו מידי אימותיהם וזקנים כושלים נורו למוות לעיני יקיריהם
הרכבת יצאה לדרכה... מול עיניו של ר' עזריאל-דוד קמו לפתע מילות העיקר הי"ב: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף-על-פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" הוא עצם את עיניו והתעמק במילים ובתוכנן. דווקא עכשיו, אמר בלבו, כשהכול נראה אבוד, נבחנת אמונתו של יהודי
ופתאום החלו שפתיו לפזם נעימה שקטה וחרישית. הנעימה השתפכה לה, ואט-אט חברה אל המילים עד שהתאחדה עמן. דבקותו של ר 'עזריאל-דוד גברה והלכה מרגע לרגע. עיניו עצומות וגופו דחוס, אבל רוחו מתנתקת מנסיבות הזמן והמקום ונוסקת אל-על
הוא לא חש כלל בשקט המוחלט שהשתרר בקרון ובמאות האוזניים הכרויות בתדהמה למשמע הצלילים המופלאים, שכאילו נלקחו מעולם אחר לגמרי. הוא גם לא שמע את הקולות המצטרפים בהמשך לשירתו, בתחילה בשקט, ומרגע לרגע בקול גובר והולך
הנעימה המרגשת, עם המילים הקדושות, חברו לאמונה הטהורה שבלבבות ופרצו מתוכם בשירה גדולה ואדירה. קרון שלם, דחוס באנשים מושפלים, מורעבים ומדוכאים, העושים דרכם לטרבלינקה, שר בעוז: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה.".

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


מוזמנים להאזין ללחנו של רבי שלמה קרליבך לשירת "אני מאמין" לחצו כאן


לצפייה בביצוע הפיוט "אני מאמין" על ידי החבורה לחצו כאן


 

 

אנו מאחלים לכל בית ישראל שנדע תמיד לזכור ולהזכיר את המסר של הגבורה היהודית לאורך כל שנות ההיסטוריה ובתוכן כמובן גם את הגבורה שבאה לידי ביטוי בכל יום ובכל מקום ברחבי אירופה כולה.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט