title
title
title
title
title
title
ניגון המעיינות - לילה בכנען

לילה בכנען

מילים: יעקב ליכטמן לחן: ניסן כהן-מלמד מבוסס על לחן ספרדי
|עיבוד מוזיקלי - רפי קדישזון)


לילה בכנען הַלַּיְלָה הֵלִיט בָּאַדֶּרֶת  עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וּמֶרְחָב

וְרִקְמַת דּוּמִיָּה מִשְׁתַּזֶּרֶת  מַכְסִיפָה בְּרִבּוֹא כּוֹכָבָיו

יָרֵחַ שָׁם שָׁט בַּתְּכֵלֶת   עֵינָיו אֵלֶיךָ יִשָּׂא הַבֵּט נָא,

הַבֵּט בַּחֶלֶד    הוֹי בַּתִּפְאֶרֶת זוֹ הַכְּמוּסָה

 

הוֹי לַיְלָה לֵילִי, לֵיל נֹגַהּ פֶּלֶא

הוֹי לַיְלָה, לֵילִי, מִלֵּילוֹת הָאֶלֶף.

 

לוֹחֵשׁ מְנַחֵשׁ זֶה הַלַּיְלָה וּבְלֶטֶף חֵן, חֵן מְלַבֵּב

כִּי בְּאֶלֶף רִבּוֹא עֵינַיִם חֲלוֹם סוֹדוֹתָיו מְלַבְלֵב

הַלַּיְלָה הֵלִיט בָּאַדֶּרֶת וְשִׁיר גַּמֶּלֶת חָלִיל

עֲלִי נָא, עֲלִי הַדֶּרֶךְ, כִּי נַעְפִּילָה עֲדֵי הַגָּלִיל

 

מתוך התקליט "נווה מדבר - שירי נשים של יהודי תימן ושירים ישראליים", להוצאת בית התפוצות

נוה מדבר - לאה אברהם

לצפייה בביצועה של לאה אברהם לחצו כאן


השיר נדפס כבר בחוברת "רינתי" חלק ב מאת ניסן כהן מלמד, תש"ז, 1946.

לחן הפזמון לקוח מלחן "שוועת עניים" כמופיע באנתולוגיה לחזנות ספרדית בעריכת יצחק לוי).  יצחק לוי מציין כי "בנעימה זו שרים גם את השיר Mama yo no quero".  השיר הזה מופיע בספר הרומנסות של יצחק לוי כרך 2 שיר מס' 54 בוריאנט ניכר, אך מעניין שיצחק לוי מזהה את הלחנים כזהים. הבית ככל הידוע מאת כהן מלמד עצמו.  לחן הפזמון נמצא בשינויים קלים גם בשיר הכורדי Bochi minit nawê )  תזמון 1:33). לא ברור אם השיר הכורדי קדם לשיר הספרדי-יהודי שמציין יצחק לוי.

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן


לאה אברהם, 1970

לאה אברהם

 לאה אברהם נולדה ב-1945 היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית, העוסקת גם בשירה ובתיפוף. אברהם רקדה ב"להקת ענבל" וב"להקת בת שבע", וייסדה להקה בת חסותה של "ענבל" בשם "טעם אישיץ".

היא נולדה בדרום תימן, ועלתה לישראל עם הוריה ומשפחתה כשהייתה בת שש, ב-1949. מאז היא מתגוררת במושב קדימה. בגיל 14 צפתה לראשונה במופע של להקת ענבל והחליטה לנסות להצטרף אליה.

בזמן שירותה הצבאי למדה מחול אצל האחיות שושנה ויהודית אורנשטיין, בתקופה בה סגנון הריקוד שלהם התבסס על מחול ההבעה. בתום שירותה הצבאי התקבלה אברהם ללהקת ענבל והייתה רקדנית סולנית בלהקה. היא גם יצאה עם הלהקה למספר סיבובי הופעות מוצלחים בחו"ל. אחרי 13 שנים בלהקה, בשנת 1973, עברה ללהקת בת שבע, וגם שם פעלה כרקדנית ויוצרת. בין השאר בלהקתו הנודעת של אלוין איילי. ב-1980 חזרה ללהקת ענבל, בתור סגנית מנהלת וכוריאוגרפית של הלהקה. בין הריקודים בהן רקדה כסולנית: "שבת שלום", "מגילת רות", "ורד בר", "מזמור לדוד" ו"שירת דבורה". ב-1982 קיבלה מלגה מממשלת ארצות הברית ללמד באוניברסיטאות בחו"ל; שם המשיכה, במקביל ללימודים, להופיע כעצמאית.

בשנת 1983 חזרה לישראל, וביחד עם שלום חרמון, שהיה אחראי על המחול במשרד החינוך, פתחה את המגמה הראשונה למחול בבית ספר בארץ, בתיכון "אלון" שברמת השרון. באותה תקופה עסקה גם בתאטרון וחיברה כוראוגרפיות להצגות שונות בתאטרון הקאמרי,תיאטרון באר שבע והבימה.

ב-1985, בעודה מנהלת את המגמה למחול בתיכון "אלון", הקימה להקה בת חסותה של להקת ענבל, בשם "טעם אישי". כעבור שנה הסירה ענבל את חסותה מהלהקה, והלהקה המשיכה לפעול עצמאית. הלהקה העלתה את המופע "את היא אני", שבו כל אחת מרקדניות הלהקה הביאה למופע את הרקע האישי והעומק שלה. בשנת 1995 הוציאה אברהם אלבום מוזיקה בשם "נווה מדבר", המשלב שירה תימנית מקורית ושירי יוצרים ישראלים כמו שרה לוי תנאי, עובדיה טוביה, ינון נאמן וידידיה אדמון.

נוה מדבר - לאה אברהם

כבר מתחילת דרכה של אברהם בתחום המחול, עסקה בשילוב מוטיבים של הריקוד התימני יחד עם מחול מודרני; היא ביטאה שילוב זה בלהקות ענבל ובת שבע וגם כשהופיעה כרקדנית עצמאית. ביצירתה "שתי וערב" שילבה ריקודים תימניים עם להקת ג'אז; במופע תופפה על דרבוקה ורקדה יחד עם אחותה חפציבה, כשלהקת הג'אז ניגנה ברקע. יצירות הריקוד והשירה של אברהם נוגעות בנושאים להם קיבלה השראה מתרבות העדה התימנית, כגון נושאים תנ"כיים, נושאים ארצישראליים, וחיי היום יום.

ב-2012 פרשה אברהם לגמלאות מניהול מגמת המחול בתיכון "אלון". לאורך השנים לימדה מוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך, והיא ממשיכה בכך גם כיום. בנוסף ממשיכה אברהם לעסוק במוזיקה, בשירה ובמחול. אברהם גרושה (בעלה היה הרקדן יהודה נחום) ולה בן אחד- אנוש. בנה ממשיך את דרכה וגם הוא עוסק כיום בריקוד ובזמר.