title
title
title
title
title
title
משב רוח - היא אישה מעצבנת!

היא אישה מעצבנת!

 

נכון! אני מחנה את אופני על השביל והיא טוענת שאני מפריע לעוברים ושבים... היא מופיעה לפני תחנת ההסעה של התלמידים ומזיזה אופניים שזרקו בחיפזון תלמידים לבל יאחרו את ההסעה....

יש לה אובססיה לאופניים. מה שלא עושים, לא מוצא חן בעיניה. ובכלל מה זה עניינה!! ילדים, אין לה שם, נכדים- גם לא. אז, מה זה עניינה???

יש לה גם אובססיה לניקיון!!! מחכים בתחנה לאוטובוס והיא מתחילה לאסוף עטיפות ממתקים בין הקרשים של הספסלים! הם מונחים שם באופן טבעי, אני אומר לך. איפה יניח ילד את עטיפת הממתק אם לא שם? אף אחד לא רואה את הנייר הזה חוץ ממנה.

משעממם לה בחיים? מה היא הולכת לשלוף ניירות מבין הקרשים?? יש לה כשרון לארכיאולוגיה כנראה. יש שם ניירות עוד מלפני חודש. מי בכלל רואה אותם?

בכלל, ניירות זה איסוף חביב עליה. היא מוכנה לרדת מהקלנועית בשביל להרים חשבונית של המרכולית בין חדר האוכל למחסן. אני שואל אותך: חשבונית של מרכולית, זה מה שחשוב?? נפל למישהו אז מה? ביג דיל!! חשבונית של מרכולית. בשביל זה לרדת מהקלנועית?? ואם מדברים על קלנועית... מה מעצבן בכך שאנשים מחנים אופניים וקלנועיות איפה שנוח להם? היא מסוגלת לעמוד בצהריים היחיד שהחברה' חוזרים מוקדם מביה"ס ולהתחיל לצרוח שיחנו את האופניים בצד!! למי יש זמן כשהוא רעב כמו שני כלבים לחשוב איפה לחנות? מה זאת אומרת? נוסעים הכי הכי קרוב!! מה יש? רעבים! את יודעת מה זה? רעבים טוטאל! עד שאניח את האופניים בצד יעמדו עוד עשרים חברה' לפני בתור! ואני פשוט רעב! מה זה פה בית סוהר?? רעבים אז רצים לאכול. אם לא עכשיו אז מתי?

ואם מדברים על חדר האוכל מה אכפת לה שמישהו לא סגר את הדלת. נכון! קר. אבל הדלת בדרך-כלל נסגרת לבד! על הכל אני צריך להיות אחראי? אם הדלת לא נסגרת מעצמה מה זו אשמתי? בעולם המודרני לא צריך להתקין דלתות שלא נסגרות בעצמן. בטח לא בחדר אוכל שלשם באים אנשים רעבים...

        וכשאני קם מהכסא היא באה להזיז אותו למקום. היא שוכחת שיש עובדים, וזו הפרנסה שלהם. אני צריך לגזול להם את הפרנסה? להזיז את הכסאות, להוריד את הקנקן. בחייך, תשאירי משהו לעובדים לעשות – בשביל זה אלוקים ברא אותם!

                        נוסף לכל זה היא מופיעה בשתיים וחצי בצהריים ליד בית הילדים ומספרת לנו שהיא עייפה ורוצה לישון שנת צהריים ושנלך לשחק במקום אחר. הגזימה הזקנה הזאת, באמת! יום אחד בשבוע אנחנו פנויים אז מה היא הולכת להגביל אותנו פה כן! שם לא!! אם היא עייפה שתלך לישון ולא תבלבל את המוח....

 

                                נו, אם עדיין לא זיהיתם

                                                 הנודניקית הזו, זו אני!

                 מה לעשות? אלו מחלות שלא ניתנות, כנראה, לריפוי.

                 להתראות מחר, על יד פחי האשפה, גם שם יש לי

                                         מה לעשות.

 


אבישג