title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

מהגטו למנזר: ניצולת השואה שבחרה בישו

רחל דרונזק נולדה להורים יהודים מפולין, אך אחרי השואה הצטרפה למנזר. "ראיתי על הצלב מישהו שסובל כמוני", הסבירה. החודש מתה במנזר בהר הזיתים. על קברה נאמר קדיש

24.01.2019      עופר אדרת "הארץ"

 

האחות פאולה במנזר בהר הזיתים בירושלים. על קברה נאמר קדיש

האחות פאולה במנזר בהר הזיתים. "הגעגועים למשפחתה היהודית הסתיימו עם קבורתה במנזר הצופה על בירת ישראל"המנזר הבנדקטיני בהר הזיתים

בתום מיסת האשכבה, שנערכה החודש לרחל דרונזק (האחות פאולה) במנזר הבנדיקטיני בהר הזיתים, נאמר עליה קדיש. במותה, כמו בחייה, חברו זו לזו שתי זהויותיה הבלתי ניתנות להפרדה: היותה ניצולת שואה יהודייה, שהמירה את דתה לנצרות והפכה לנזירה.

היא נולדה ב–1929 בעיר אוסטרולנקה שבמזרח פולין, לאביה שמחה דרונזק ולאמה פייגה לבית זלוטוביץ (דודתו של הרב מאיר זלוטוביץ). אמה נפטרה בילדותה, והיא גדלה בחיק אשתו השנייה של אביה, חיה, בעיר לומז'ה. כעבור כמה שנים נולד אחיה הקטן, יצחק. בספטמבר 1939, כשהיתה בת עשר, גויס אביה לצבא הרוסי, נפצע, אושפז ובהמשך נרצח.

יחד עם אמה החורגת ואחיה הקטן היא עברה לגטו, שם הצטופפו במשך כשנה. "יום אחד טיפסתי על השער של הגטו וצפיתי באיסוף של זקנים וילדים, אבל עדיין לא העליתי על דעתי שלוקחים אותם למוות", סיפרה לימים.

האחות פאולה.

האחות פאולה. "אם להיות נוצרייה - אז נזירה, כדי להתפלל למען עם ישראל"Zbigniew Dobkowsk i

כאשר התארגנה בריחה מהגטו "בעזרת פולנים טובים", כדבריה, היא נתפסה בידי הגסטאפו. "הייתי בטוחה שרוצים להרוג אותי, אבל הם החזירו אותי לגטו", סיפרה. בהמשך הצליחה להימלט. את אמה ואחיה לא ראתה עוד. "היה קר ושלג פולני של שני מטרים. הפולנים עזרו לנו. היינו ביער עד שהזהירו אותנו שחייבים לברוח", סיפרה.

בינואר 1943, בחג ההתגלות הנוצרי, נתקלה בפולנים בעודה משוטטת עם חברה יהודייה. "הם הבינו שמדובר ביהודים והתחילו להשליך עלינו כדורי שלג. הגרמנים יכלו לבוא בכל רגע", תיארה. לפתע הבחינה בקאפלה ובצלב. "אמרתי לחברה שלי, 'אם אנחנו מתכופפות הם יחשבו שאנו נוצריות'. זה היה בשבילנו נס", סיפרה.

מוזמנים לצפות בדברי יסכה הרני – לחצו כאן


כשקמה, לדבריה, היתה אדם אחר. "ראיתי על הצלב מישהו סובל. כמוני. 'אתה יהודי', אמרתי, 'אתה סובל וגם אנחנו'". בהמשך נשבעה, שאם תשרוד את המלחמה יהיה זה אות לכך שישו הוא המשיח. את החודשים הבאים העבירה במחסן תפוחי אדמה. בהמשך הציגה את עצמה כיתומה פולנייה וחייתה אצל משפחה גרמנייה. "הייתי צריכה ללכת לכנסייה, לחגוג חגים וללכת לווידוי", סיפרה. בסוף גם עברה הטבלה.

שמחה ופייגה, הוריה של רחל. האב נרצח בשואה, האם מתה כשרחל היתה פעוטה

שמחה ופייגה, הוריה של רחל. האב נרצח בשואה, האם מתה כשרחל היתה פעוטה המשפחה

בתום המלחמה, כשהיתה בת 16, נכנסה למנזר בנדיקטיני בלומז'ה. "הייתי בודדה. יום־יום רציתי למות. כאב לי — למה לא מחפשים ומוצאים את האח שלי? אני מרגישה אשמה. זה הפצע שלי", אמרה. "ההחלטה היתה: אם להיות נוצרייה — אז נזירה, כדי להתפלל למען עם ישראל".

בהמשך קרובי משפחתה איתרו אותה וניסו לשכנעה לשוב לחיק היהדות, ואולם חרף דמעות, איומים, תשלום כסף ופיתויים שהוצעו לה, היא התעקשה להישאר במנזר. בספרי המנזר נכתב כי בתקופה מסוימת הם חששו שיהודים ינסו לחטוף אותה ולכן נעלו אותה בפנים. עוד מסופר, שהוצע פרס כספי גבוה למי שיצליח להוציאה משם, אך היא הודיעה שלא תצא משם בחיים.

השם הפולני שאימצה לעצמה היה מריה ינינה מלצ'בסקה. כשהפכה לנזירה נקראה האחות פאולה. באמצע שנות ה–70 נסעה לישראל בעקבות קשר שקיימה עם האח דניאל, שמואל רופאייזןאף הוא ניצול שואה מפולין שהפך לנזיר. תחנתה הבאה היתה המנזר הבנדיקטיני בהר הזיתים.

היא למדה עברית באולפן עציון בישראל, ובכך חיזקה את השפה שלמדה בילדותה בבית הספר היהודי. בערב שבת הדליקה נרות ובשבתות קיבלה חופשה כדי להתפלל למען עם ישראל. "זה המקום שלי. אני לא מרגישה שהפסדתי משהו כשהפכתי לנוצרייה. להיפך. מצאתי הרבה יותר. ישו יהודי, אמו יהודייה מאמינה. אנחנו, הנוצרים, באנו מישראל ונחזור אליה", אמרה. לאורך השנים שמרה על קשר עם קרובי משפחתה היהודים בארץ ובחו"ל.

בדף ששמרה בחדרה במנזר מתואר כיצד הקרדינל לוסטיז'ה, אף הוא יהודי־פולני שהמיר את דתו בשואה, ביקש שייאמר קדיש על קברו. מי שאמרה קדיש על קברה היתה חוקרת הנצרות יסכה הרני, שהתיידדה עמה ותיעדה את סיפור חייה. "אחות פאולה, רחל בת פייגה ושמחה, שתמיד חייכה והיתה טובת לב, היתה עם תהום של עצב", ספדה לה הרני. "הגעגועים למשפחתה היהודית שאבדה במלחמה הנוראית ביבשת הנוצרית הסתיימו עם קבורתה במנזר בהר הזיתים הצופה על בירת ישראל, ירושלים".