title
title
title
title
title
title
משב רוח - בדרך לאילת

בדרך לאילת – בתוך ספרו של עמוס עוז שהעניקה לי רוני מגשר ביום פטירתו. וכמה טוב שעמוס עוז מלווני בדרך אילתה... סיפור מופלא: "אותו הים" המשורר המתוסכל עמוס מופיע בין השורות. סיפור אהבה בנוי עמודים עמודים של לבנים קטנות...כל קטע חצי עמוד עד עמוד ומחצה. פרוזה נוגעת בשירה, ושירה נוגעת בפרוזה. מודע לעצמו, ליתרונותיו וחסרונותיו פורש עמוס בעצמו בביקורת עצמית, קטע קטן הנקרא : מה מסתתר מאחורי הסיפור. זו פנינה ספרותית מיוחדת במינה, המסייעת לנו להציץ ללב ליבו של בית היוצר הפרוזאי של משורר בכוח אך לא בפועל.

כאן מתוודע עמוס עוז הסופר, המחבר, היוצר הכמעט משורר על מה שמסתתר וברצונו לגלות לנו הקוראים וכל זה במסגרת סיפור אהבה מורכב ומרתק.

קראו כאן את פתיחתו של עמוד 45 ורוצו לקרוא את היתר החבוי בספרו בין גלי "אותו הים". תודה לרוני.

"ומה מסתתר מאחורי הסיפור?

המספר הבדוי סוגר את עטו ומרחיק מעליו את הבלוק. הוא עייף. והגב. שואל את עצמו מה פתאום יוצא לו סיפור כזה, בולגרי, בבת ים, כתוב בשורות קצובות ואף, פה ושם, בחרוז. עכשיו שילדיו כבר גדלו ובאה לו שמחת נכדים ועשה כבר כמה ספרים ונסע ודיבר וצולם, עכשיו פתאום יחזור לשורר? כמו בימי נעוריו הרעים כהיה בורח להתבודד לילות בקצה הקיבוץ בחדר הקריאה ושם היה ממלא דפים-דפים ביבבת תן? נער פצעונים צהוב מושחז, נעלב מבליג, מדבר לפעמים גבוהה, מעורר קצת גיחוך וקצת חמלה, מחזר על פתחי מגורי הבנות, אולי יש לגילה או צילה חשק שיקרא להן שיר שכתב עכשיו? חושב לתומו שאישה נקנית בדרשה או בשיר. ואמנם לפעמים עלה בידו לעורר בבנות איזו רגשה שאחר-כך, בלילה, ליוותה אותן כשירדו לקבל ולתת אהבה בחורשה, אבל לא אתו, עם עובדי מספוא עבי זרועות שהיו קוצרים ברינה את מה שהוא במיליו זרע בכמעט דמעה..."

תוצאת תמונה עבור אותו הים

אבישג