title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - בנות תשעים רוקדות ביודנסה

בנות תשעים רוקדות ביודנסה

 

בנות מאה הן מוכרחות לרקוד 
עם הנינים והנכדים 
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד 
שיתפקעו כל הידידים 
בנות מאה רוקדות על הבלטה 
שהבעל יאזין מלמטה 
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב 
ברגלים עוד שמור הקצב. 

באנה, באנה הבנות
 
בשמחה וגם בעצב 
כך נרקוד לפי הקצב 
אם נרצה או לא נרצה 
אז תזמורת מוסיקה
במחול נצא. 

מתוך השיר "נשים רוקדות" למילותיו של יורם טהר- לב ולחנו של משה וילנסקי בביצועה המרגש של חוה אלברשטיין

C:\downloads\IMG-20181213-WA0008.jpg

 

 ביודנסה- 'ריקוד החיים'- היא תורה שנולדה בשנות השישים של המאה הקודמת בדרום  אמריקה ומשם התפתחה לאירופה כולה. אבי התורה הוא פרופסור צ'יליאני בשם רולנדו טורו ז"ל, שבנה מודל המכיל חיבורים של תחומי דעת רבים ומגוונים הלקוחים מעולם הרוח. ביודנסה מבוססת על חוויות שהן תוצר של מוסיקה אורגנית במקצבים שונים, שתכליתם לחזק את הפוטנציאלים הטבעיים ולקדם את הבריאות הרגשית. הביודנסה, מדווחים אלה שהתנסו בחוויה, מקדמת רגישות וחיבתיות כלפי הזולת, מפתחת את היכולת להיות יצירתי, מגבירה את ההערכה העצמית ואת איכות החיים.

בתוך קבוצות הביודנסה הפועלות בישראל אפשר למצוא רבים מבני הגיל השלישי, חלקן הגדול  נשים, שמחפשים משמעות פנימית שחורגת משיגרת היומיום. בעמק המעיינות  פועלת מזה שנתיים קבוצה כזו בחסות עמותת 'גיל עוז', בה נוטלות חלק כעשרים נשים, חלקן דתיות,  בגילאים שבין  65 ועד למעלה מ-90. 

 

עד לפני שנים אחדות, שימשה תמי חיים (68) מזכירת המזכירים של קיבוצה נווה אור. מאז יצאה לפנסיה, חייה קיבלו טעם חדש והם מלאי תוכן ועניין. חלק משמעותי מזמנה מתורגם לפעילות במסגרת עמותת 'גיל-עוז' שפועלת בחסות המועצה האזורית 'עמק המעינות', שם ניתן למצוא שפע של פינות קסם מעוררת השראה ודמיון. לשבת בבית בגיל שלי, לא בא בחשבון, אומרת תמי. זה עצוב וחסר תכלית משום שכל יום דומה לקודמו, בעוד שכאן המקום שוקק פעילות, ויש מגוון חוגים שמאפשר לכל אחת ואחד מבני גילנו למצוא את מקומו. כמי שתרבות הגוף היא חלק מאישיותה, עסקה  תמי בבלט קלאסי, ביוגה ובמעגלי תנועה, ומכאן שהמעבר לביודנסה התקבל אצלה בטבעיות רבה. כשנכנסתי לחוגים, הגדרתי לעצמי שמחצית מזמני אקדיש לנפש וחצי לגוף ומכאן שהשילוב של ביודנסה עם לימודי תנ"ך הוא בריא ונכון עבורי.  

העובדה שחוג הביודנסה של 'גיל עוז' הוא על טהרת בנות המין היפה, אינה מפתיעה את תמי, שמסבירה זאת בכך שלגברים קשה ככל הנראה להשלים עם עובדת קשישותם. אחדות מהנשים בחוג הן בנות תשעים, ואלה משמשות עבורנו,  'הצעירות', מקור השראה ואולי סגולה לאריכות ימים.

 

במה שונה עבורך הביודנסה ממעגלי ריקוד אחרים?

ביודנסה היא הזדמנות מעבדתית לבחון את עצמך ולצאת עם טיפ לחיים. דרך מבט בעינים של האחר, אתה 'קורא' את הבן אדם ומגלה בו דברים שלא ידעת. ביודנסה מסיעת לי לרכוש כלים לפתיחת הלב, וזה הולך איתי בנתיבי בחיים.

 

את שלומית שניר (65) מחמדיה, מורה פרטית להעצמה אישית ואם לארבעה בוגרים, אני פוגש דקות אחדות לפני תחילת ריקוד החיים  של 'גיל עוז'. הגעתי לביודנסה בזכות המלצה של חברה, היא מספרת, ועושה זאת כבר שנה שנייה בהנחייתה של 'המאפשרת'  אפרת ארגמן, שאותה אני מאד מעריכה מבחינה מקצועית וכאישה, ומקבלת ממנה הרבה כלים. המנחה נותנת דגשים ותנועות יסוד, וכל אחת מאיתנו לוקחת את זה למקום ולרגישות האישיים שלה.

מאז ומעולם אני אוהבת תנועה, קשובה למוזיקה וקצב, ואף למדתי ריקודי בטן, אומרת שניר היצירתית, שבשעות הפנאי מחברת להנאתה שירים וסיפורים, שבקרוב יראו אור.

ריקוד הביודנסה מהנה מאוד ומאפשר לי לפתוח חסמים שקיימים בי, חושפת שניר, ובאמצעות קשב והכלה אני מצליחה להתקרב לבני אדם באופן יותר אינטימי. ביודנסה משחררת ומגמישה את היחס  כלפי עצמי וכלפי האחר, וכך נוצרת תחושת קשר אמיתי, המאפשרת לכל אחד מהפרטים בחוג, להביע את עצמו באמצעות מחול, נגיעה או קשר עין, ואף עשויה לעזור בזוגיות ובהעצמת מערכות יחסים.

ועוד פרט קטן, אך חשוב: כבת להורים ממוצא מעורב (אב יקי, אם חלבּית), מאפשרת לי הביודנסה  להתחבר לחלקים החמים והמשוחררים שבי, שלא הייתי מודעת להם די הצורך, ולפתע נוצר מגע וחיבוק שקודם לא התממשו די צרכם.

 

ולמרות הייחוד שהמקום היפה הזה מייצר עבורי, מדגישה שניר, דווקא נוח לי  שהחוג מתקיים ללא גברים. 

https://ssl.gstatic.com/ui/v1/icons/mail/images/cleardot.gif

 

C:\downloads\IMG-20181213-WA0007.jpg

שלומית שניר (מימין) ותמי חיים-  הזדמנות מעבדתית לבחון את עצמך

 

 אלקה רותם בת 91 מקיבוץ רשפים היא הוותיקה שבין המחוללות. הגעתי לעסוק במדיטציה בזכות הספר 'כוחו של הרגע הזה', היא מספרת. כשנפתח חוג הביודנסה התלבטתי האם אוכל לרקוד בגיל שלי, ולהפתעתי ראיתי שאני יכולה, ואפילו חווה התרגשויות מסוימות, אומרת אלקה בחיוך, ומוסיפה:  הביודנסה משפיעה עלי טוב מאד ואני חוזרת הביתה מאד מרוצה. טוב לי לרקוד.

 

 

C:\downloads\IMG-20181219-WA0005.jpg

'המאפשרת' אפרת ארגמן עם אלקה רותם

 

אפרת ארגמן, מושב רם-און, 'מאפשרת' מוסמכת מטעם ארגון מנחי ביודנסה בישראל פועלת  מזה שנתיים במתנ"ס גיל עוז וכן במרכזים נוספים בצפון. הביודנסה היא שיטה שעשתה הרבה טרנספורמציות בחיים שלי, היא מספרת,  וזאת הסיבה שהפכתי להיות מאפשרת. אני מאמינה בטוב הזה שיכול לגדול ולהתפשט בכל אחד מאיתנו. 
בעוד שיטות רבות של אבחון וטיפול, עוסקות בחיפוש אחר מה ש"לא עובד" ומה ש"צריך לתקן", אומרת ארגמן, ביודנסה מתמקדת לגמרי בחלק הבריא של האדם ובאמצעותה אנחנו מעצימים את החלק השמח, הטוב והבריא, שבתוכנו. אנחנו רוקדים, משחקים, צוחקים וגם מדברים ומשתפים, וכך צועדים צעד צעד, בדרך שלנו למימוש הפוטנציאל שלנו. מסתבר שניתן לנשים בגיל מבוגר, אפילו מאד, לצאת מהאוטומט ולעשות דברים שלא עשו קודם, מה שנותן להן להרגיש צעירות וחיוניות ולעיתים להרגיש ילדות קטנות. אני רואה את ההתמסרות והרצון שלהן לעשות שינוי במערכות היחסים שלהן עם הבעלים הילדים הנכדים. מישהי סיפרה לי לאחרונה, שבמשך שנים בעלה רצה לקנות ג'יפ, אך היא התנגדה נמרצות. עתה, בזכות הביודנסה, החליטו ללכת על זה, וזה מוסיף מימד מיוחד לזוגיות.       

 

אבנר רון  - הזמן הירוק