title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - יום הותיק...יום הותיק

"סודות אהבה ורומנטיקה בחוף הכרמל"


אתמול צוין יום הותיק בעמותת גיל עוז עמק המעיינות, אירוע שמדי שנה דורש הכנות מדוקדקות, ארוכות ומחושבות על ידי נשות הצוות שלנו בעלות הראש גדול והלב ענק.

השנה הוצעו לציבור הגמלאים 10 מסלולים מרתקים ומגוונים, ואני מודה שהבחירה הייתה מאוד קשה. בנוסף, תחזית מזג האוויר הייתה קודרת, החזאים דיברו על גשם בכל הארץ, הייתה התלבטות, היו ביטולים, אך הוחלט לקיים את הטיולים למרות ההזהרות. וטוב שככה, אומנם במהלך המחצית הראשונה של היום השמיים היו מכוסי עננים, אך מהצהרים העננות התפזרה ושמש חמימה ליוותה את המטיילים הרבים.

המסלול שבחרתי היה חביב ומעניין, אומנם הרומנטיקה הייתה בעיקר בתחנה הראשונה שלנו "אגדת דשא" גן אירועים רחב ידיים מלא פינות חמד מפתיעות, בו שמענו מפיה של המדריכה דליה שטולנד על סיפור אהבה שנרקם בין ד"ר ברין ואשתו. משם המשכנו דרך כביש פרדס חנה-בנימינה למרכז המבקרים של קהילת "בית-אל" השוכן בפאתי זכרון יעקב. הקשבנו בעניין רב ליוחנן, אחד מאנשי הקהילה של נוצרים אדוקים יליד גרמניה שהחליטו להתיישב בארץ כדי לכפר על העוולות שהעם שלהם חולל לעם היהודי. המפעל שהם הקימו בארץ מעורר השתהות והערצה: קהילתם מונה כ- 900  איש ומתגוררת במקומות שונים בארץ, חלקה הגדול בזכרון יעקב ובנימינה, אך יש להם קהילות יותר קטנות גם בבני יהודה בגולן, במגן שאול לא הרחק מאתנו, ובשחק בצפון השומרון. השנה הם נמצאים בשלבי הקמה של מפעל נוסף במרכז ספיר שבערבה.

הם הקימו מפעלים לייצור מסנני אוויר עבור ממ"דים ומרחבים מוגנים במוסדות למיניהם, עיבוד שבבי לרכיבים לייצור מטוסים , הזרקות פלסטיקה עבור כלים שונים למעבדות ובתי חולים. המפעלים הללו מעסיקים ישראלים רבים. בנוסף בבעלותם קרקעות באזור בנימינה שהם מעבדים ונהנים מתנובתן הן לצריכה עצמית הן למטרות מסחריות.

הקהילה שלהם מתנהלת כמו קיבוץ: כל אחד מקבל תקציב, הילדים נמצאים במסגרות משלהן, קיימים מקרים בודדים של "התבוללות": קרה שבני ובנות הקהילה שהתחתנו עם ישראלים, מזה כ-15 שנה הם קיבלו מעמד של תושבי קבע ובעקבות זה בניהם החלו לשרת בצבא ובנותיהם בשרות לאומי. במהלך האירוח זכינו לשמוע מספר שירי תהילים מפיה של מקהלה של בני בית-אל: קולות של מלאכים שנגעו בנימים הכי עמוקים של הנשמה, אותי הם ריגשו עד דמעות. אחרי צפייה במצגת, כיבוד קל, התפעלות מהנקיון והסדר השוררים במקום, נכנסו לחנות הנמצאת במקום בה מוכרים מוצרי מזון, טיפוח, יינות וכלי מיטה מתוצרת "בית-אל". רובנו יצאו עם מזכרות טעימות להביא הביתה ועם תחושה שהלב התרחב ונכנסה בו רוח מנחמת ומלטפת.

 נפרדנו מזכרון ותוך דקות ספורות הגענו ליעד האחרון במסלול שלנו: מפגש עם איבתיסאם, תושבת פורדיס, בת 60, אמא וסבתא, שעשתה לנו סיור מזורז וממונע בכפר שלה: האוטובוס טיפס מעלה מעלה ברחובות הצרים, ועבר דרך שכונות הנראות מוזנחות ועניות, אבל כשהגענו אל פסגת הגבעה נגלה לעינינו נוף אורבני שונה לגמרי: בתים מפוארים, בתי ספר חדשים, התחלות בנייה רבות, עושה רושם שפורדיס עילית שייכת לעשירי הכפר. בדרך איבתיסאם הסבירה לנו על מצבו של הכפר, ציינה שלאחרונה נעשו הרבה השקעות בתחום החינוך וזה מתבטא במספר רב של סטודנטים בעיקר בתחום הרפואה שנוסעים ללמוד בחו"ל. בתום הסיבוב הגענו לביתה של איבתיסאם, שהכניסה אותנו אל חלל גדול, המשמש כסלון, מטבח, ואולם הרצאות והחלה לספר על אודותיה ועל מצבן של הנשים בחברה הערבית. למרות שהעובדות ידועות לכול, כששומעים אותן ממקור ראשון האפקט הרבה יותר עוצמתי. בהמשך היא שיתפה אותנו במקרה מהעבר שבדיעבד גרם למהפך בחייה, כאשר היא נפלה קורבן לאלימות על רקע גזעני בתקופת האינתיפאדה, טראומה שהיא נשאת איתה עד עצם היום הזה.


בעקבות אותו מקרה איבתיסאם התקרבה אל הרוחניות ואל הדת, החלה ללבוש בגדים מסורתיים ולחפש את הדרך לגשר בין יהודים וערבים. מפאת קוצר הזמן, האישה החכמה והמרתקת הזו לא הספיקה לכסות את כל הנושאים הקשורים להתפתחותה המקצועית ולפעילותה בתחום הרוחניות והשכנת השלום. אי לכך יצאתי עם הרגשה של החמצה, ועם טעם של עוד.

השעה הייתה מאוחרת והיה עלינו להגיע לארוחת צהריים בגבעת חיים איחוד. בדרך הורדנו את המדריכה דליה שטולנד, שהדריכה אותנו במקצועיות ובחינניות והוסיפה נימה קלילה עם שלל בדיחות ומשחקי מילים. מגיעה לה תודה על ארגון המסלול המעניין והמעשיר במיוחד.

 

תחנה האחרונה ארוחת צהריים כיד המלך בחדר האוכל הרחב ידיים והמנוהל במקצועיות ומיומנות בקיבוץ גבעת חיים איחוד. שולחנות ערוכים, אוכל טעים בשפע, מפגש רעים, תור ארוך לשירותים, הכל הוסיף לאווירה של יחד וקרבה. לבסוף שעת הנאומים, פיזור זריז וקצת מבולגן לאוטובוסים, ונסיעה הביתה.....

 

תודה רבה רבה לכל נשות הצוות, אורנה, רויטל, ורד, סופי, אמירה, פנינה, וכל השאר על ארגון היום המופלא הזה. זה מחמם את הלב לדעת שאתן, עם התמיכה של הגורמים הרלבנטיים במועצה עמק המעיינות, עוסקות יום יום במחשבה ואהבה רבה בפעילות שמטרתה להעשיר, להשכיל, לגרום הנאה ולפנק ולפנק את ותיקי העמק.

יישר כוח ושבת שלום ומנוחה אחרי המבצע שמורכב שהוכתר בהצלחה רבה!


לצפייה באלבום התמונות לחצו כאן


סוזאנה קוג'מן סינגליה

מסילות