title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - יום הותיק...יום הותיק

רשמים מיום הוותיק האחרון

מסורת ימי הוותיק המושקעים, המתקיימים פעם בשנה בגיל עוז, הציבו גם השנה רף ביצוע גבוה מאוד. השתתפותם של רבים מחברנו הגמלאים באירוע מחממים את הלב. מגוון המסלולים הנהדרים שהוצע לנו השנה העמיד את כולנו לפני הדילמה באיזה מסלול לבחור. שיתוף הציבור בהכנות ליום הוותיק מסמן כיוון מאוד חיובי בהתנהלות גיל עוז. שיתוף ציבור דורש מהמארגנים רמת סבלנות גבוהה וכמי שהיה שותף חלקי לפחות בנושא אני מביע את מלוא הערכתי לכיוון ולהובלה שלו על-ידי ורד וסופי הנהדרות שלנו. גילוי נאות ורד וסופי חברות כפר רופין.

נירה ואנוכי בחרנו הפעם במסלול קל יחסית בגלל מגבלות מסוימות שהיו לנו.  יומנו התרכז בשלושה  מוקדים יחסית קרובים. הראשון, קרוב לקיבוץ גן שמואל. המקום נקרא אגדת דשא. אתר גדול שמשמש כיום כגן אירועים גדול ומגוון. למקום היסטוריה של ראשית ההתיישבות באזור עמק חפר. מעצבי המקום הצליחו בצורה  יפהפייה לשמר את מבני המקום מהמאה ה- 19 מבלי לפגוע בצד הפונקציונלי שלו. בבסיסו המקום בנוי על חצר סגורה עם מבנים היסטוריים וחדשים כשהמבנים ההיסטוריים משמרים יפה את שיטת הבניה של הבאוהאוס, עיצוב שמוכר לנו מהעיר הלבנה בתל אביב ומקומות אחרים בארץ. מכוניות אספנות ישנות הפזורות בכל מקום נותנות גם הם נופך היסטורי. העיצוב המוקפד והנקי של המקום תוך שילוב של דשא סינטטי וגינות צבעוניות, יוצר פינת חמד מזמינה שמי שנמצא בקרבתה רצוי שיבקר בה.

 

הנקודה הבאה בה ביקרנו בזיכרון יעקב, הפגישה אותנו עם קהילת בית אל החיה ומתנהלת כקיבוץ שיתופי. הם מתפרנסים מחמישה מפעלים גדולים  המפוזרים בכמה אתרים בארץ – בזיכרון יעקב, ברמת הגולן, באזור תענך   ובאזור התעשייה ספיר בערבה התיכונה. בני הקהילה הגיעו לארץ מגרמניה. אמה ברגר המייסדת, שהגיעה ארצה בעקבות משבר בריאותי אישי, סחפה אחריה בשנות ה- 60 קהילה שהלכה והתפתחה ל- 1000 בוגרים וילדים. מטרתה הבסיסית של אמה ברגר בעקבות אמונתה הדתית, הייתה לעזור לעם ישראל בו ראתה שותף לאמונתה הדתית. בתחילה התקבלה הקהילה בארץ בחששות כבדים . החשש שהם מיסיונרים נוצרים וגרמנים זימנה להם השתלבות קשה בארץ. במשך השנים התברר שאינם מיסיונרים והתנהלותם חיובית מאוד. כיום הם עוסקים בתעשייה ובחקלאות. מנהלים אורח חיים מאוד רוחני וצנוע. מגדירים את עצמם כקיבוץ שיתופי כשכל חברי הקהילה נהנים מאותה רמת חיים. חיים על פי יכולתם הכלכלית ממה שמרוויחים. המפעלים שלהם, הפזורים בכל רחבי הארץ, הם ברמה טכנולוגית מאוד גבוהה. מייצרים בעיקר פילטרים לצרכים שונים בעיקר ביטחוניים, הם מקיימים מערכת חינוך  שלהם מגיל רך ועד התיכון. מיחסים חשיבות רבה לחינוך המקצועי של הבנים והבנות דבר שאמור להכין אותם בצורה המיטבית לחייהם בעתיד. הבנות משרתות בשרות לאומי והבנים מתגייסים לצה"ל. לשאלה האם הם מעוניינים לגדול התשובה הייתה שלא. המפעלים מעסיקים עובדים רבים מסביבתם כעקרון של רצון לאפשר פרנסה באזורים בהם ממוקמים המפעלים. הסטטוס שלהם במדינה הוא תושבי קבע והם בעלי אזרחות גרמנית. בנות הקהילה ובני הקהילה הנעימו את ביקורנו בכמה מזמורים שמילותיהם לקוחים מהתנך. הרוחניות שלהם שהתבטאה בשירתם הייתה מרגשת ומרשימה.

המקום האחרון בו בקרנו היה הכפר הערבי פורדיס. התארחנו בביתה של אבתסאם מאמחמיד. אישה מיוחדת פורצת דרך בחברה בה היא חיה. ממנה למדנו על הקשיים במעמד האישה בחברה הערבית, ועל רצונה העז לחבר באהבה גדולה את הציבור הערבי והיהודי. למדנו על פועלה במסגרות שונות כולל גבעת חביבה ופתיחת ביתה למפגשים של ערבים ויהודים. היא מרצה בנושא גם לציבורים בחוץ-לארץ. למדנו על ניסיונה להיבחר לראשות היישוב והקשיים שעמדו לפניה בעקר מבני משפחתה הקרובים. תוך נסיעה באוטובוס יכולנו להתרשם מהפיתוח הפיזי בהכנת תשתיות חדשות לצעירי הכפר. לדבריה ההתפתחות הפיזית התאפשרה הודות לקשרים המאוד טובים שיש לראש הכפר עם הליכוד ונתניהו במיוחד. נושא נוסף שנחשפנו אליו הייתה ההשקעה העדירה והמוצלחת בחינוך הדור הצעיר. נתוני הבגרות והלימודים האקדמיים של צעירי הכפר מרשימים ביותר. פגשנו אישה מקסימה בעלת ערכים שלכמותה אנו זקוקים. השלום ביננו אם יגיע כנראה יגיע רק מהצד הנשי.

 לסיכום, חווינו יום מרגש עם פנים רבות בתא שטח מאוד מצומצם. כל הכבוד ליוזמים ולמדריכה הנהדרת דליה. סיימנו במפגש מרגש עם חברינו מהטיולים האחרים בחדר האוכל בגבעת חיים איחוד, שהגישו  אוכל נהדר עם אירוח נפלא.


מי ייתן ורבים מאלה שהיו אתנו בטיולים יהיו שותפים פעילים יותר בפעילות הכה חשובה של עמותת גיל עוז שמי שאינו שותף לפעילותה רק מפסיד.

 

מייקל לניר

כפר-רופין