title
title
title
title
title
title
משתפים

כתר הנוצות של אימי - שלומית שניר - 10.11.2015

אחרי שאימא "הלכה"

מצאתי בצד את כתר הנוצות שלה

נוצות צבעוניות – שקופות,

נוצה צהובה – של אהבתה אותי

ונוצה אפורה – של הפחד והטירוף

נוצה שחורה – של הצער והזעף

ונוצה כחולה של חלומותיה

נוצה ירוקה – של סקרנותה וקרבתה לטבע

ונוצה אדומה – של אובדן אביה ואובדן אימה

נוצה סגולה - של תבונתה וכשרון כפיה

ונוצה לבנה   של המוות,

הכתר הזה עבר אליה בירושה מהוריה

ואז היו בו נוצות אחרות,

הן מתחלפות עכשיו

לנגד עיניי

נעשות שלי.





אימי מרגלית - שלומית שניר - 23.5.2016

אימי זכרה לברכה

כשהתבשרה

שנולד לה נינה,

התנערה

יישרה קמטיה

עלתה ממצולות גילה

חתרה בנהר החיים.

 

עיניה זרחו

לשונה קלה

אמרה:

"כמה מוסיף לנו

ניני אסף

הוא אוסף סביבו

את כל המשפחה."

 

עורה נגה,

מרגליות לצווארה

הואר בית האבות

באור יקרות,

קרנה  עד בתי

 

שעשתה לה מנהג

לבוא ממרחק

עם בנה בכורה,

אז, רחב לבה

מתקו לה ימיה.





חלון ההזדמנויות - שלומית שניר - 19.8.2018

היום, בצעדת הבוקר

ראיתי את חלון ההזדמנויות,

נתון  במסגרת מוזהבת

מרווח, בין חבילות הקש.

 

צד מזרח נשקף ממנו,

הרי הגלעד וגאיות

טבע ונוף,  התרוננו -

עד, הגבהתי לעוף ולדאות.