title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - חבורת הפיוטים ממשיכה במרץ

חבורת הפיוטים ממשיכה במרץ

 

גם השבוע המשכנו בשינון ובחזרה למספר פיוטים אותם למדנו לפני כשנה בתקופה זו.

 

פתחנו את המפגש בפיוט מתוך הסליחות הנאמרות בחודש זה מידי יום ביומו -  "בן אדם מה לך נרדם".

אחד מפיוטי הסליחות הנפוצים והמפורסמים ביותר,  המוכר גם בביצועים של אמנים עכשוויים (מאיר בנאי, ערן צור, ברי סחרוף עם ר' חיים לוק, כנסיית השכל עם ליאור אלמליח).

הפיוט המושר לקראת סוף סדר הסליחות במנהגים הספרדיים ,  נכתב ע"י ר' יהודה אבן בַּלְעָם, שחי בסביליה באמצע המאה ה 11- והיה דקדקן ופרשן מקרא.

כמו פיוטי סליחות נוספים , גם פיוט זה עוסק ברגעי היקיצה והשינה, הממשיים והמטאפוריים.  הוא פותח בתיאור האדם ששנתו נודדת עליו בזוכרו את חטאיו והוא קם ממיטתו על מנת לעמוד בפני בוראו בבקשת סליחה ותחנון.

הוא מכיר באפסותו כיציר חומר, שבוי כעבד בידי יצרו , והוא שואף להיפדות ולהיגאל ממצבו זה.

המשפט החותם כל בית והמשמש כפזמון - נִפְּלָה נָא בְּיַד ה ' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו - לקוח מדברי דוד המלך שמנה את עם ישראל לצורך כנגד ציווי ה'. אז בא אליו גד הנביא ואמר לו שהוטלה עליו גְזֵרָה ועליו לבחור ביניהן אחת מתוך שלוש אפשרויות: א . שבע שנות רעב;  ב.  שלושה חודשים בהם יינגף לפני אויביו;  ג . שלושה ימים של מגפת דֶבֶר .  

דוד המלך בוחר בעונש הדֶבֶר ואומר:  צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד ה'  כִּי רַבִּים רַחֲמָו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה - מוטב ליפול בידי הקב"ה מאשר בידי בשר ודם שכן רחמיו של הקב"ה על עמו עשויים לגבור בסופו של דבר. ואכן רחמי ה' נכמרו על העם והמגפה נמשכה פחות מהזמן הנקוב.

אירוע זה עומד בבסיס הפיוט - האדם מוסר את עצמו באופן מוחלט בידיו של האל מתוך תקוה ואמונה שרחמיו של הקב"ה יגברו והוא ישב על כסא רחמים ולא על כסא דין.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 


המשכנו לפיוט הנקרא "אנעים זמירות".

פיוט זה,  המכונה 'שיר הכבוד',  מושר בסוף תפילת שחרית, או מוסף של שבתות וחגים בקהילות אשכנז.  נוהגים לפתוח את ארון הקודש בשעה ששרים אותו , והוא מושר לסירוגין כשירת מענה בין החזן והקהל.  בקהילות רבות ממלא את תפקיד החזן ילד שעדיין לא הגיע למצוות.

באחד מכתבי היד של הפיוט נמצאה הכותרת הבאה  - "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל " , ומשום כך מיוחס הפיוט לר' יהודה החסיד בן המאות  12-13מחבר  'ספר חסידים'.

השיר נקרא שיר הכבוד',  מפני שבעבר היו נוהגים לומר לפניו ארבעה פסוקים  'שאו שערים ראשיכם'... 'ויבא מלך הכבוד',  וכן מפני שמדובר בו בכבוד הבורא, שאין לדבר בשבחו,  אלא בערך פעולותיו.

בפיוט ביטוי למגבלות ביטויו של המבקש לשבח את ה' ותיאור נסיונות ההתייחסות המילוליים שבריבוי פניהם אינם מצליחים לבטא את האל האחד.

בחלקו השני מתואר הקשר האינטימי בין האל ובין עמו,  בין האל ובין משה נביאו , ותפילה החוזרת אל המשאלה שפיוט זה עצמו יעלה אל האל ויירצה לפניו כקטורת שהיתה מוקטרת בבית המקדש.

זו גם הסיבה שבגינה מושר הפיוט באמצעות נער צעיר.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן



לצפייה בביצוע החבורה בלחן חב"ד עם שולי רנד לחצו כאן

 


לצפייה בביצוע החבורה עם אהוד בנאי לחצו כאן

 


לצפייה בביצוע החבורה עם שולי נתן לחצו כאן

 

קינחנו בפיוט לכל עת הנקרא "אליך אקרא יה". שיר במסורת הצפון-אפריקאית, המושר כאמור בכל עת. השיר פופולרי מאד, כנראה בשל לחנו הכובש והקליט, והוא מושר בהתכנסויות של שמחה ובכל עת, בפי קהילות רבות ושונות נכתב בידי שלמה זריהן.

 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן


 

 

מוזמנים להצטרף למפגשי החבורה תמיד.

 

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט