title
title
title
title
title
title
מטעמים לפרשת השבוע - פרשת עקב

פרשת עקב

 

פרשתנו פותחת בתיאור התוצאות החיוביות שמבטיח הקדוש ברוך הוא לנו, 'עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה'.

בפשטם של דברים, 'עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן' כוונתו – בעקבות כך שתשמעון.

אך חכמים ראו במילה הזו פתח לדרשה וחיברו אליה את העקב שבקצה רגלנו, באומרם כי השכר יגיע בעקבות ה'מצוות שאדם דש בעקביו', כלומר, המצוות שאנו 'דורסים' ברגלינו, בעת שאנו הולכים, המעשים שפחות שמים אליהם לב.

 

ה'שפת אמת', בשתי אמירות שונות, מוצא ב'עקב' ובמצוות הקלות ערך מיוחד, וסיבה מהותית מדוע עליהן נאמרו הברכות שבפרשתנו.

ראשית, טוען ה'שפת אמת', 'מצות קלות אין האדם עושה עבור השכר'.

להבדיל ממצוות חמורות וחשובות, אז תג המחיר שלהן ברור ומורגש, מצוות קלות עושים באמת מתוך רצון, יראה ואהבה.

מעבר לכך, המצוות הקלות מושוות לעקב -

שיש מצות שתלוין בראש האדם ובלב ובשאר אברים...

ויש נגד העקבים והם מצות קלות.

כמו שהראש חשוב מן הרגל ומ"מ קיום האדם על רגליו שהם היסוד שהאדם עומד עליהם.

כמו כן מצות קלות להם הקדימה שכל היסוד עליהם כנ"ל.

 

המצוות הקלות אמנם קלות יותר, אבל הכל עומד עליהן.

 

הדברים הללו נכונים כמובן בעבודת ה' שלנו, ונכונים גם ביחסים שלנו אל זולתנו, אל בני משפחתנו ובני קהילתנו.

מצוות חמורות יש הרבה. אלו מעשים שידועים כ'חמורים', שתג המחיר שלהם הופך את עשייתם לאינטרסנטית לפעמים, מעשים חשובים ומהותיים, ללא כל ספק.

 

אך התורה מלמדת אותנו שהמעשים החשובים יותר מהמעשים ה'חשובים', אלו המעשים הקלים. תגובה אוהדת לחבר, חיוך במדרכה, מבט בעין טובה על הצעה של מישהו, פרגון, השתתפות בשמחה ולהבדיל באבל, הימנעות מביקורת כשהיא איננה בונה (ובדרך כלל כך הוא), ואף ויתור על ציניות או זלזול – אלו הם מקצת מהדברים שעלולים להיות 'נידושים בעקב', נרמסים אגב הילוכנו, נזנחים בעודנו ממהרים לדברים חשובים.

נשתדל לאמץ את הבסיס, את העקבים שעליהם עומד הכל, את היסודות להיותנו בני אדם העומדים עם הראש בשמים, ורגלינו באדמה, בעבודת ה' ובחיים הקהילתיים גם יחד.

 

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי