title
title
title
title
title
title
לאסוף את השברים

חרפת תרפ"ט

בהיעדר יחסי ציבור טובים, נשכחת האינתיפאדה הראשונה', לפני 89 שנה, בה נרצחו בחייתיות סדיסטית 133 יהודים חפים מפשע

מנחם רהט , י"ד באב תשע"ח,  26/07/18

הכותב עיתונאי עצמאי, לשעבר הכתב הפוליטי של עיתון "מעריב"

לזוועת טבח תרפ"ט (1929), שאירע בי"ח באב והסתיים בטבח 133 יהודים ברחבי הארץ בידי חיות אדם ערביות צמאות דם, לא היו מעולם יחסי ציבור טובים.

רק מעטים מאוד זוכרים את גודל האכזריות החייתית של ערביי ארץ ישראל, שהיתה בעצם האינתיפאדה הראשונה של ערביי א"י (אז עוד לא הומצא הכינוי השקרי – פלשתינים) נגד היישוב היהודי הקטן והבלתי מוגן.   
לרוע מזלה של חרפת תרפ"ט, חל יום ה'יארצייט' של האירוע המזוויע בעיצומו של קיץ. מוסדות החינוך בפגרה; הישראלים מבלים בחופשות בארץ ובעולם; והתקשורת כרגיל לא מתעניינת. כך נשכחת אינתיפאדה אכזרית, שההיסטוריון הלל כהן קורא לה 'שנת האפס' של הסכסוך. נתונים מעוררי חלחלה על מימדי האכזריות הבהמית לוקטו בידי חוקר ארץ ישראל ואוהבה השר רחבעם זאבי הי"ד, בספרו 'טבח חברון'.


בחברון נרצחו באכזריות סדיסטית 67 יהודים, בידי ערבים מוכי אמוק, בצעקות זוועה 'אידבח אל יאהוד'. עוד 66 חפים מפשע נרצחו בישובים אחרים ברחבי הארץ. הערבים, אבות אבותיהם של הפורעים הערבים בני זמננו, הסתערו מוכי טירוף על שכניהם היהודים: בצפת, עין זיתים, עזה, תל אביב, חיפה, המושבות שנשרפו וחרבו: הרטוב, כפר אוריה, מגדל עדר וחולדה, ועוד ישובים בכל רחבי הארץ.

בארץ ישראל חיו אז פחות מ-150,000 יהודים. רצח 133 יהודים בשני ימי הפרעות, כמוהו (היֹה לא תהיה) כרצח 5,400 יהודים כיום, במשך יומיים (היֹל"ת).

בשל קוצר היריעה נסתפק רק בפרעות חברון. בעקבות הסתה בוטה של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני (לימים גנראל ה-אס.אס הנאצי), התארגנו ערביי חברון לטבוח בשכניהם היהודים, למרות שהיו עימם בקשרי ידידות שהשתרעו על פני מאות שנים. אירגון ההגנה חש בסכנה ושלח לוחמים לחברון, אבל יהודי העיר שלחו אותם הביתה. הם חשו בטוחים לחלוטין, בזכות הידידות ארוכת השנים עם שכניהם.  

מנהיג הכנופיות בעיר האבות, שייח' טאליב, חשב אחרת: "הוי המוסלמים, שחטו את היהודים, שתו את דמם. אללה אכבר. הרגו ביהודים. קחו את בנותיהם היפות".

ערביי חברון השתמשו מכל הבא ליד (אזהרה: לא לבעלי לב חלש): אלות עץ לריצוץ גולגולות; סכיני מטבח לשחיטה; גרזני קצבים לקטיעת איברים; קרדומים לעריפת ראשים; מוטות ברזל לפצפוץ ראשים ועצמות; מברגים לניקור עיניים. זוועה שלא ברא השטן.

מראות הצלמוות של התעללות ברוטאלית ביהודים חסרי ישע, היו איומים מנשוא: ברחובות התגוללו מעיים מרוטשים; מוח שהוצא מגולגולתו; זקן שעבר התעללות קשה לפני שהומת; אישה שנתלתה ברגליה ושערה נמרט מראשה; ראשי בני אדם שנשרפו מעל גבי פרימוס דולק; עלמה שחוללה ע"י 13 ערבים לפני שרצחוה נפש; צעירה שהתעללו בה לעיני אביה, ואחר כך נוקרו עיניו ושניהם נטבחו.

לקריאת המאמר במלואו העתיקו את כתובת המאמר וקראו

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/17913