title
title
title
title
title
title
מהנעשה בגיל עוז - שוחרי תרבות - ביקור בתערוכות

שוחרי תרבות - ביקור בתערוכות

מילים : ליתקה

לחן: מוסורגסקי

 

ביום שני, כ"ו תמוז, ה- 9.7.18 הגענו ,"שוחרי התרבות בעמק" לביקור במשכן לאמנות ולבית שטורמן בעין חרוד.

בכל פעם שאני מגיעה למשכן לאמנות אני מתפעלת מחדש מהודו של המקום. אור היום הטבעי החודר מבעד לחלונות נותן למבקרים הרגשה שהם נמצאים במקום של קדושה ( ביקלס הארכיטקט ממש גאון). המוזיאון מחד, רחב מימדים (גובה וחדרים מוארים ומרווחים) ומאידך, צנוע ואינטימי שונה לחלוטין מאחיו בארץ ובעולם ובזאת ייחודיותו. מנהליו ואוצריו דואגים להביא אמנים ייחודיים שלא תמיד נמצאים בקונצנזוס, מנערים יצירותיהם מאבק מביאים אותם לקדמת הבמה ונותנים להם את הכבוד הראוי. ומי הזוכים? רבים הבאים מכל קצוות הארץ ובעיקר אנו השכנים, אנשי הפריפריה. אז הנה "האוצר נמצא ליד הבית" (זאת ידע גם ר' שמחה בונים מפשיסחא לומר לחסידיו).

התוודענו במשכן לשלושה אמנים מיוחדים.

האמנית גרטרוד וולף קראקוואר שבתערוכתה המדהימה עקבנו אחרי מהלך חייה, החל בווינה האדומה, דרך העלייה ארצה בשנת 1924 מהעיר התוססת והשופעת תרבות אל  השיממון  ואל ה"רק חול וחול" הלם תרבותי  והמשך בהתאקלמות ובהתערות. הכל משתקף ביצירותיה ומשתפנו ברגשותיה ובמצבי רוחה בהתאם.

האמן אולף מיטשל שיצירותיו , ההדפסים על פח מקופל וגדר הסוואה המסתירה בחובה פסל נערה בעירום  וסיפור חייו  ברקע נגעו ללבנו.

ואחרונה חביבה ורד נחמני ילידת הארץ שנתייתמה בהיותה כבת שנתיים (אביה נפל חלל במלחמת יום הכיפורים) והחור השחור הזה ,החלל שנוצר אצלה בעקבות האסון מלווה אותה כמעט בכל יצירותיה ( קשה שלא להבחין בצבע השחור המשמש כרקע ומופיע בכל מקום אפשרי). משהו נוסף שבולט ביצירותיה זו הכמיהה, הציפייה והגעגועים למשהו שאולי יגיע אי פעם ולכן ביצירות מופיעים אלמנטים שאינם מסתיימים (סוג של אשליה שאם זה ייגמר האבא לא יגיע).מקורית ומגוונת באמצעיה האמנותיים.

קינחנו במשכן בקפה ביקלס וקדימה לבית שטורמן.

עשור חלף מאז פטירתו של אדם ברוך ( בעבור חלקנו "אבא של" עידו ועמליה) העיתונאי המהולל, האיש שקידש את המילה הכתובה רב פעלים , מרדן והעיקר עם כובע קסקט על הראש. בשנתיים האחרונות לחייו היה יוצא ובא בבית חולים. לא איש כמוהו יוותר על התבוננות, קליטת סיטואציות, שימת לב לאנשים, לאביזרים וכיו"ב. התוצאה תשעה עשר סיפורים קצרים לקט התרשמויות וחוויות של אמן המילה. רינו צרור העביר את הסיפורים לעשרים וארבעה יוצרים שונים, ביקשם לבחור סיפור מהלקט, ולקחתו למקומות שלהם. התערוכה שכותרתה "אני אדם מיטה" היא התוצר הקולקטיבי המוצג בבית שטורמן. ליד כל יצירה מופיע הסיפור הספציפי שלו הוקדשה. מרשים, מרתק ונוגע ללב.

הביקור- מסע היה מרשים ומאלף. תודות רבות לכל היוזמות,  המארגנות והתומכות. בשלים לסיור האומנותי הבא.

 

ולצפייה באלבום התמונות שצילמה וערכה ברכה יואל לחצו כאן