שלום רב קוראנו היקרים

אחת ממטרות האנושות,

הינה לממש את הפוטנציאל,

הגלום בכל אדם ובכל חברה.

גם אנחנו בבית גיל-עוז מנסים

להביא לידי מימושה של מטרה נשגבה זו.

לגרות את כוחות היצירה, החשיבה

ובעיקר את החברותא.

השבוע התקיים כנס ראובן פוירשטיין השנתי

שקיבל את השם:

"מימוש הפוטנציאל האנושי".

וכך כתב אהרן בנו בפרסום לקראת הכנס:

"במלאת שנתיים ללכתו, ובמלאת שנתיים להמשך העבודה בלעדיו, קולו עדיין מהדהד באזני.
פניו המאירים אינם עמנו, אבל תורתו המרוממת, וקריאתו ליצירת הפוטנציאל האנושי ולמימושו- פועלים את פעולתם כל העת, כאן בארץ, וברחבי העולם.
בכל עת נאבקים תלמידיו וממשיכי דרכו ונלחמים כדי לחלץ את האדם מן הסד שהמדע והתרבות בונים לא פעם בעבורו.
הכנס לא לזכרו של אבי, אלא כדי לנסות להבין ולהתוות את מימדי המשימה, כדי להמשיך את מפעלו ביתר שאת."

אהרן פוירשטיין

והוסיפה שירה רודרמן את המילים הבאות:

"אמש השתתפתי בטקס מרגש מאוד של מכון פוירשטיין לקבלת עיטור פוירשטיין למיצוי הפוטנציאל האנושי בתחום קידום אנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה. שמחתי להיות מלווה בבני משפחה, חברים מהצוות הישראלי של הקרן, ידידים וקולגות.
הנה חלק מהדברים שאמרתי שם:

"... כיום חיים בישראל למעלה מ- 1,000,000 אנשים עם מוגבלות - 20% מהאוכלוסייה. זהו המיעוט הגדול ביותר בחברה ועדיין, לצערי, סוגיה זו לא נתפסת תמיד כרלוונטית לכללהציבור, וככזו שמשפיעה על כל קשת האוכלוסיות, בכלל תחומי החיים. התפיסה החברתית ועמדות הציבור חייבות להשתנות כלפי אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות. אי מיצוי הפוטנציאל האנושי של חמישית מהאוכלוסייה אינו רק יצירת עוול לילדים, אנשים ונשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, אלא לחברה כולה. כל חברה באשר היא, לא תוכל לשגשג ולהצליח ללא מיצוי פוטנציאל ההון האנושי שלה, על כל גווניה.

מצאנו במכון פוירשטיין שותף אמיתי לחשיבה חדשנית ופורצת דרך, לאומץ, ולעשייה פרגמטית, המבוססים על ערכים דומים ומשותפים. יחד, בחרנו לטפל בנושא שאינו מצוי בלב הקונצנזוס, ואשר לא אחת נדחק הצידה לשולי השיח החברתי ואף המקצועי. סוגיית הזוגיות וההורות של אנשים עם מוגבלות הינה סוגיה מורכבת (ואף כואבת), המעלה דילמות רבות בתחום המשפט, החינוך, הפסיכולוגיה והבריאות. אולם אלה אינן מצדיקות התעלמות והתחמקות מסוגיות הרות גורל, שמשפיעות על איכות חייהם של אנשים ונשים רבים בחברה.
זוהי זכות בסיסית של כל אדם לחיים מלאים ועשירים, ואזרחי החברה צריכים להיזהר מהכרעות דין הגורמות לבדידות ולבידול של האדם. גם ישיבה על הגדר וחוסר התמודדות עם סוגיות חברתיות, ואף המורכבות ביותר שביניהן, הם סוג של קבלת החלטה שעלולה לפגוע באיכות חייהם של אנשים רבים.

עלינו לזכור כי "כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו". ומשירת כל העשבים באשר הם נצליח ליצור ניגון של רועה. פרופסור פוירשטיין היקר היה אדם נבון, רועה אמיץ, שהשכיל להבין כי כל עשב הוא שונה, והצליח להפיק צלילים מיוחדים מכל אחד ואחת, לכדי מנגינה יפה, אשר משירתה הלב של כולנו מתמלא, ומבין שזוהי הדרך הנכונה."
שירה רודרמן

שנזכה להמשיך כולנו במימוש זה.

חופשת קיץ נעימה ללומדי "מעיינות הדעת"

וניפגש בתכניות בית גיל-עוז.

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

סיום שנת הפעילות ב"מעיינות הדעת"

אווירה חמימה של סוף שנה מתגלגלת לה בקתדרה "מעיינות הדעת" בבית גיל עוז.

כל השבוע, כל מפגש, הוא האחרון לשנת הפעילות תשע"ו.

במשך כל השנה היה ביתנו מקום מפגש למאות מוותיקי העמק והסביבה - דתיים וחילוניים , קיבוצים ומושבים, תושבי בית שאן ותושבי עמקים אחרים.

בזה הבית נבנה לו מרקם חברתי מגוון המשקף כל כך את המציאות החברתית של עמק המעיינות.

המפגש החברתי המרענן, מספק פיסת עולם נוספת לכל הבאים.

בתוכנית ההעשרה שלנו לוקחים חלק מיטב המרצים, במגוון נושאים במטרה שכל צמא דעת ימצא את רצונו. תודה לכל העוסקים במלאכה!

בכל כיתה התקיים לו טקס פרידה קצר המלווה במיטב המעדנות מעשה ידי התלמידים, קשה הפרידה!

פעמיים בחודש יצא אוטובוס עם מטיילים המשוטטים בשבילי הארץ בליווי הדרכה מקצועית, מורל גבוה ויחסי חברות המתפתחים ומתהדקים תוך כדי... תודה לך סופי עטרה שבח על הארגון.

בנוסף קיימנו מספר ימי עיון מקצועיים וחוגי בית בישובים.

בחודש יולי, בימי שלישי, נמשיך להיפגש בתוכנית קיץ מגוונת ומרחיבת דעת. מהרו להירשם! מומלץ!

חופשה נעימה ולהתראות בספטמבר!

ורד רוס

גיל עוז יוני 2016

דברי ברכה לדני מקבוצת הברידג' שנה שניה

יום שלישי קרב ובא, מפנים את היום מכל המטלות ונכנסים בחיוך לכיתת ערבה.

מדליקים קומקום חשמלי, מזיזים שולחנות, סופרים תלמידים, ובינתיים דני ממלא את הלוח בתרגילים. הפותח ומנגד המשיב

והכרזות מתחילות. ואל נקל ראש יש אין ספור אפשרויות.

רוצים לשחק ספייד תכריזו הארט, ואם קלאב תכריזו ספייד. ואם נפלה החלטה תתחילו לספור אלופים ואולי גם מלכים ואז פתאום גם דאיימון מכריזים. בקיצור, אין שום קשר.

כי זה הכל רמזים וניחושים ושיגיד מי שבאמת מבין.

אבל איך שהוא יש הבנות. יש מוביל, הקלפים נפרסים ,מנסים לתכנן.

סופרים לקיחות מתכננים עקיפות והמשחק מתחיל. דני רץ בין השולחנות ואנו מנסים את כוחנו בעקיפות, מנחשים תוהים, ובעיקר לא זוכרים, מאיפה פתאום מצד שמאל צץ המלך. ואיך ליריב נשאר עוד שליט. חסרה מלכה, איפה היא מסתתרת? ודני מסתובב בין השולחנות מנסה לעודד ולשגר רמזים שיעזרו קצת להבין מאיפה עוד לקיחה לדלות. המשחק נגמר, לכאן ולכאן. מתנחמים שגם אצל השכנים יש הפסדים. ומקוים במשחק הבא להיות יותר טובים.

באנו לשנה השנייה בתקוה שבסופה כבר נהיה שחקנים מדופלמים.

אבל, לא! אנחנו יותר מבולבלים. ובוודאות, לא מדופלמים. ולכן דני, אין לנו ברירה וגם לא לך, וניפגש פה בשמחה גם בשנה הבאה. עד שתעשה סדר בבלבול ושנדע כולנו מי מסתתר מאחורי הקלף, ועל בטוח !

לך דני תודה ענקית מכולנו

על הידע הרב

על הסברים ברורים ורהוטים

על ההקשבה

על הסבלנות הרבה

על התמיכה והעידוד

על הנחישות

וכך למרות הבלבול כולנו בטוחים שיחד אתך נגיע לטופ. נהיה שחקנים מעולים

וננצח כמו אלופים

אוהבים אותך דני מלך הברידג'

חוה שטרית

שדה-אליהו

בשם כל שחקני שנה ב'

ולא נשכח להודות גם לאכסניה ולצוות היקר של גיל עוז.

שדואג לנו לכיתה נקיה ומסודרת, פינת תה, קפה וגם דברי מאפה, וכל מה שנחוץ.

ולהחזיר אותנו הביתה, גם.

תודה לכם צוות יקר מכל הלב על הדאגה ותשומת הלב. ואל תדאגו נבוא גם בעונה הבאה.

משחקני הברידג' של שנה ב'

לצפייה בקריאת הברכה לחצו כאן

29.06.2016

דרורה, מורה שלנו יקרה,

לא רבים הם התלמידים שזוכים למורה כל כך טובה כמוך, דרורה. עם זאת אנחנו, קהל תלמידיך, עם-רב ומגוון של חברי קיבוץ, ברמות ידע שונות וגילים מכל הקשת הבוגרת – כולנו יודעים להעריך את אשר את מעניקה לנו. איש בדרכו.

יש בך אהבה בוערת – תשוקה ממש - לתחום שאת עוסקת בו. אך אהבה זו אינה מעוורת את עיניך אלא להיפך: את פתוחה לכל גווני העיסוק בתחום: החל מהפשט והמדרשים, היסטוריה של העולם הקדום ותרבותו, מחקר המקרא, ניתוח מילולי ספרותי ועוד כהנה וכהנה. מעל הכל – סיפורי התנ"ך חוזרים להיות סיפורי חיים אודות אנשים חיים, בשר ודם, בעת ובעונה אחת עם המסרים והמופת החינוכי שכותבי הספר הועידו לו.

את מצליחה להעביר לנו נגיעות מכל תחומי הידע העמוקים, שבהישג ידך כשהם מלווים בסקרנות, הפתיחות והעניין שמאפיינים אותך, מהרגע שאת מתחילה שיעור. ההצלחה הזו אינה מקרית – היא נובעת מהיכולת שלך להדביק אותנו בהתלהבות שבה את קוראת בתנ"ך. השליטה שלך בחומר ובמחקר מחד והרצון שלך להפוך אותנו לשותפים/אוהבים כמוך מאידך, היא תחושה שעוברת בי בכל שיעור מחדש.

ביחד עם זאת, את קשובה אלינו ומתעניינת בכל אחד ואחד בסבלנות אין קץ ובהתחשבות שמעבר למצופה. מידי פעם אינך בוחלת בהומור ואף מזמינה בדיחה מפי יודעי ח"ן שבכיתה!

אשרינו שזכינו

אנחנו לא אומרים שלום – רק להתראות!!

איציק זיתוני - קיבוץ נוה אור

כיתת לימוד תנ"ך, "גיל-עוז", תשע"ו

צילמה: ברכה יואל - שדה-נחום

מסתיימת לה שנת הלימודים תשע"ו בכתיבה יוצרת בגיל עוז

כבר בטעימת השיעורים הצפויים בגיל עוז, בחופש הגדול, לקראת הקורס בקול טבעי, התרשמתי מהחן של טלי מהמחויבות שלה ומהתכנית העשירה שטלי נתנה לנו הצצה אליה. ונרשמתי.

ואכן הקורס בעיני, היה כל הזמן ללא נפילת מתח. באווירת עבודה יצירה והתקדמות.

הכלים והמשימות היו ברורים ובנו בתוכי שלד של כותבת.

השנה אני מגשימה חלום שלי לכתוב ולפרסם ומקווה שהכתבים יאספו לספר.

אני מבינה מטלי שכדי להוציא ספר עלי עוד לכתוב חומרים רבים שמתוכם אמיין.

לפני מספר שנים כמעט וויתרתי על החלום העתיק שלי לכתוב כתיבה אישית.

הרגשתי כמו צוללן שצולל לחפש צוללת אבודה ואינו יודע על איזה ריף היא נמצאת והאם הצליחה לשרוד..

והנה גיל עוז וטלי עוזרים לי לממש את אחד החלומות המרכזיים שלי וזהו אושר גדול. תודה לכם! מקווה שהחוג עם טלי, ימשיך לגדול ולצמוח. בשנת הלימודים הקרובה.

בברכה,

שלומית שניר

חמדיה

זה היה ערב נפלא , באנו חגיגיים , כל אחד מאיתנו הביא "טנא" מפרי כתיבתו, מאכל טעים ומילים טובות וחיוך.

התכנסנו בכיתה הגדולה, חברי החוג בליווי חברים ובני משפחה.

טלי וויס מורתנו הנחתה את הערב . בין קטעי הקריאה האזנו לקולו הצלול ונגינתו המרגשת של המוסיקאי יותם בויום.

היינו נרגשים ורעידת הקול הסגירה זאת.

אבל כמו גדולים עמדנו בפני הקהל שנאסף ואל תוך המיקרופון קראנו "קטעים נבחרים".

ואף טלי קראה מספרי שיריה היפים.

אכן היה זה סיכום תרבותי ומכובד כראוי לשנת לימודים עשירה ופוריה.

רוצה להודות בשם חברי לטלי וליותם ולכל מערך צוות גיל עוז שבלעדיו לא הייתה מתקיימת שנה כזאת נהדרת.

באהבה ובתודה ,

תמי חיים

נווה-אור

לצפייה בקריאת שיר על ידי טלי וייס מנחת הסדנא לחצו כאן

לצפייה בקריאת הסיפור שכתבה ברכה יואל לחצו כאן

פלדנקרייז עם רעות

סיימנו עוד שנת פלדנקרייז איתך רעות, לי זו רק השנה השלישית, כי אני יודעת שיש בינינו ותיקים נאמנים שמתמידים איתך יותר מ- 15 שנה ולא סתם!

אדבר בשמי. בשיעור הראשון שאלתי אותך "מה זה פלדנקרייז?" ואת ענית לי שיש המון מאמרים בנושא. לא גלשתי אליהם אך במהלך הזמן חוויתי על עצמי את התהליך ואת תוצאותיו המדהימות.

קשה היה לי להאמין שתנועות כל כך קטנות ועדינות יכולות להביא איזה שהוא שינוי בגוף אך אכן כן.

יש לי כיום מודעות מה לעשות כאשר איזה איבר מציק לי בגוף, איזה תרגיל עדין מהשיעורים להתאים לאותו מצב, החשיבות של נענוע הרגליים, סיבובי הצוואר...

ההרפיה, התנועתיות העדינה והקשב הארוך להנחיותייך בשיעור גורמים לי להרגשת רעננות ביציאה להפסקה ואף להתקנא באלה היוצאים מהשיעור במקרה שהפסדתי אחד...

על מעל הכול אני רוצה לציין את אישיותך רעות, את הפניות לכל אחד הן בשיעור עצמו והן בסופו. תמיד קשובה לכל פנייה ושאלה וגם מציעה עצה ותרגיל תואם לעצם הבעיה. הצעת לי תרגילים לברך הדואבת, אף כי הכאב לא נעלם אני מצליחה לעזור לעצמי כאשר הוא תוקף וזה מאוד חשוב!

תודה גדולה לך רעות על כל מה שהענקת לנו השנה! המון בריאות, שתהיה לך חופשה מהנה וכך גם לכל יתר חברי הקבוצה שלנו!

ברכה יואל - קיבוץ שדה נחום

28.6.16

פעילות לקיץ בקהילה בקש"ר

שלום לכולם,
בימי קיץ לוהטים מחפשים מקומות לבילוי והתרעננות . אצלנו בקהילה בקשר יש מסורת - בקיץ נפגשים בברכות האזור או בסחנה.
השנה בילינו במתחם הבריכות בבית אייל שבאשדות יעקב מאוחד.

בית אייל הוא קומפלקס נגיש לאנשים עם נכויות שכולל בריכה אולימפית, בריכת פעוטות, בריכה טיפולית וג'קוזי. במקום גם חדר כושר ומגוון חוגי ספורט.

פתחנו את אחר הצהריים בקרטיבים קפואים לקרר את האוירה. לאחר מכן ארוחת ערב קלה ולבריכה...
חברים נהנו במתחמי הבריכה השונים , ביחד ולחוד.

לאחר מכן קינחנו בקפה, תה , פירות ומאפים מתוקים, משחקי שולחן ושיחות בין החברים.
היה מהנה ומשפחתי. כל אחד מצא את מקומו ואת מה שנעים לו לעשות.

תודות לאנשים הטובים שעזרו לנו להרים את הפעילות - לבית הפיתה על תרומת הלחמניות, למאפיית העמק על תרומת המאפים, לאהובה וחמי היקרים על התנדבותם הנאמנה, לאבות בית היקרים שלי על ארגון ודאגה שהכל יצא על הצד הטוב ביותר.

נפרדנו עם טעם של עוד!
נפגש בפעילויות הבאות.

אניה סמליך, עו"ס
רכזת תוכניות קהילתיות
גיל עוז
משרד: 04-6757419

נייד: 050-5340227

זו השנה השלישית שקובי מלמד ב"גיל עוז" נושאים שונים וכולם נושקים ליהדות. קובי שמעיד על עצמו שהוסמך לרבנות כחרדי, חצה את הקווים אך לא שרף את הגשרים. ובאמת...

הקשרים שלו עם תלמודו בעבר אמיצים ביותר, אך גישתו שונה.

השנה למדנו על פרשות השבוע, ולאחרונה עסקנו בספר ויקרא, מספרי החומש שמשום מה לא זכור לי שלמדתי, אבל מהאזנה לקריאת התורה בשבת הוא נשמע לי עמוס חוקים ומצוות סדר הקורבנות ותורת הכוהנים, קללות וברכות והכל בירידה לפרטי הפרטים, בקיצור מייגע.

והנה, כבר בפתיחת הספר העוסק בקורבנות, מה מקריבים מי מקריבים ולמה? ההתחשבות במי שאין בידו, והיחס של הפרשנים השונים להקרבת הקורבנות. קובי נהג לשלב גם דברי הגות של אנשי רוח יהודים, ולא רק. לפעמים שרים ופזמונים המאירים ומוסיפים מבט נוסף או חדש על הטקסט. בחרתי בשתי פרשות מייצגות (ולא שאין אחרות).

פרשת מצורע: הכהן קובע מהו נגע הצרעת והמצורע מורחק מן המחנה, בין שאר המצורעים הנזכרים מסופר שהמלך חזקיהו היה מצורע עד יום מותו וישן בבית החופשי. פרשנים אומרים שהיה חופשי מהנהגת הממלכה. ועל-פי שירם של גלעד ופוליקר חופשי זה לבד, וגורל המצורעים להיות לבד, והלבד גם הוא חופשי. הידעת שמקור המילה צרעת הוא צרעה, ובעברית הצרעה נקראת דבור, ומאין הקשר שלה לדיבור, חכמים אומרים שהולכי רכיל ולשון הרע, לוקים בצרעת. וראה מרים אחות משה.

הפרשה הבאה היא "בהר" (פירוט המצוות והחוקים שנמסרו בהר סיני). שבת הארץ השמיטה, היובל בו חוזרות כל הנחלות שנמסרו בגלל חובות של מי שירד מנכסיו. העזרה לעני היחס לגר ועוד. הפאר של חוקי התורה.

קובי מביא את הדברים ומדגיש את חשיבותם לימינו. כמה זה הולם אותו שהוא נאה מדבר, ונאה מקיים. כידוע קובי חבר בעמותת רבנים שמטרתה שמירה על זכויות הפרט וכבר שנים הוא עוזר בין השאר בנושא הדיור הציבורי לאנשים בבית שאן.

עדנה ון-דיק

עין-הנצי"ב

הזמנה לתערוכת סיום החוג לצילום עם אתי חן ברייר

"קסם הלילה"

צילומי לילה

שוטטות בעולם האגדות

חיפשתי נושא לצילום, יצאתי בלילה להתרשם ולראות מה ניתן לצלם.

הגעתי לגינתה המיוחדת של טליה ארגמן והתחלתי לצלם.

הייתה לי חוויה נהדרת, איך דרך עדשת המצלמה ניתן לראות פרטים שבעין לא מבחינים בהם.

ככל שהתקדמתי בצילום, התבוננתי בתמונות שבמצלמה, גיליתי עוד ועוד דמויות ופינות שאתגרו אותי לצלם.

גם תאורה מיוחדת יש בגינת החלומות של טליה, שחייבו אותי לחשיבה ולהתחשבות במצב. למצוא את הכיוון המתאים לצילום וכיוון המצלמה, כך שהדמויות יראו טוב והצילום יצליח.

תודה לך אתי, על שנה נהדרת ומאתגרת. על חוויות אין ספור, בשיעורים, בסיורים ובמה שנשאר לנו לחיים.

אורית לוריא

מעוז חיים

טרופותי - ג'וליה דונלדסון

עכבר טייל ביער, שמח וטוב לב, ראה אותו שועל, ונהיה פתאום רעב. "לאן אתה הולך? פתח שועל בשאלה. אולי תבוא לארוחה אצלי במחילה?" העכבר החכם מצליח להתחמק מהשועל הרעב, וגם מהינשוף, מהנחש ומהטרופותי הנורא, שהחליטו כולם להפוך אותו לארוחה טעימה.

סיפור – שכבר הפך לקלאסיקה – על עכבר קטן שמשתמש ב"טרופותי המפלצת" כדי ליצור לעצמו מוניטין מפחיד ביער, ומצליח לעבוד אפילו על המפלצת בעצמה.

הספר הוא הגרסה הילדית לרעיון שהפחד הוא הדבר המפחיד ביותר, שיכולה לעזור גם בהתמודדות עם פחדי המפלצות של ילדים בגיל הגן.

(אגב, את הספר "טרופותי הבת" פחות אהבנו...)

מהו בעצם הפחד?

מתאים לילדים מגיל 3 עד 7

בימי הכיבוש הנאצי של רומא הגו שני רופאים רעיון מקורי להצלת יהודים: הם בדו מחלה קשה ומידבקת כדי להרחיק את האס־אס ממחלקת הבידוד של בית החולים. אדריאנו אוסיצ'יני, קרא למחלה "נגע K" על שמם של שני קצינים נאצים בכירים בעיר ששמותיהם התחילו באות K. היום, בגיל 96, הוא היה אורח הכבוד בטקס הענקת תואר "בית החיים" לבית החולים על חלקו בהצלת עשרות מיהודי רומא.

בתמונה - צעדת הנוער ההיטלראי על רקע הקולוסיאום ב-1936, צילום: אי־פי

המחלה שבדו רופאים בבית חולים ברומא

הצילה עשרות יהודים מידי הנאצים

יחד עם עמיתו, המציא אדריאנו אוסיצ'יני מחלה בשם "נגע K" כדי להרחיק את חיילי האס־אס מבית החולים. יותר מ-70 שנה אחרי סיום הכיבוש הנאצי, התארח אוסיצ'יני בטקס בו צויין פועלו של בית החולים בהצלת יהודים

21.06.2016 סביונה מאנה - הארץ

בימי הכיבוש הנאצי של רומא הגו שני רופאי בבית החולים פאטה בנה פראטלי (עשו־טוב־אחים), אדריאנו אוסיצ'יני וג'ובאני בורומיאו, רעיון מקורי להצלת עשרות יהודי רומא: הם בדו מחלה קשה ומידבקת מאוד בניסיון להרחיק את קלגסי האס־אס מאגף הבידוד של בית החולים שבו הם עבדו. היום (שלישי) היה אוסיצ'יני בן ה–96 אורח הכבוד בטקס הענקת תואר "בית החיים" לבית החולים מטעם קרן ראול ולנברג, על חלקו בהצלת עשרות מיהודי העיר.

התקשורת האיטלקית דיווחה כי טקס הסרת הלוט נערך בנוכחות שניים מהניצולים, גבריאלה סונינו ולוצ'אנה טדסקו, וישתתפו בו ראשי הקהילה היהודית, שרת הבריאות של איטליה ביאטריצ'ה לורנצין, ושגריר ישראל במדינה נאור גלאון.

אוסיצ'יני באתר לה סטמפה, היום

אוסיצ'יני, פסיכיאטר שנמנה עם לוחמי המחתרת האיטלקית נגד הנאצים, קרא למחלה "נגע K", על שמם של שני קצינים נאצים בכירים ברומא ששמותיהם התחילו באות K, אלברט קסרלינג והרברט קאפלר. יחד עם ג'ובאני בורומיאו, רופא בכיר בבית החולים שהוכר ביד ושם כחסיד אומות העולם ומת ב–1961, הוא רשם בתיקים רפואים מזויפים אבחון של מחלה "מדבקת נורא", במטרה להרתיע את הגרמנים ולמנוע מהם לערוך בו חיפושים.

בית החולים, הסמוך מאוד לבית הכנסת הגדול ולגטו של רומא, היה למעשה מרכז עצבים של פעילות אנטי־נאצית. במרתפי המבנה הוא העניק מקלט ליהודים ולפעילים אנטי־נאצים ואנטי־פשיסטים, וקיים קשר רדיו רציף עם הפרטיזנים. "צריך תמיד לנסות להיות בצד הצודק", אמר היום אוסיצ'יניבריאיון ללה סטמפה. פעילותו האנטי־נאצית של אוסיצ'יני, עלתה לו במאסר ובעינויים. לאחר המלחמה הוא כיהן כסנאטור ושימש כמרצה באוניברסיטה.

כיבושה של רומא בידי הנאצים נמשך כתשעה חודשים, מספטמבר 1943 עד יוני 1944. בתקופה זו פיקדו קאפלר וקסרלינג על כוחות הכיבוש בעיר והיו אחראים להוצאתם להורג של 335 אזרחים איטלקים כתגמול על הרג 33 חיילים נאצים בידי פרטיזנים. יותר מאלפיים יהודי רומא נעצרו ונשלחו למחנות המוות, מתוכם חזרו בחיים כמאה.

לקריאת הכתבה במקור באתר עיתון "הארץ"לחצו כאן

איך לעזור לצמחים בחום הגבוה

החום שמעיק עלינו כל כך דוחק אותנו לשהות בחדרים ממוזגים, אך לא כן הצמחים.

לכן, לא מומלץ במהלך העונה החמה לשתול חדשים.

יש לחפש דרכים להקל על אלה שנשתלו, או נזרעו עד כה, אם על ידי השקיה מעטה לעיתים קרובות, הצללה, וכדומה.

אם בכל זאת רוצים לשתול (נכנסים לבית חדש / משופץ) יחולו הכללים הבאים:

1. לשתול בערב.

2. הצללה למספר ימים ראשונים.
3. השקיה ממוקדת, ליצור גומה סביב השתיל.
4. חיפוי מפני קרינה ישירה על הקרקע.
5. לצפות ללבלוב כדי לוודא שהצמח "עצמאי" ואז ניתן לצמצם השקיה לפעמיים בשבוע.

ב ה צ ל ח ה

שתיים נשים

פתחתי את הספר שבשערו תמונת אישה צעירה נאה. בעיקר דברו אלי העיניים הגדולות המהורהרות הפה המעוצב, הסנטר התקיף, עוד חיה בעיני רוחי תמונת האישה האחרת – התמונה הידועה של האישה הצעירה בעלת המבט התקיף – פתאום הבזיקה בי התודעה. כמה הן דומות!!

ואז צדה עיני את התאריך הכתוב מתחת לתמונתה של רחל1890-1931 והתאריך הפותח את ספר רשימותיה של זלדה1931-1950.

כאילו זו היא ממשיכת הדרך של זו. דרכים שונות אך כה רבים החוטים המחברים את גורלן ואופיין של שתי הנשים.

המשפט הפותח את הספר האוצר את יצירותיה המוקדמות של זלדה הוא המשפט הבא:

"זלדה, כמו המשוררת רחל נודעה בשמה הפרטי בלבד..."

יחוסה שושלת אדמורי חב"ד שניאורסון והרד"ץ.

רחל אף היא נצר למשפחת מנדלשטאם רבה של קהילת ריגה.

שתיהן מציירות. עֵרות ליופיו של-עולם. רחל ציירה בטולוז זלדה ציירה כל חייה אף לימדה ציור. שתיהן משוררות ליריות בעלות ייחוד, זו חיה על שפת הכנרת ואחר-כך בתל-אביב זו חיה בירושלים. שתיהן שרשיהן במזרח אירופה הרחוקה... שתיהן פרסמו יצירותיהן בעיתון "דבר" שתיהן עקרות ומתגעגעות לפרי בטן. גם רחל, גם זלדה כותבות לא רק שירים אלא גם רשימות, הגיגים, תרגומים ומכתבים נפלאים.

כותבת זלדה: ״הלכתי לשדה.

העצים קבלו אותי בחיבה ובפשטות.

האבן הבינה מדוע אני דוממה.

חוח הזהב לא דקר, לא הזכיר כשלונות.

׳גם אני פורח ונובל׳ - אמר.

והתכלת ירדה אלי להגיד לי:

׳אל תאמיני... הטוהר איננו פגם…׳

מאוד מאוד נשקה אותי השמש והבטיחה נפלאות.

עצוב לה שהיא תישאר תמיד יפה ואני אמות".

(צפור אחוזת קסם, עמוד 21)

האין מילים אלו מתאימות לרגישותה של רחל ליופי, לצבעים,

לזוהר השמש שלנו.

כך כתבה רחל:

"מַשְׁחִירָה אֲדָמָה נֶחֱרֶשֶׁת,

פְּנֵי הַמַיִם – תְּכֵלֶת וָאוֹר,

מוֹרִיקָה בְּשׂוֹרַת הַדֶּשֶׁא

בְּחַגְוֵי הַגְּבָעוֹת, בְּמִסְתּוֹר,

וְרַקֶּפֶת צְנוּעָה מְבַקֶּשֶׁת

לְהַוְרִיד עַל סֶלַע אָפֹר."

הנה בספר אודות רחל תמונתה עם ילדי בית היתומים ברוסיה, ובספרה של זלדה תמונתה עם טיול בית-ספר. מוקפת בנות ירושלמיות.

אהבת האדם שבליבן הביאה אותן להעניק אהבה לא רק לאיש אהוב אלא לילדים שזכו לחברתן כמטפלת ומחנכת. (זו גננת וזו מורה).

שירה של רחל "בן לו היה לי ילד קטן...

לאחוז בידו ולפסוע לאט

בשבילי הגן,

ילד קטן..."

זלדה כותבת: "שירת העקרה

לו היית לי,

לו היית הענוג...

לו היית לי

כל לילה היה לי חדש

וכל בוקר בשורה..." (צפור אחוזת קסם, עמוד 24)

נראה שנוצקה תבנית ההשראה מאישה אל רעותה. קצר המצע מלחדור ולספר, אך לעיתים דומה כי היו כאן שתי נפשות כתאומות. ואהבתי את שתיהן.

אבישג

שיר קיץ

שלמה ארצי מילים: רימונה די-נור לחן:סשה ארגוב

שוב גגות נמֵסו בשרב
שוב זורמת שמש על הגב
שוב מתמתח הערב
חם ואדיש
שוב מחכה יום ללילה, ולילה
לַבּוקר.

שוב נוטף הצבע על אפך
שוב דהה הפס בשמלתך
שוב שמורות עינייך
תחת כובע קש
שוב לשתי כתפייך
צבע דבש.

קיץ - אור הקיץ - רוח קיץ
קיץ - בחוצות וגם בבית
קיץ של תכלת
עם שמש הוללת
וריח מדבר
קיץ בלי סוף
מתמשך על החוף - עם תפילה
לקיץ הבא.

שוב נחים חמסינים על הרחוב
שוב העיר בוערת בצהוב
שוב מתמשכת הדרך
רותח הכביש
שוב ממתינים לגשמים ולסתיו
שיבואו.

שוב קווי ריסייך נמסים
שוב מלאו פנייך נמשים
שוב בריכות עינייך
נצבעו כחול
שוב נושקות רגלייך
את החול.

קיץ - אור הקיץ - רוח קיץ...

לצפייה בביצועו של שלמה ארצי – ב"שיר קיץ" לחצו כאן

במשך למעלה מעשרים שנה, שלמה ארצי הוא הזמר המצליח והאהוב ביותר בישראל. עם זאת, תחילת הדרך לא הייתה פשוטה ובשלב מסוים ארצי אף חשב לפרוש מעולם המוזיקה.

הקריירה של ארצי החלה כבר בגיל 16 כשהחל לכתוב ולהופיע עםריקי גל. בצבא הוא שירת בלהקת חיל הים ושימש כסולן וכוכב ראשי של הלהקה זמן קצר לאחר שהצטרף לשורותיה. ב-1970 ארצי פרץ לתודעת הציבור בעקבות הזכייה בפסטיבל הזמר עם השיר "פתאום עכשיו, פתאום היום" (אהבתיה). ארצי הפך לכוכב והחל לנסות דברים שונים: הוא הופיע בפסטיבל ילדים, שר בפסקולים, כתב ושר את המנון קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה, ובסוף אותה שנה הוציא את אלבום הבכורה שלו בו הופיעו בין היתר השירים "אנחנו לא צריכים"' "אהבתיה" ו" שיר קיץ".

האלבום ב-1970 הוקלט עוד בעת שירותו הצבאי של ארצי, ששירת באותה העת בלהקת חיל הים, שם התבלט מעל שאר חבריו ללהקה. בין הכותבים לאלבום ניתן למנות אתיעקב רוטבליט,נעמי שמר,דפנה אילת,נתן יונתן,אבי קורןועוד.. את עיבודי השירים ביצעודוד קריבושי, בני נגריודניאל שליט. במהלך השנים הפך האלבום לנדיר ביותר, אך בשנת1997יצאה מהדורה חדשה של האלבום על גביתקליטור.

פרשת קורח

פרשתנו מציגה את המחלוקת הקשה של קורח ועדתו על משה רבנו, ואת הרגע הקשה שבו משה שומע 'וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו'. רשב"ם מסביר שנפילה זו מטרתה – לתפילה. החזקוני מוסיף שיש בנפילה זו גם טעם אחר – 'נתבייש וכבש פניו בקרקע', ואילו הרש"ר הירש ראה בנפילה זו של משה נפילה ממש, תוך חשש שאם אכן צודק קורח, הרי שנבואתו ושליחותו הגיעו לקיצן.

המשותף לפרשנויות הללו הוא ההבנה שמשה נפגע מהתקפתו של קורח, ונפילתו על פניו היא שיקוף של תגובתו לדברים הקשים שמשמיעים לו קורח ועדתו (כשחז"ל דרשו שהיו בהם גם טענות על התנהלותו של משה ביחסיו עם נשותיהם).

לעומת זאת, מדרש תנחומא (המובא גם בדברי רש"י רואה את הדברים אחרת לגמרי. לדבריו, משה מוטרד מעניין אחר לחלוטין, והוא הקושי שלו לשאת את פניו אל הקב"ה ולבקש רחמים על קורח, דעתו ובני ישראל כולם.

משל למה הדבר דומה?

לבן מלך שסרח על אביו, ופייס עליו אוהבו פעם אחת ושתים ושלש.

כשסרח פעם רביעית, נתרשלו ידי אוהבו של מלך, אמר: כמה פעמים אני מטריח את המלך?

אף כאן עשה משה לישראל. חטאו בעגל, 'ויחל משה'; במתאוננים, 'ויתפלל משה'; במרגלים, 'ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים...'; במחלקותו של קרח, נתרשלו ידיו.

אמר: כמה אוכל להטריח את המקום. לפיכך, וישמע משה ויפול על פניו..

מדרש נפלא זה רואה את משה לא כעומד ומגן על כבודו, כמבויש, או כמתפלל להצלחתו ולעזרת ה' במאבקו. על פי דברי המדרש, גם כאשר קורח ועדתו משמיצים אותו, עדיין רואה משה את עצמו כרועה העם, כאחראי לשלומו, כנציגו ונביאו בפמליא של מעלה, ומוטרד מהקושי שבהטרחת המקום, דואג מהתוצאות ההרסניות של סרחון זה, שאולי הפעם לא יהיה לאל ידו לעצור אותן.

באופן דומה ושונה מעט רואה רבנו בחיי את משה לא כמנהיג הדואג לצאן מרעיתו, אלא כאח אוהב, הדואג לכבודו של אחיו המותקף. הדברים קשורים לכך שרק משה נופל על פניו, ואהרן לא:

וזה לגודל ענותנותו ומוסרו לפי שהיה עיקר המחלוקת על כהונתו

אבל משה ראה עלבון אחיו וחס על כבודו ולפיכך נפל על פניו הוא לבדו.

גם על פי רבנו בחיי לא נופל משה על פניו מעלבון אישי, ולא מתפלל על עצמו. נפילתו היא לאור ראייתו את עלבון אחיו, ומתוך רגישותו הרבה לכבודו של אהרן המותקף.

נלמד ממידתו של משה על פי המדרש ורבנו בחיי, לדאוג לכבודם של אחרים, להיות רגישים לעלבונם ולהצליח לחרוג ממבט שרואה רק את עצמי אל עבר תפיסת אחריות ואחוה מעוררת השתאות כשל משה.

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי