שלום רב קוראנו היקרים

אנו ב"עונת מעבר" תלתי משמע.

האחת- עונת האקלים מעבר בין הקיץ לחורף

השניה- במובנה הפוליטי

והשלישית- מעבר בעלי תפקידים בבית גיל עוז.

ובמעבר, כמו במעבר

השאלה הינה מה זווית ההסתכלות והבחינה.

כל חוויה, כל אירוע, כל תובנה

ניתנת להבנה באופנים שונים

וזו היא שתקבע – מה תרגיש, תחשוב, תחווה.

שנצליח לראות את הזוית של הטוב

כמאמר חכמינו: "גם זו לטובה"

גם אם לא תמיד אנו באמת מבינים להיכן הכל הולך.....

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

נפרדים מענבר

לאחר שבע עשרה שנים, נפרדה השבוע ענבר מעבודתה מחברי ומצוות מרכז יום גיל עוז לוותיקי עמק המעיינות.

תקופה ארוכה בה גדלה וצמחה מעובדת סוציאלית צעירה ומתחילה ועד לתפקידה האחרון – מנהלת מרכז היום .

בתקופה זו נוצרו והעמיקו הקשרים בינה לבין חברי הבית והצוות והפרידה היתה קשה.

ענבר הזמינה את ליטל דורצ'ין, המנחה פעילויות של תנועה ומוסיקה, כמתנת פרידה לחברים. ענבר הסבירה מדוע בחרה בפעילות זו כמתנה ומה המסר אותו היא רוצה להעביר.

התנועה הינה הדינמיות הנחוצה כל כך לשמירה על איכות החיים, והמוסיקה, הלוא היא זו המניעה את חיינו. השילוב שלהן יחדיו יוצר זרימה והנאה ומכאן האיחול של ענבר אלינו היה: "המשיכו לנוע קדימה, אל תפסיקו ליצור, לפעול ולהעמיק ידע וקשרים חברתיים, והתמידו לבוא לבית שלנו".

לאחר מכן התכנסו כולנו למעגל טקס הפרידה. ענבר ביקשה להודות לחברים ולצוות אשר הלכו עימה ואיתה לאורך השנים ויצרו יחד את ה"בית" של כולנו.

החברים, כל מי שבחר או בחרה לשאת דברים, העלו תחושות של עצב מחד, אך את מלוא ההערכה והחיבה שיש להם כלפי ענבר כאדם וכאיש מקצוע. המילים שיצאו מהלב נכנסו אל הלב, ואכן דמענו , מי יותר ומי עוד יותר.

מספר חברים אף כתבו ברכה וקראו אותה בהתרגשות ובהודיה על מה שפעלה ועשתה עבורם אישית ועבור החברים כולם.

בשם החברים כולם והצוות נאמרה הברכה על ידי עבדכם הנאמן והוגשה מתנה צנועה פרי ידי החברים בסריגה.

נפרדנו בתקווה להמשיך ולבנות את הבית אותו יצרנו יחדיו וכמובן, ענבר יודעת שבית זה פתוח בפניה מתי שרק תחפוץ לבוא ולבקר בו.

לצפייה באלבום התמונות והסרטונים מהפעילות עם ליטל וממעגל הפרידה לחצו כאן

גדי ליאון

מומחה שיקומי

"יומן מסע" - מפגש שלישי

ראיינתי את אסתר הראל מטירת-צבי אודות חבורת "יומן מסע", שהיא אחת מהחבורה - ושמעתי ממנה את תובנותיה מה"מסע".

שקד: אסתר, ספרי לי על המפגש ...

אסתר: בימי ראשון , מגיעות כ 6 בנות מבית ספר גלעד שבחמדיה , מגיעה המורה לאמנות והמדריכות הנחמדות . 

שקד: האם את מרגישה שנוצר לך קשר עם אחת הבנות ? 

אסתר : עדיין לא , הייתי בשני מפגשים ובאחד הייתי בטיול ... 

שקד : האם את נעזרת בנערות במהלך המפגש ? 

אסתר: כן ! עזרה לי אחת מהנערות למשוך את החוט והמחט כשתפרנו את הכריכה ליומן . 

שקד : האם את נהנית בסדנה המשותפת ? 

אסתר : מאוד נהנית בסדנה מכיוון שאני נחשפת לחומרי יצירה שונים שלא פגשתי עד כה.  

שקד : במה את מרגישה שאת נתרמת מהמפגש ? 

אסתר: מעניין לשמוע סיפורים שמספרות הבנות על חייהן , הן משתפות את הקבוצה בתחביבים שלהן כגון : סריגה , אחת סיפרה שהיא מספרת נשים בבתיהן ... המורה והמדריכות גם הן לומדות דברים חדשים על התלמידות שלהן . 

שקד : איזו טכניקה אהבת ? 

אסתר : עם גלגליות שאיתן הדפסנו הדפסים על ניירות היומן. 

שקד : מה את חושבת על המפגש הבין דורי הזה?

אסתר: אני חושבת שתמיד צריך לדבר בגובה העיניים ובמיוחד כאשר מדובר באנשים אשר איןלי עדיין הכרות קרובה עימם. לכן אני יוצרת עם הבנות שיחה רגילה יומיומית. חשוב לי לציין שכרגע אנחנו בשלב הראשוני של ההיכרות. אני מאוד פתוחה בלתת להן מנסיון החיים שלי כאמא וכסבתא במידה והן תאפשרנה לי ולהן להגיע לכך. אני שמחה שאני חלק מהחבורה.

שקד בן יעקב

מדריכת האומנות

אומנות מופשטת

ביום שלישי התקיימה בכיתת האמנות במרכז היום גיל עוז , סדנה בנושא : " אומנות מופשטת" השייכת לזרם של האמנות המודרנית, בהשראתו של קנדינסקי.

בתחילת המפגש דיברנו על צבע , כל אחד סיפר מה הוא הצבע האהוב עליו ומה הוא מסמל בשבילו. אחד המשתתפים סיפר שאוהב את הצבע הירוק משום שהוא מסמל לו טבע , התחדשות וכו'...

תהליך העבודה הוא בשכבות: בשכבה הראשונה כל אחד בחר ארבעה צבעים והשפרצנו על הנייר , לאחר מכן מרחנו עם ספוג את הצבע, וכך נוצרה שכבה מעניינת וצבעונית .

המשתתפים התמודדו עם חוסר הוודאות של מה ייצא ? ונהנו!!!

בהמשך כל אחד גזר צורה מעיתון בעזרת שבלונה , פרפר ועוד אפשרויות מגוונות,  והדביקו על הצבע .

בשכבה השלישית והאחרונה עבדנו עם גירים ולורדים, על העיתון ועל הצבע ויצאו תוצאות מפתיעות . 

מבחינתי חשוב לי היה התרגיל בטכניקה זו כדאי לחשוף את החברים לעבודה פחות מדויקת ומפתיעה .

שקד בן יעקב

מדריכת האומנות

הנש"ר נחת בעמק אצל פנחס רוטנברג בנהריים

במפגשנו הפעם פתחנו את פרק שירי העמק והאזור.

נזכרנו בשיר "ציפורי נחמדת" אותו שרנו בקנון, צפינו שוב במפת נדידת הציפורים וראינו מחדש כי ארץ ישראל הינה נקודת המפגש של רוב הציפורים ככלל והעמק שלנו בפרט.

עברנו וחזינו במפת העמק אשר ערכנו בה התמצאות- הכנרת בצפון עובר דרך הירמוך והירדן ועד לעיר בית שאן וסביבותיה.

הכרנו את "שיר הרשת" שירו של מרדכי זעירא אשר נכתב על מפעל החשמל אותו הגה ה"זקן מנהריים" הלוא הוא פנחס רוטנברג. תיארנו בקצרה את תולדותיו של פנחס האיש ותוכניתו "לחשמל" את כל הארץ.

צפינו בסרטון המתאר את הכנת המפעל הגדול בשנות העשרים של המאה הקודמת וחזרנו שוב למילות השיר. בפזמונים זיהינו את ההפסקות במנגינה שם הוספנו מחיאות כף.

צפינו בסרטון נוסף המראה את פעילות המפעל בשנת 1946 וראינו את הסכר הגדול וזרימת המים מתחתיו ודרכו.

חזרנו על מספר שירים מהמפגשים הקודמים וראינו כי התלמידים קלטו היטב הן את השירים והן את הפעילויות המלוות לכל אחד מהם:

"על כל אלה" " זמר נודד" "לחם האוהבים" ו"ציפורים נודדות".

לצפייה בשירה ובתמונות לחצו כאן

בציפייה למפגש הבא

גדי ליאון

שותף במיזם נש"ר

בית גיל עוז

נפגשים בתנועה - מפגש שלישי

נפגשים בתנועה, אמרנו, אכן כן. וכעת, לא רק מבטים מבוישים קמעה, אלא במקצב ובתנועה, תוך שמירה על המרחב האישי, לומדים חברי בית גיל עוז והילדים כל אחד את המקצב שלו ויוצרים לאט-לאט את ההרמוניה של הקבוצה כולה.

רויטל, מנחת המפגשים, בונה נדבך על גבי נסך, לבנה אחר לבנה את הבסיס להעמקת הקשרים הבין-דוריים והעמקת הקשרים התנועתיים, כל אחת ואחד עם עצמו ובמקביל עם סביבתו.

ממליץ לכל מי שרק יכול לבוא ולצפות במפגשים הבאים, בתיאום כמובן עם רויטל. כדאי לכם, בואו להתרגש ממה שנרקם לו כאן בלב...

לצפייה במעט התמונות מהמפגש לחצו כאן

גדי ליאון

שותף במיזם נש"ר

בית גיל עוז

צילום יצירתי ובניית שפה צילומית באמצעות מצלמה – שגיא מורן

ימי רביעי בין השעות 13:00-16:00 (החל מ- 4.12.19)

עלות הקורס: 300 ₪ לכל השנה.

להרשמה - רויטל: 050-5230198

מידע כללי:

קורס צילום בו אלמד :1. טכניקות צילום יצירתיות, מגוונות ומקוריות.

2. מהי שפה צילומית ? כיצד מספרים סיפור בצילום ? כיצד מפתחים סגנון אישי?

בקורס יהיה דגש רב על הנאה, תרגול, יציאה לשטח – דגש על קורס מעשי -  פחות תיאוריות מעמיסות.

דרישות החוג :

·       מצלמה עם אפשרות לשליטה ידנית בצמצם ובתריס.

תכני החוג :

·       חשיפות ארוכות – לילה, נוף אורבני וצילום שובל כוכבים.

·       חשיפות ארוכות – צילום עם פילטרים ומריחת תנועה (נחלים זורמים) באור שמש מלא.

·       צילום פאנינג – PANNING – הזזת המצלמה ויצירת רקע מטושטש כאשר האובייקט נשאר בחדות.

·       שימוש בזום תוך כדי צילום ליצירת מריחת תנועה בצילום.

·       ציור באור - לקבלת אפקטים אימפרסיוניסטים.

·       צילום פנורמה.

·       חשיפה כפולה.

·       צילום "רוח רפאים" – חשיפה ארוכה בה חלק מהדמויות משתנות ולא קבועות.

ועוד...

עקשנות וכוכבים - על אהרן שידלובסקי ומשלו

כתב את הספר: מוטי זעירא.

בחגי תשרי הוזמן מוטי זעירא להיות אושפיזין בסוכת כנרת. ואכן  למוטי שעות אין ספור עם חברי כנרת . בזכות הביוגרפיה שכתב על נעמי שמר "על הדבש ועל העוקץ".

אבל לפני הספר הזה כתב מוטי ספר קטן אבל מרתק על אהרן שידלובסקי (הסבא של צרויה וענר שלו).  אהרן שהיה חבר כינרת ומחלוצי העליה השניה וקנה לו מקום של כבוד בין דמויותיהם של ברל כצנלסון, רחל, א.ד. גורדון, צבי שץ וחבריהם.

אני זכיתי להכירו בהיותי ילדה. כשהורי גרו בחדר מול חדרם שלאהרון ועליזה אישתו. כשפתחתי את הספר מצאתי הקדשה שחיממה את ליבי וגרמה לי להתרגש.

וזו לשונה:(ההקדשה כתובה בכתב הפנינים של אמי):

"לתמי שלנו, שי, מאבא ואמא. באהבה. כנרת דצמבר 1995.

איך פעם ידעו מה לתת במתנה...

תמי חיים

נווה-אור

חלזונות חוגגים בכל הגינה ויש לאסוף ולהרחיקם מהגינה. עידור קל יגלה קינים וביצים שיש לחשוף אותן לשמש. יש גם אויב טבעי בצורת חיפושית מוארכת שטורפת אותם, אלא שאין הרבה ממנה ולכן לא נוצר  איזון. לכן יש לעודד אותה בזה שלא נהרוג אותה ולהגן עליה במידת האפשר. נוכחותה נמדדת בכמות הקונכיות הריקות שבגינה.

מכאן ועד סוף דצמבר אפשר לגזום ורדים, תחילה את הענפים היבשים והמצטלבים. רצוי למרוח במשחת עצים (אפשר להכין ע"י אפר דק עם מים. מייצרים עיסה נוחה למריחה) ובעזרת מברשת למרוח על החתך.

חורף נעים לכולנו

מכתבי אהבה סיניים

הספר הכתוב ב"כתב יד" גליונות גליונות היה בנעורינו אוצר גנוז של יופי מפעים. המזרח הרחוק היה רחוק. ספריה של פרל בק האמריקאית שגדלה בסין, בתו של מיסיונר – העבירו לנו מעט מעולם רחוק זר ומוזר ועם זאת אנושי ונוגע ללב. גם ספר זה של אליזבט קופר הכולל את מכתביה של קווי-לי, קסם לנו בדפיו הצהובים האגודים ובכתב היד המודפס, היה בהם טעם של אותנטיות (מזויפת) מושכת לב. היום, סין קרובה. המטוסים נושאים ישראלים רבים לארץ המתחרה הטכנולוגית הענקית  של אמריקה הגדולה והספר הישן נמצא מושלך בצד הספרים הרבים, חבריו, אשר כבר אין חפץ בם.

אספתיו אל ביתי כי אלה הם מכתבי אהבה של אישה המתגעגעת אל בעלה הרחוק ממנה ואינה יודעת מתי ישוב.

חשבתי בליבי: מתאים לי. והרי קטע אחד מרבים אשר דיבר אל ליבי. לאהבה פנים רבות, אך דומה כי קול הלב אחד הוא. והרי המכתב הראשון.

                בפתיחה כתוב:

"זו המלה הכתובה של קווי-לי השולחת עם כל לטף של מכחול חלק מלב."

" יקירי האחד,

הבית על ראש ההר אבדה נפשו. אין הוא אלא ארמון  - וחלונותיו ריקים. יוצאת אני אל

 הגזוזטרה ומשקיפה על העמק, מקום בו השמש שוקעת – כדור זהב אדום המטיל צללי ארגמן

 ארוכים על מישור האדמה, אז אזכור כי לא תבוא מהעיר אלי, ואני אומרת אל לבי כי אין

 שחר אשר אובה לראותו ולא שקיעה אשר תשמח את עיני – עד שלא אחלק זאת עמך.

      אך אל נא תחשוב שאיני מאושרת – עושה אני הכל בדיוק כאילו אתה היית כאן, ובכל

 פעם אני אומרת: "היהיה זה לרצון אדוני?" מה-קי רצתה להוציא את הכסא הגדול שלך כי

 הוא גדול מדי, אמרה, אבל אני לא הרשיתי. הוא מוכרח לעמוד במקום בו אוכל להביט בו

 ולתאר בדמיוני אותך יושב עליו, מעשן את מקטרת המים; והשולחן הקטן תמיד לידך קרוב

 למען תוכל להושיט ידך לעתונים והמשקאות האהובים עליך. כמו כן הביאה מה-קי את עץ

 הברוש הגמד ושמה אותו על הגזוזטרה. אבל זכרתי כי אתה אמרת שהוא נראה כאדם זקן

 אשר הוכה בימי ילדותו, ואני נתתי לה אותו בשביל אחת החצרות הפנימיות."

הביאה לקריאתכם: אבישג

מדברים בשקט  - עידן רייכל

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד כתבת מכתבים של אהבה
כמו שהיית מחבק נשאר איתי ולא בורח
היית בא מביא לי פרח

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך

פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך

דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי
נרדמת לצידך כמו שהיית דואג
אם תמיד אהיה שלך

פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך

תחבק אותי חזק ואל תרפה
ימים קשים עוברים
אני נופלת מהכובד על כתפי
אני נופלת מהכובד על כתפי

פעם היינו מדברים לאט
היינו מדברים בשקט מדברים מעט
היית מסתכל לי בעיניים כשדיברתי איתך

"הפרויקט של עידן רייכל" הוא שם אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל. האלבום יצא לאור בשנת 2002, מכר למעלה מ-150 אלף עותקים עבורם הגיע למעמד פלטינה מרובעת. האלבום זכה במקום הראשון במצעד האלבומים של ישראל ששודר בערוץ 2 ביום העצמאות ה-65 למדינת ישראל.

עידן רייכל נחשב לאחד האמנים הבולטים והמצליחים בישראל ולאחד האמנים הישראלים המוכרים בחו"ל.   רייכל נולד בכפר סבא, ולמד בבית הספר היסודי ע״ש גולדה מאיר. בגיל 9 התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ונמשך למוזיקה צוענית וטנגו. כשהיה נער למד לנגן בקלידים, ולמד ג'אז. בצבא שירת רייכל בלהקת רוק צבאית שביצעה גרסאות כיסוי ללהיטי פופ ישראלים ואירופיים. עידן הוא בוגר מגמת המוזיקה של תיכון כצנלסון כפר סבא.

לאחר שירותו הצבאי, שימש רייכל כיועץ בפנימייה לעולים חדשים ולילדים שחוו קשיי הסתגלות, שרוב ילדיה היו ממוצא אתיופי.  בעקבות כך, התחיל רייכל להתקרב למוזיקה אתיופית עממית ולמוזיקת פופ והחל לפקוד מועדונים וברים של אתיופים בתל אביב.  הקריירה של רייכל החלה כנגן פסנתר ואקורדיון לאמנים כמו עברי לידר,  ריקי גל וערן צור.

הפרויקט של עידן רייכל הוא הרכב מוזיקלי ישראלי.  הפרויקט אינו להקה במובן המקובל של המילה, מאחר שהוא לא מכיל הרכב קבוע של זמרים ונגנים, אלא בסיס מתחלף עם זמרים שונים.
בראש ההרכב עומד עידן רייכל, שכותב ומלחין את רוב שיריו. חמשת אלבומיו של ההרכב זכו להצלחה מסחרית גדולה, ומכרו ביחד מעל לחצי מיליון עותקים בישראל לבדה.

"מדברים בשקט" הוא פזמון עברי אשר נכתב והולחן על ידי עידן רייכל, עובד על ידי רייכל וגלעד שמואלי ובוצע על ידי אורטל אופק. השיר יצא לאור ב-2003 כסינגל השני מתוך אלבום הבכורה של הפרויקט של עידן רייכל, הפרויקט של עידן רייכל,  אשר זכה במעמד פלטינה מרובעת.  עם יציאתו השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים השבועי של רשת ג' ושהה בו למשך ארבעה שבועות. כמו כן, השיר זכה במקום החמישי במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' ובמקום השישי במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ, לצידו עוד שלושה שירים של הפרויקט הופיעו במצעד. כמו כן, הפרויקט זכה בתואר "להקת השנה" באותו המצעד. השיר זכה לביצוע של עידן רייכל בליווי פסנתר באלבום ההופעה הראשון שלו.

לצפייה בביצוע השיר מדברים בשקט - פארק הירקון 2014 – לחצו כאן

סולנית השיר בפארק הירקון ב-2014 היתה כברה קסאי שנולדה במחנה פליטים בסודאן בשנת 1982, להורים יוצאי אתיופיה.  כשנולדה הייתה משפחתה בדרך מאתיופיה לישראל במסגרת מבצע משה.  כשהגיעה המשפחה לארץ, היא התגוררה זמן מה במעלות,  וכעבור שנתיים עברה לגור בקריית מלאכי שם התגוררה עם משפחתה עד לנישואיה. את שיתוף הפעולה עם עידן רייכל החלה קסאי תוך כדי שלבי הסיום שלה ב"כוכב נולד" . את רייכל היא הכירה עוד בימיו כמפיק מוזיקלי של להקת החיילים "רוק בירוק". קסאי השתתפה באלבום השני של הפרויקט של עידן רייכל.

      כברה קסאי

פרשת חיי-שרה – "ברכנו אבינו כולנו כאחד"

"ישְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עומְדִים בְּרוּם עולָם. וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקול. דִּבְרֵי אֱ-לקים חַיִּים וּמֶלֶךְ עולָם: כֻּלָּם אֲהוּבִים...וְכֻלָּם פּוֹתְחִים אֶת פִּיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה. ..

וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם על מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה. וְנותְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְיוצְרָם בְּנַחַת רוּחַ. בְּשפָה בְרוּרָה וּבִנְעִימָה. קְדֻשָּׁה כֻּלָּם כְּאֶחָד". _{(ברכת יוצר אור, תפילת שחרית)}

בתפילת "יוצר אור", הראשונה מתוך ברכות קריאת שמע של שחרית, מתוארים המלאכים השונים והקבוצות השונות של המלאכים כמתפללים יחד. לא רק שהם מתפללים יחד אלא ה"יחד" שלהם הוא "באהבה" "בנחת" והם, "נותנים רשות זה לזה".

לכאורה זה לא שבח כל כך גדול, בכל זאת, הם מלאכים. במבט יותר מעמיק אנו רואים שמלאכים אלו הם בעלי מגמות שונות. יש מלאך שממונה על המים ויש מלאך שממונה על האש, יש מלאך שממונה על אומה זו ויש מלאך שממונה על אומה אחרת. יש מלאך שממונה על המוות ויש מלאך שממונה על הרפואה. אף על פי כן יש זמן ביום שהם מבינים שהם כולם חלק ממגמה אחת, חלק מתהליך אחד גדול שבו הם כולם שותפים.

כשהמלאכים עומדים בתפילה, לא רק שהם נותנים אחד לשני את מקומו הראוי לו, פתאום מתברר שהם "מקבלים זה מזה", שלמרות שנוכחותו של האחד סותרת את נוכחותו של השני היא גם מעשירה אותה ומייחדת אותה, פתאום מתברר ששירת המלאכים – "בשירה ובזמרה" מיוחדת דווקא בגלל ההרמוניה של הצלילים השונים.

"מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" – המלכות בארץ היא כמו המלכות ברקיע. כך נאמר על ידי רב ששת במסכת ברכות. רב ששת לא רק האמין בכך אלא יישם באופן מעשי את האמונה הזו.

אנו מזכירים את שירת המלאכים כל יום לא כדי לדבר עליהם אלא כדי לדבר עלינו. להציב לנו יעד כיצד להתנהל, כיצד לנהל מחלוקות, כיצד להתבונן במי שאינו כמונו ואף סותר בצורה קיצונית את מה שאנו מייצגים ופועלים. גם לו יש מקום גם הוא חשוב וכשנבין זאת נוכל לא רק לתת לו מקום אלא גם "לקבל זה מזה... בנחת רוח...באהבה..."

אנו מתפללים ומייחלים שמנהיגנו יהיו בעלי תבונה לא רק להיות בעלי מפלגות שמפלגות ומחלקות.  שיזכרו שהפלג – החלק החצוי, הוא בעל משמעות דווקא כשהוא חלק משלם אחד. שיזכרו שאנו זקוקים לדעות השונות ולפעולות השונות על מנת לייחד את מקומנו בתוך השלם

שיזכרו שכולנו בסוף חלק ממשהו גדול יותר, מהשליחות של כל פרט ואפילו של כל קבוצה. כולנו עם אחד עם תפקיד כל כך גדול שזקוק לכוחות השונים והמגוונים של כולם.

שבת שלום, הרב  מתן שניוייס, רב טירת-צבי