שלום רב קוראנו היקרים

 

אנו במהלך ימי "בין המצרים"

מפלגות מתאחדות, קמפיינים מתחילים.

והחמסינים בלי עין הרע שוררים.

 

"ואהבת לרעך כמוך"

ביטוי המובע הרבה בתקופה האחרונה

בהקשרים שונים ולגבי אחים שונים,

אך באחווה כמו באחווה ,

כמו גם בזוגיות ,

מטרה משותפת להצמיח זה את זה

זו האהבה האמיתית.

"לו חכמו ישכילו זאת...."

כבר נכתב 

 

 

הלוואי ונשכיל

 

 

שבת שלום

 

גדי ליאון

העורך

חוברת החוגים של "מעיינות הדעת" לשנת תש"פ הופצה ליישובים והגיעה  אליכם

ההרשמה בעיצומה מקומות נחטפים ועליכם להחליט במהירות ולהירשם.

ישנם חוגים שנותרו בהם מקומות ספורים.

 

למי שאין בידו החוברת אנא לחצו כאן לעיון בה

 

אנא הקדימו הרשמתכם – הנאתכם מובטחת.

 

המשך חופשת קיץ מהנה

 

 

צוות "מעיינות הדעת"

ותיקי השביל צועדים בין המעיינות                   יולי 2019

ביוזמה משותפת לגיל עוז ולצוות שביל עמק המעיינות, פתחנו קבוצה לסיורי הליכה בשביל האזורי הייחודי שלנו. עד היום רשומים כבר למעלה מארבעים מטיילים, צעירים ברוחם ובכישורי הליכתם.

בחודש יולי הלכנו בשני מסלולים קיציים קצרים, בניסיון "לתפור" את רוב המעיינות הזורמים בעמק, עד סוף הקיץ. החלטנו לצרף לסיורינו גם את הירח המלא והמועדים הבאים יתואמו איתו.

במסלול "סובב שדה אליהו"  הלכנו לאורך תעלות ההשקיה לדורותיהן, מחורשת הטמפלרים לעין פדות. פגשנו את מתישבי העמק המודרניים הראשונים, הטמפלרים. בתל מנורה ביקרנו בבית הכנסת הקדום עם הפסיפס המחודש, בטרם חשיפתו לציבור. נהנינו מהדרכתו השופעת של לוי גבעון-בתודה! כמעט הספקנו לטבול בעין נזם וסגרנו מעגל אחרי השקיעה דרך החלקות האורגניות והכניסה לשדה אליהו.

לצפייה באלבום התמונות מטיול זה לחצו כאן

לצפייה בסרטון הטיול לחצו כאן

 

במסלול  "תעלות העמק" צעדנו ממפעל מיהול המים ההיסטורי, לאורך מאגר בק החדש של עין הנציב, עד למפלים הלבנים ממזרח לקיבוץ. טבלנו במים במסלול המאתגר, בסבך של מנהרת הנחל שנוקתה לאחרונה ע"י חניכי מכינת העמק. למיטב ידיעתנו אין למסלול הזה שם. יבורך מי שיציע שם למסלול לאורך התעלה, להבחינו מהמפלים הלבנים עצמם.

ביוזמתו של שמשון ברזני, השותף בקבוצה, גילינו עוד פינה נסתרת במפלים וביקרנו במערות הקבורה הקדומות בקנאת אל ג'אער, לאורך המצוק המוביל לבית שאן.

סיימנו את המסלול לעת שקיעה בשכונת נוף הגלעד בבית שאן.

לצפייה באלבום התמונות מטיול זה לחצו כאן

תודה לכל הצועדים והצועדות, למי שתרמו בידע, בנשנושי הדרך ובהדרכות.

תודה לעזרא קליין על צילומיו.

מפגשנו הבא יתקיים ביום שלישי י"ב באב, 13/8.

למידע ולהצטרפות לקבוצה, בעלי כושר הליכה מוזמנים לפנות בווטצאפ לורד רוס או לדוד גלזנר – 050-5656147.

זה כמעט בחינם – כל אחד רק מוזמן לתרום מיכולותיו: לאווירה הטובה, לנשנושים או לקפה בדרך, למידע לאורך המסלול, לשמירת הידע וסיכומו, לארגון ולתחבורה ולעוד רעיונות יצירתיים שהשביל יזמן לנו.

להתראות בשביל 

 

דוד גלזנר

כפר-רופין

חבורת הפיוטים לקראת ימי "בין המצרים"

פ

תחנו הפעם את המפגש ב- "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי" הלקוח מתוך תהלים מזמור קכ"ב אשר הולחן בידי הרב שלמה קרליבך.

האזנו והצטרפנו לשירה שבוצעה בידי שני חברים קרובים אהוד בנאי והרב מנחם פרומן (ז"ל) אשר התכנסו בביתו לשיר ולהגות בדברי תורה לרפואתו של מנחם וחברו הקרוב אהוד בנאי בחר בשיר זה במיוחד.

רק כאשר אנו למען אחינו ורעינו אנו יכולים לבוא ולבקש סליחה ורחמים מבורא עולם ומקיימים "ואהבת לרעך כמוך" ובכך מרבים ב"אהבת חינם".

לצפייה בביצוע החבורה ללחנו של הרב קרליבך לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה עם אהוד בנאי לחצו כאן

משיר זה המשכנו לשירו של דוד חלפון "אלוהים נתן לך במתנה" בלחנו ובביצועו של איתן מסורי. בשיר זה אנו אומרים תודה לבורא עולם ומבקשים על השלום שישרור ביננו ובין העולם כולו.

לעיון במילות השיר לחצו כאן

  

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן

המשכנו לפיוט המפורסם של רבי נחוניא בן הקנה "אנא בכח" .

אנא בכח פרץ אל התודעה הישראלית עם לחנו וביצועו של עובדיה חממה וזכה מאז למעמד קאנוני ממש. תפילה קדומה זו, שבמרכזה תחינה שה' ישמע זעקת ישראל ויבוא לעזרתם, מיוחסת לר' נחוניא בן הקנה, תנא בן המאה הראשונה לספירה. 
הטקסט בנוי משבעה פסוקים, שבכל אחד מהם שש מילים, כך שבסך הכל יש ארבעים ושתיים מילים אשר ראשי התיבות שלהן הן האותיות של שם בן מ"ב – אחד משמותיו הנסתרים של הקב"ה. על פי תורת הסוד כל אות מאותיותיו של שם זה מייצגת – כפי שמופיע ברוב סידורי התפילה – דרגה אחת מתוך שבע הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות שעליהן מושתת הבריאה. על פי הקבלה מ"ב האותיות האלה הנאמרות בסדר הזה באמצעות מילות "אנא בכוח" הן מעין צופן סודי המסוגל לפתוח את מקור הכוח האלוהי המקיים את ישראל ואת העולם כולו. 
בשל משמעותו זו של השם הקדוש הזה, השתבץ הפיוט בתפילות ובמעמדים בעלי אופי קבלי. יש האומרים את הפיוט לפני השינה, קודם שהנשמה עולה למקום מחצב הנשמות (לפי תיקוני זוהר), ויש האומרים אותו קודם פטירתו של אדם מן העולם, לאחר אמירת וידוי. בחלק מהמנהגים נוהגים לומר אותו לפני "לכה דודי" בליל שבת, הנחשב לזמן עליית העולמות. כמו כן נוהגים לומר את הפיוט לאחר אמירת פרשת הקרבנות בתפילת שחרית ובסדר ספירת העומר. הפיוט מופיע גם בקמעות ובלוחות "שיויתי" בבתי כנסת. 

המשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אינו מגוף התפילה, והוא נוסף בסופה, מכיוון שהטקסט רומז לשם ה', ומשפט זה נאמר בד"כ לאחר הזכרת שם ה'. נהוג לומר משפט זה בלחש. 
הסופר חיים באר במאמרו כאן באתר סובר ש"אנא בכח" זכה במעמד שזכה בזכות איכויותיו השיריות יוצאות הדופן ובעיקר בזכות הצירוף המופלא "אנא בכח" הכורך יחדיו שתי הוויות כה מנוגדות, עוצמה ורכות, תוקף ותחינה ועושה אותן למהות אלוהית אחדותית. 
השירה העברית החדשה נשבתה בקסמו של הצירוף הזה וכמה משוררים עבריים עשו אותו אבן פינה בשיריהם. 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

להסברו של ירון לפיוט ולביצוע החבורה לחצו כאן

קנחנו בפיוט "אב הרחמן אהבת, את ישראל בחרת" אשר נכתב בידי עזרא דוויק והולחן בידי אברהם דוד הכהן. הפיוט עוסק בבחירת האל את עם ישראל ומבקשים אנו ממנו כי יגאלנו ויעלנו לירושלים שֶׁתִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן במהרה בימינו.

 

להלן מילות הפיוט:

אָב הֲרַחֲמָן אָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ

מִכָּל הָעַמִּים קִדַּשְׁתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל  בָּחַרְתָּ

 

רָם וְנִשָּׂא בָּרֵךְ קַהֲלִי וְכֹהֵן יַקְרִיב קָרְבָּנִי

וְלֵוִי יָשִׁיר עַל עַל דּוּכָנִי

שְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וְיִפְדֶנּוּ וְיִפְדֶנּוּ מִצָּרֵנוּ וְיִגְאָלֶנּוּ

 

אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הָא-ל יִשְׁלַח לִי קוּמִי אוֹרִי יְבַשֵּׂר לִי

וְכָל אוֹיֵב יִכְלֶה לִי גְּאֻלָּה יְקָרֵב לִי לִירוּשָׁלַיִם יַעֲלֵנִי.

לצפייה בביצוע החבורה עם דוד שירו לחצו כאן

מוזמנים בחום לבוא ולהצטרף.

 

גדי ליאון

עורך מעת לעט

כי כאב כיסה  - שלומית שניר, 14.6.2019

הדגניות פורחות

בכחול בגינה

שליחות זעירות

של עולם,

עד היום לא

הבחנתי בהן

כי כאב כיסה,

והנה, תש כוחו

וסר, ואראה:

עולם מרהיב בחוץ

אביב בכל פינה. 

 

 

 

אשר נמצא - שלומית שניר, 18.7.18

לפעמים אני מטילה

עצמי אל הלא נודע

חוברת לילדה שבתוכי

מוארת בזיכרון הוריי

אוזרת אומץ, וקופצת..

 

יודעת שאמצא קרקע להישען

שחושיי – ינחו אותי לשם

אל הנכסף, אשר בקצה האופק

שהווה עידן ועידנים:

ממתין לי, שאעז.

 

 

 

 

חריימה וצ'ולנט בקרקוב

זעליג קראהן ביקר בקרקוב מספר פעמים ולא מצא מקום כשר לאכול. אז הוא פתח את המסעדה הכשרה שהפכה לאחת המקומות המבוקשים בעיר.

ניסן צור, פולין , י"ד בתמוז תשע"ט  17/07/19

החל מגורמה ועד האוכל הפשוט  צילום: מסעדת זעליג'ס פלייס

 

כאשר אני יושב עם זעליג קראהן לראיון עבור הכתבה הזו במסעדה הכשרה החדשה שפתח ברובע היהודי, התנועה במסעדה לא מפסיקה אפילו לרגע.

קבוצות של יהודים חרדים ודתיים המטיילים בקרקוב והגיעו לארוחת ערב, מדריכי טיולים שממתינים לקבוצות שלהם, ואפילו תיירים סקנדינביים ששואלים בסקרנות "האם ניתן לאכול כאן פלאפל?".

קראהן, איש עסקים ממשפחה אמריקאית שעלתה לארץ לפני 48 שנים והשתקעה בירושלים, ביקר בשנים האחרונות בקרקוב מספר פעמים לצורך עסקים ותמיד נתקל בבעיה למצוא מסעדה עם אוכל כשר.

בסופו של דבר החליט שאין סיבה להמתין לאחרים, והוא עצמו יפתח את המסעדה הכשרה שתשרת את התיירים הישראלים והיהודים שמגיעים בהמוניהם בשנים האחרונות לעיר היפיפייה בפולין ומחפשים מסעדה כשרה.

"הסתובבתי בפולין בתקופה אחרונה וראיתי שיש מחסור במסעדה כשרה. הבחנתי שמרבית התיירים מגיעים לקרקוב ליום אחד וממשיכים בדרכם, וחבל שכך כי יש כאן המון היסטוריה יהודית. דיברתי עם הרב של חב"ד והבנתי שיש צורך אדיר. מצאתי מקום על יד בית הכנסת "אייזיק שול" שהיה בכותרות בשבועות האחרונים, ופתחתי את "זעליג'ס פלייס" בחודש אדר השנה, ומאז ברוך השם המקום פורח. זה מאפשר לאנשים להישאר בקרקוב זמן רב יותר, כי פתאום יש להם מקום לאכול בו ארוחות כשרות לאורך היום", מספר קראהן.

צילום: מסעדת זעליג'ס פלייס

 

מלבד הארוחות הכשרות מציעה מסעדת זעליג'ס פלייס גם ארוחות שבת, וקראהן מספר בחיוך על כמה מארוחות השבת המיוחדות שאירח כבר בזמן הקצר יחסית שהמסעדה קיימת.

"אנחנו גם עורכים כאן ארוחות שבת, לקבוצות ולזוגות שמחפשים ארוחת שבת. כבר היו לנו כמה חוויות בלתי נשכחות. יש לנו קבוצות של חסידים ששרים שירי שבת עד מאוחר בלילה, וקבוצות של תיירים לא דתיים שנהנים כל כך מהאווירה שהם פשוט לא רוצים ללכת. היתה לי קבוצה של משפחתה תימנית בת 8 אנשים, השירה שלהם היתה מדהימה. היתה לנו קבוצה של 45 יהודים חירשים, הרב רפאל פופאק מחב"ד ערך להם ערב שבת מדהים, הם לא רצו לעזוב".

ומה לגבי האוכל שאתם מציעים?

"יש לנו אוכל מכל הסוגים והעדות, גם אשכנזי וגם מזרחי. יש לנו חריימה ובשר בקר, יש עוף, פשטידות, מרק עם קניידלך ואפילו גפילטע פיש" מספר קראהן בחיוך. הוא מוסיף עוד כי "יש לנו את כל סוגי האוכל – החל מגורמה ועד האוכל הכי פשוט. אנחנו גם עורכים ארוחות בוקר, ומכינים ארוחות מוכנות בהזמנה לקבוצות שמטיילות בפולין וצריכות אוכל כשר לדרך".

מלבד השמועות מפה לאוזן על המסעדה הכשרה החדשה שנפתחה בקרקוב, מפרסם קראהן את המסעדה שלו במגוון אמצעים כמו פייסבוק, אינסטגרם ואתר אינטרנט מושקע.

מי שעומד מאחורי הסירים הוא השף משה גרליץ שהובא במיוחד מישראל על מנת להעניק את הידע והנסיון שלו למסעדה החדשה. יחד איתו הביא קראהן סו שף שבישל במספר ישיבות בישראל, ואת משגיח הכשרות יחד עם צוות ישראלי שעושה את הכל במסעדה. מדי ערב, אגב, מתכנס הצוות במסעדה לשיעור תורה עם הרב פופאק מחב"ד קרקוב ומקפידים ללמוד על היהדות גם בניכר.

הכשרות במסעדה החדשה היא של כתידא, גוף הכשרות הגדול והחשוב בבריטניה, מה שמבטיח לדעת קראהן כי גם המחמירים ביותר יוכלו למצוא במקום מענה ראוי לכשרות הנדרשת עבורם. גם מרבית המוצרים מגיעים מלונדון, שאר המוצרים מגיעים ממדינות סמוכות באירופה.

מי הם הלקוחות הלא יהודים שמגיעים לאכול אצלכם?

"יש הרבה פולנים שמגיעים לכאן. מי שמגיע מהמעמד הפשוט מסתפקים בדרך כלל בפלאפל או חומוס, ומי שבמעמד כלכלי גבוה יותר בא לאכול את הגולש, את הצ'ולנט והאוכל היהודי, היתה לי אפילו קבוצה של מוסלמים מלונדון, שומרי חלאל, שהגיעו לאכול אצלי ואמרו לי ש"אנחנו יודעים שאצלך זה נקי בגלל הכשרות".

אתה רואה סקרנות ורצון מצד פולנים להתקרב לעולם היהודי?

"המון. אני חושב שהרבה מאוד מהפולנים הם צאצאים ליהודים, כי המשיכה שלהם ליהדות היא חזרה הרבה יותר מאשר של גוי שמבקש להתגייר. הם מגיעים באופן קבוע למניין ומסתכלים עלינו בתפילה. אני שואל אותם "מהי המשיכה הזו ליהדות", ואחת מהן ענתה לי ש"אמא שלי אמרה לי שההורים שלה היו יהודים". אמרתי לה "אם כך, את יהודיה", אבל קשה להם להודות בכך. בחור אחר אמר לי "אני פשוט אוהב את זה. אני בא להתפלל שלוש פעמים ביום, אני לא מבין את התפילה ומה אתם אומרים, אבל אני פשוט אוהב את זה".

 

השקיית הדשא

 

כצרכן של כמות מים רבה הדשא במקומות שונים הפך במידה גדולה לגורם למחלוקות והתלבטויות- האם להמשיך ולתחזק אותו או לחפש תחליף.

כתבתי על כך בפעם הקודמת והצעתי תחליפים, כל אחד מאיתנו וטעמו עימו. רוב התחליפים מחייבים תחזוקה שוטפת- אם באיסוף עלים שנשרו מהעצים שבסביבה ואם בניקוי האבק שהצטבר, כאמור, כל אחד ושיקוליו.

אלה מאיתנו שהחליטו להמשיך להחזיק דשא – יש להשקות פעם בשבועיים תוך שמירה על פיזור טוב של המים,  (ניתן לבדוק נושא זה באמצעות הנחת כוסות או פחיות למשך השעה הראשונה של ההשקיה).

רצוי לפזר דשן חנקני (חצי כוס 100 גרם בערך על שטח של 10 מ"ר), כפי שהצעתי כבר בעבר, אחרי כשעה ולהשקות שוב כשעה.

את ההשקיה רצוי לבצע בשעות הערב (באם אין רוח) בכדי שהעלים יספיקו להתייבש (עלים רטובים ישמשו לנבגים של מחלות ואבק להתיישב עליהם).

 

 לעיתים מופיעים כתמים צהובים שנגרמו על ידי מזיקי קרקע כגון: דרנים של חיפושיות, ערצבים וכדומה.

 

יש והכתמים נובעים כתוצאה ששורשי העצים שיכולתם לינוק את מי ההשקיה גדולים יותר מזה של הדשא והתחרות תסתיים לטובת העצים. יש המציעים ליצור חיץ אנכי ולהגביל את שורשי העץ, לפחות השטחיים, זה מחייב עבודה כמובן ולא תמיד אפשרי.

מומלץ להגביה את סכיני מכסחת הדשא במספר מ"מ, לאסוף את הכסחת במידה והיא רבה ובכך יוצרת מרבד שמונע בעד האור לחדור.

 

סיפור על זוג חלוצים

 

היום, כ"א תמוז, לפני 82 שנה, הציעו לחבורת חלוצים וחלוצות בקיבוץ הדתי – להקים קיבוץ בעמק חפר.

אבל לזוג הצעירים הזה שתמונתם כאן - מקס ואני שור – כמו שאר חברי וחברות הקבוצה, עמק חפר לא היה יעד מספיק חלוצי והעדיפו להקים קיבוץ בעמק בית שאן (עמק המעיינות היום).

ממש בפתחו של גן עדן – נמצא המקום החם ביותר שלא היה מוכר לילידי אירופה, שרובם השאירו שם משפחה ולרבים היא אבדה בשואה.

למרות הרקע הלא מתאים – הם הקימו קיבוץ בתנאים לא תנאים, בחום אימים ללא קירור, ללא מיזוג וללא אוורור, בלילות יתושים וביום זבובים, ומסביב בדואים, באוהלים שלעיתים איימו על חיי החלוצים. מזון היה במשורה וכסף לא רק לצרכים חשובים מאוד וגם לא לכולם.

גרו באוהלים וצריפים, עבדו מבוקר עד ערב ובלילה שמרו ונחו במשמרות.

אלו היו חלוצים בגוף ובנשמה – ולמרות הקשיים – הם סיימו מלאכת יומם התייצבו לרקוד "הורה" תוך שירת: "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה..."

זה היה הדור עליו שרו: "אז איפה הן הבחורות – הבחורות ההן, עם הקוקו והסרפאן....היכן הגברים עם ה"כובע טמבל"?..."

 

מי מסוגל לדמיין תנאי חיים ועבודה – ללא מזגן בקיץ , בעמק בית-שאן?

תשאלו את "ילדי" הקיבוץ – ילידי שנת 1940.

 

 והנה המשפחה שצמחה מאז

דני שור

טירת-צבי

 

"כיצד שוברים חמסין?  שירה ומזג האויר..."

 

יושבת בספרייה, נהנית מקרירות המזגן (לא, זו לא פרסומת למזגנים...) בחוץ 40⁰ חום . עמק בית שאן, אך מסתבר כי לא רק אצלנו, גם בתל-אביב, באשדוד, ובוודאי באילת.

החודש חודש תמוז, יוני-יולי בו קשורים שני שמות אהובים ולהם מכנה משותף – משוררים.

הוא, לדעתי, ענק והיא גדולה. ביאליק שנפטר ב- כ' תמוז והיא שנולדה ב- י"ז בתמוז (1930).

ואכן, שניהם התייחסו בשיריהם למזג האויר. וכיצד לא.

מזג האויר הוא חלק משגרת חיינו אך הוא גם מלווה את השינויים, הגיוונים, הסערות והימים יוצאי הדופן בחום ובקור.

אחד השירים חסרי ההתייחסות הלאומית, שיר אישי מאוד ומיוחד של ביאליק נקרא "ביום קיץ יום חום".

השיר נדפס לראשונה ב- 1930 – בקיץ תחת הכותרת "רעות והתבודדות" ו"הקסים את קוראיו מיד עם התפרסמו" _{(אבנר הולצמן, בספרו ביאליק)}

בשיר מזמין המשורר את חבריו להתאסף בצל קורתו. "בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף" אך בסיומו ניכר תהליך של יגון, בדידות וייאוש.

אך מענין מאוד הוא הבית הראשון, השיר נכתב באירופה!!

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם, עֵת הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּרוֹם
הָרָקִיעַ תְּלַהֵט כַּתַּנּוּר הַיּוֹם,
עֵת יְבַקֵּשׁ הַלֵּב פִּנַּת שֶׁקֶט לַחֲלוֹם –
בֹּא אֵלַי, בֹּא אֵלַי, רֵעַ עָיֵף!
 
לִי-יֶשׁ-גָּן, וּבַגָּן תַּחַת אוֹג כֶּבֶד צֵל,
הַרְחֵק הַרְחֵק מֵעִיר וּמִמְּתִים, נֶחְבָּא תֵל,
כֻּלּוֹ עָטוּף יְרַקְרַק כֻּלּוֹ אֹמֵר סוֹד אֵל –
שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים!

 

אפילו באירופה הקרירה הקיץ הוא קיץ. השמש

תלהט כתנור. והצל הוא מקור ההצלה.

                        " שָׁם נֵחָבֵא, נָנוּחַ, אָח נָעִים"

 

נעמי שמר ידידתנו חותמת את ה"ספר השני"

בשירה הנחמד (אף חוברה לו מנגינה)

"כיצד שוברים חמסין"

הָיֹה הָיְתָה גִּבְעַת עָפָר

עִם שֶׁמֶשׁ וְקוֹצִים

וְיוֹם אֶחָד עָלוּ עָלֶיהָ

חֶבֶר חֲלוּצִים

 

הִכָּה בָּהֶם שָׁרָב אַכְזָר

וְכָל בָּחוּר וְטוֹב אָמַר

הַגִּידוּ לָנוּ

אֵיךְ שׁוֹבְרִים חַמְסִין

 

ובסיום השיר:

אִם יֵשׁ לָכֶם גִּבְעַת עָפָר

עִם שֶׁמֶשׁ וְקוֹצִים

אָז אַל תַּמְצִיאוּ שׁוּם דָּבָר

כְּנֶגֶד הַחַמְסִין

 

פָּשׁוּט מְאֹד - הָקִימוּ כְּפָר

וְתוֹךְ יוֹבֵל אֶחָד קָצַר

תִּרְאוּ שֶׁהַחַמְסִין מֵעַצְמוֹ

נִשְׁבַּר!

 

ובלב השיר התיאור הנפלא המוכר לנו

מארבע אחר הצהריים:

קוֹלְחִים הַמַּיִם בַּצִּנּוֹר

וּמַמְטֵרָה שָׁרָה מִזְמוֹר

וְלָעֵצִים יֵשׁ צֵל קָרִיר

וְצִפּוֹרִים פּוֹצְחוֹת בְּשִׁיר

וְעַל הַדֶּשֶׁא עוֹלָלִים

אֶת אִמָּא אַבָּא שׁוֹאֲלִים -

הַגִּידוּ לָנוּ,

אֵיךְ שׁוֹבְרִים חַמְסִין?

 

המשורר הגדול לבדו. עם ייאושו ויגונו ונעמי שלנו מנעימה לנו בשירה הנחמד. אכן יום הקיץ יום חום ויש פתרון!! אך כמה אחר, כמה שונה, וכמה טוב לנו, שאנו עברנו מאירופה (מה לעשות גולה זו גולה) לארצנו הקטנטונת ובה אפילו החמסין... (מול עדת החלוצים) נשבר.

אבישג

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ

מילים: שמואל פישר    לחן: עממי רוסי  כתיבה 1948

{בערבות הפרא מעבר לבייקאל}

 

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְׁמָע עוֹד הַהֵד שֶׁל גַּעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְּׂדֵרוֹת שֶׁל הַלֵּב?

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
הַמָּוֶת נִצָּב אֶל הַסַּף
לְטַעַם חַיֵּינוּ יֵשׁ טַעַם
דַּוְקָא שִׁבְעָתַיִם בַּקְּרָב?

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
פּוֹרְחִים הַגַּנִּים בִּשְׂדֵה קְרָב?
כָּל פֶּרַח זֶה אָח שֶׁהֵנִיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶׁאָהַב.

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִתָּנוּ הָאָח?
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר עִם הָרוּחַ,
אֶת זֶה שֶׁנָּפַל לֹא נִשְׁכַּח.

 

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְׁמָע עוֹד הַהֵד שֶׁל גַּעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְּׂדֵרוֹת שֶׁל הַלֵּב?

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
הַמָּוֶת נִצָּב אֶל הַסַּף
לְטַעַם חַיֵּינוּ יֵשׁ טַעַם
דַּוְקָא שִׁבְעָתַיִם בַּקְּרָב?

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ
פּוֹרְחִים הַגַּנִּים בִּשְׂדֵה קְרָב?
כָּל פֶּרַח זֶה אָח שֶׁהֵנִיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶׁאָהַב.

הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִתָּנוּ הָאָח?
אֲנַחְנוּ נַעֲבֹר עִם הָרוּחַ,
אֶת זֶה שֶׁנָּפַל לֹא נִשְׁכַּח.

 

השיר היה ידוע בקרב אסירים בשנות ה-80 של המאה ה-19, ובשנות ה-90 הפך פופולרי ברוסיה כולה.
מרחיב אלי סט: השיר המקורי נכלל בסרט Сказание о земле    Сибирской  ("הסיפור על ארץ סיביר", 1947) של הבמאי איבאן פירייב. בארץ ניתן לסרט השם "סיביר ארץ הפלאות". השיר הגיע לארץ, ככל הנראה, באמצעות הסרט.
זה היה הסרט הצבעוני השני שיוצר בברית המועצות (הראשון היה "פרח הסלע"). מטרתו הייתה, בין השאר, לשפר את התדמית השלילית שהייתה לסיביר בעולם. הסרט מספר על פסנתרן מחונן (השחקן ולאדימיר דרוז'ניקוב) שנפצע במלחמה. הוא מתרחק מהפסנתר ומחבריו ועובר לסיביר, שם הוא מגלה את הארץ הנפלאה הזו, חוזר לעצמו וכותב אורטוריה סימפונית בשם "הסיפור על ארץ סיביר".

 

לצפייה בזמרי אפי נצר  "הַגִּידוּ חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ" לחצו כאן
 

מהתכנית השנים הקשות מהסדרה שרתי לך ארצי בעריכת דן אלמגור מארז ובו כל 24 תכניות הסדרה "שרתי לך ארצי" ששודרה בערוץ הראשון בין השנים 1974-1980

 

 

לצפייה בביצוע השיר ברוסית    לחצו כאן 

מקהלת פיאטנטסקי

  (האתר של בני קרית חיים - 2005 )
"ממש סיבה למסיבה :מקהלת פיאטניצקי, לטעמי האהובה שבמקהלות רוסיה בהופעה אחת בארץ, בשבוע הבא, יום שישי, 13:00 בבניני האומה בירושלים המקהלה שנוסדה ב- 1910, הביאה לעולם (ולזמר העברי) שירים נפלאים כמו "בערבות הפרא מעבר לבייקאל" שאנו מכירים כ"הגידו חברא מדוע", "ערפל, ערפילים ערפיליים", "מי אותו יודע" ועוד רבים וטובים. אם תהיו בבניני האומה ותשמעו אחד צועק שמות של שירים ברוסית - זה אני. "

 

 

בייקל
מילים: איוואן קוזמיץ' קונדראטייב גרסה עברית: נתן יונתן לחן: עממי רוסי בייקאל

 

בארץ עפרות המתכת מעבר אגם הבייקאל
ההלך הרחיק שמה לכת בוכה הוא על מר הגורל.
הנה כבר השמש יורדת דוגית מפליגה באגם
ניזכר הנודד במולדת לכן גם שירו נעגם.
דוגית מפרשיה הרימה באופק - כפרו הנידח. "
אימרו לי אם חיה עוד אימא איפה הם האב והאח."
ההלך שיר אבל תשירה על קבר אביך קונן
אחיך גלה כבר סיבירה גם אמא עזבה את הקן.
בארץ עפרות המתכת בארץ הרי הזהב ההלך
מוסיף עוד ללכת בדרך בלי אם ובלי אב.

 

לצפייה בביצוע של יבגני שפובלוב - בייקאל (עברית / רוסית) לחצו כאן

פרשת מטות

 

עולם הנדרים מזוהה אצל חז"ל כקשור להחמרות והגבלות שאדם מקבל על עצמו, 'נדרים סייג לפרישות'.

פרשתנו אמנם מתארת את הלכות הנדרים, אך מדגישה ומפרטת מאוד דווקא את הדרך להפר נדרים ולהתירם.

התנועה של הנדר היא תנועה של חתירה לקדושה, של ניסיון של האדם לחרוג מעצמו (באמצעות הוספת איסורים על עצמו), ולהיות במקום גבוה יותר ופרוש יותר.

מחד, זוהי תנועה שעשויה להביא לברכה רבה, לסימון יעד, לחיים של 'לפנים משורת הדין', של השתוקקות לשמים וליצירה כנה ואישית של אורח החיים.

מאידך, ההדגשה של התורה את היכולת להפר ולהתיר את הנדר מלמדת על כך שלא תמיד תנועת הפרישות היא תנועה רצויה, ולהיפך. יש ברכה גדולה ביכולת של האדם לקבל את עצמו דווקא בהליכה הפשוטה בתוך מסלול החיים, בעשיה של מה שצריך, ובהיות 'איש פשוט' ו'יהודי טוב'.

 

הרב עמיטל, שהשבוע נציין תשע שנים לפטירתו, הרבה להורות בכיוון זה, ונביא כמה סיפורים (שלא פעם משולב בהם חיוך בזווית הפה), הנוגעים לעניין:

 

א.

"פעם שאל אותי תלמיד", סיפר הרב עמיטל בעת רצון, "מדוע איני נוהג בחומרה מסוימת, שעליה אמר ה'משנה ברורה' שראוי לירא שמים להחמיר. השבתי לו: "כשאתה קורא ב'משנה ברורה' פנייה לירא שמים, אתה משוכנע שהכוונה אליך. לי אין יומרות כאלו". וראוי גם לציין: נאמר שירא שמים

ראוי שיחמיר, אך לא נאמר שהחמרה מביאה לידי יראת שמים!

 

ב.

רב מסויים, שמשמש היום כראש ישיבה, מספר על שיחה שניהל עם הרב עמיטל בשבוע שלאחר חתונתו. לאחר תפילת שחרית במניין של הרב עמיטל בגבעת מרדכי, פנה אליו הרב ושאלו: "אתה יודע למה התחתנת?". החתן לא ידע כיצד להשיב, והרב עמיטל ענה לו בעצמו: "אתה עכשיו אמנם כוללניק צעיר; אבל יבוא יום שבו תהיה תלמיד  חכם, אולי אפילו ראש ישיבה. אנשים יתחילו לקרוא לך הרב הגאון. לאחר זמן גם אתה עצמך  תתחיל להאמין להם. וזו הטיבה שבגללה התחתנת: כדי כשתבוא הביתה, מאוחר בלילה, תהיה לך אישה שתגלה לך מי אתה באמת! ... "

 

ג.

הרב עמיטל נהג לספר, שבבר מצווה של ר' יואל בנו, דיברו אורחים מבני משפחתה של אשתו, שהייתה בתו של הרב מלצר, נכדתו של הרב איסר זלמן מלצר. וכולם איחלו לבר המצווה שיהיה תלמיד חכם, איש מעלה, גדול בתורה, וכו' וכו'.. קם הרב עמיטל ואמר: "אבא שלי לא היה גדול בתורה, וגם סבא שלי לא... לא היה אכפת לי שהבן שלי יהיה סנדלר, העיקר שיהיה יהודי טוב...".

שבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת-צבי