יוסף (טומי) לפיד

זוזו הצידה

זוזו הצידה – ציניקנים, שמתייחסים למדינת ישראל כאל דבר מובן מאליו,  כאל רע הכרחי,  כאל    עוד מדינה שבמקרה מגזר עלינו לחיות בה;

זוזו הצידה – כדאיניקים , הרואים במדינה פרה חולבת שמצווה היא לנצל אותה;

זוזו הצידה – יהודים אכולי שנאה עצמית הרואים בכל מעשינו פגיעה בזולת;

זוזו הצידה – פחדנים, שאימת האויב מדירה שינה מעיניהם;

זוזו הצידה – בריונים שאהבת הארץ מעבירה אותם על דעתם;

זוזו הצידה – אניני הטעם ועדיני הנפש,  שהוולגריות של חיינו

הרעשניים,  גסות הרוח ודחיפות המרפקים מעוררות בהם געגועים עזים לחיים בחברות תרבותיות יותר;

זוזו הצידה – סוציאליסטים שחלומם נגוז,  חרדים שמשיחם לא בא,  אידיאליסטים שלא עמדנו   במבחן ציפיותיהם;

זוזו הצידה – מבקרים ומקטרגים,  בכיינים ומפקפקים,  מאוכזבים  וממורמרים, מיואשים ומקוננים;

זוזו הצידה – היסטוריונים חדשים הכופרים בעברנו, מרי נפש שזורקים רפש בהווייתנו,  רואי    שחורות המטילים ספק    בעתידנו;

זוזו הצידה – מי שמתכחשים להישגינו,  מי שלא רואים את הנס,  מי שאינם אסירי תודה לגורלנו ,    מי שאינם מודעים לזכות הגדולה שנפלה בחלקנו;

זוזו הצידה – ותנו לי לחגוג.

אני,  פליט שואה, עולה חדש ב- 1948 שניתנה לו הזכות ליטול חלק בגורלה של מדינת ישראל ב- 50  שנות קיומה,  במלחמות ובימי שלום,  במורדות ובעליות, במחדלים ובעשייה, בכשלונות

ובהישגים,  בצער ובשמחות.

אני, שראיתי לנגד עיני כיצד צומחת ומתעצמת,  פורחת ומשגשגת, מדינת העם היהודי במולדתו – אני מבקש מכם שלא תפריעו לי.

תנו לי לחגוג.

פעם ב 50- שנה מותר להתייצב, ללא בושה, כדי להצדיע, בדחילו ורחימו,  באהבה ובהכרת טובה למדינה שעשינו ושעשתה אותנו.

_{דברים שכתב יוסף לפיד ז"ל,  ליום העצמאות ה- 50 למדינת ישראל}

_{===============================================================================================}