שלום רב קוראנו היקרים

 

עמותת גיל עוז משתתפת בצערה

של משפחת יורם קרין ראש המועצה.

 

חג הפורים ממש פה

ואנו שמחים לקראתו

ומה שהוא מביא איתו.

 

השמחה בפורים שהיא מעיקר החג

והציווי עד דלא ידע

מוביל למחשבה ותהיה

לאן כל זה לוקח אותנו.

 

ומצאתי שני קטעים

הראויים לעיון ומחשבה על כך.

 

כשתפסיק לרדוף

אחרי הדברים

שהראש רוצה

תקבל את הדברים

שהלב זקוק להם

אנונימי

 

ועוד קטע נוסף -
וכָךְ 
לָקַח לִי 
שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת 
עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, 
כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, 
וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, 
וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי 
אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אֹשֶׁר 
לְלֵב הָאָדָם

טהא מוחמד עלי
)תרגום מערבית: סלמאן מצאלחה(

 

 

חג פורים שמח

 

ושבת שלום

 

גדי ליאון

העורך

נפגשים בתל-אביב-יפו

יום ראשון.

בקר  סגרירי. חבורת אנשים , וותיקי העמק, נאספת בחניית האוטובוסים בגיל עוז. פנינו ליומיים טיול ביפו תל אביב.

אמנם תל אביב גדולה יותר, אבל, יפו קדמה לה. מורשתה נמשכת שנים רבות לתוך ההיסטוריה .  לשם פנינו מועדות.

בדרך עצרנו בנחל אלכסנדר-בגשר הצבים.

אנחנו הגענו לפגישה בזמן, אבל הצבים-כדרכם של צבים- לא בער להם שום דבר. הם כנראה הגיעו לנקודת המפגש הרבה אחרי שאנחנו כבר נסענו.

רק צב אחד, אולי גשש מטעמם, סקר אותנו עם האף למעלה, והחליט שהמאמץ לא ממש שווה.

מזג האוויר די אפור אבל המטריות נשארו בתיקים.

רוח ועננים ושמש מתחלפים בשמיים. אידאלי לטיול.

על הדרכת הטיול מנצח אסף ארזי, שסבא  שלו היה מוותיקי טירת צבי. והנה, ברגע ,חיברנו אותו לעמק.

הגענו ליפו, לנמל. נעמדנו על שושנת הרוחות שמראה כמה קילומטרים מיפו עד.....והעיניים נישאות למרחקים...

מהנמל לסלע אנדרומדה, סיפורים על כיבוש יפו בידי נפוליאון. אסף מחייה ימים רחוקים ואנו מקשיבים ונהנים מהשמש.

יפו עיר שוקקת חיים, גלריות לאומנות שתפסו את מקומן של מאורות פשע, המון מקומות שאפשר לאכול בהם. ראינו חתן-כלה מצטלמים.

גם בשוק הפשפשים טיילנו.

ואז למלון, בתנועה הכבדה והעמוסה של שעות אחה"צ ארוחת ערב ולישון.

יום שני.

פנינו מועדות לעיר הלבנה. העיר ללא הפסקה. תל אביב. אנשים ואוטובוסים וקבוצות מטיילים. חלק ממלאים את המדרכות, חלק מתניידים באופניים, או ברכבים פרטיים. עיר סואנת.

אסף הביא אותנו לתחילתו של שביל העצמאות. 10 תחנות בחייה של מדינת ישראל המתהווה, והעיר תל אביב מימיה הראשונים כאחוזת בית, תל אביב הקטנה.

אנו שמים לב לבתים ישנים שבנויים בסגנונות שונים, והיום משפצים אותם, ומחזירים להם את הדרת פניהם מאז.

פגשנו את נחום גוטמן שמזוהה כל כך עם תל אביב. וטיילנו לאיטנו מתחנה לתחנה. כל תחנה יש לה משמעות והסבר שאסף מספר לנו.

השביל מסתיים במגדל שלום מאיר. ושם עוד עבודות פסיפס לפי ציורי נחום גוטמן. וגם דוד שריר.

למעלה תמונות מקסימות מימי תל אביב  .ילדים משחקים, אנשים בבגדים מהודרים ממלאים בתי קפה. הזמנות למסיבות, גם למסיבת פורים.

פגשנו את נתן אלתרמן, את אילנה רובינא, את ביאליק ועוד אנשי שם.

מביטים בתמונות קוראים מי הם האנשים, ואומרים-הי.. הנה רחוב רוקח...קשה להתנתק, אבל, אין ברירה. חייבים להמשיך.

אז המשכנו.

עלינו לאוטובוס, הזדחלנו שוב בתנועה הסואנת, וסיכמנו שתל אביב היא נהדרת, כדי לבא לבלות וליהנות  ואח"כ חזרה לעמק היפה שלנו.

מנה אחרונה מתוקה ויפה-פארק חוף השרון.

פריחה משגעת ביופייה. פרחים מכל הצבעים, בכל הגדלים. פשוט נפלא. מה רבו מעשיך ה'.

תמונה קבוצתית אחרונה על הדק מעל הגלים הרוחשים שם...למטה...חזרה לאוטובוס ו...הביתה.

 

תודה גדולה לרויטל ולורד. לאסף ולנהג שלמה. כל אחד עשה כמיטב יכולתו להצלחת הטיול. אכן, הצלחתם. היה לנו טיול נפלא. מהנה. מעניין. מגוון. הכל במינון הנכון.

וכמובן אף טיול לא יצליח בלי המטיילים עצמם.

אז תודה לכל מי שרצה ובא ונהנה.

 

שושי ירוס

טירת-צבי

 

לצפייה באלבום התמונות שצילמה הכינה וערכה 

סוזאנה קוג'מן סינגליה ממסילות לחצו כאן

 

לצפייה באלבום התמונות של רויטל לחצו כאן

ריקודי שמחה בממלכה

השבוע בו חל פורים מרקיד ומשח את כולנו וכך התכנסנו חברי "מעיינות הדעת" עם בנות כיתה ח' מבית הספר שק"ד לריקודי שמחה על הגג.

 

הריקודים צהלו והלבבות התרחבו על השירה הריקוד והמפגש המשמח.

לטעימה בלבד ממה שקרה שם לחצו כאן

 

חג שמח

מצוות "מעיינות הדעת"

 

 

 

 

הנש"ר שמח בפורים עם בבושקה

 

פורים מתקרב בצעדי ענק וממש אוטוטו כאן ובנש"ר הוכנו "משלוחי מנות" מיוחדים מחברי בית גיל עוז ומהילדים.

פתחנו את המפגש בהכנות לקראת הקונצרט המרכזי של האולפן למוסיקה שהשנה יעסוק בבושקה- ראו את הזמנה בהמשך. רוחמה הניג, מנהלת האולפן הציגה את הנושא בתחילת המפגש ומשם המשכנו

וערכנו הכרות עם מעט מהמעט של הקלאסיקות והשירים בנעימה רוסית באמצעות מצגת מיוחדת במינה שהוכנה לקראת זה ותודה לעוסקים במלאכה.

 

חברי הבית הכינו "משלחו מנות" בצורת ליצנים שמחים מעיסת נייר לתלייה בכיתות עם ברכה משמחת.

 

גם המנחים בנש"ר זכו ב"משלוח מנות" מיוחד- חגית פיטר – והילדים הביאו מצידם משלחים אישיים לחברים.

הגדילה לעשות שיראל המורה משק"ד שהכינה "חבילה עוברת" ובה נארזה הברכה המשמחת לחברי הבית.

תודה לכן המורות- תמה שירלי ושיראל על ההכנה המשמחת.

 משלוח מנות איש לרעהו – אכן רעהו הצעיר והוותיק.

 

מוזמנים לצפות באלבום התמונות מהמפגשים – לחצו כאן

 

חג שמח

 

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

"ונהפוך הוא" במפגש התנועה עם ילדי נש"ר וחברי גיל עוז

 

השבוע המפגש כולו עסק ב"ונהפוך הוא".

נתנו הוראות אך הן היו צריכות להתבצע הפוך, במידה ונאמר להרים ידיים הביצוע היה להורידן וכך הלאה.

המפגש החל ב"משלוח מנות" אותו חברי בית גיל עוז נתנו לרויטל, מנחת המפגשים, אשר התרגשה ושמחה במחווה.

אנו מצידנו רואים בה מחווה צנועה, אך כזו המביאה לידי ביטוי את הערכתנו העמוקה על תכנון והנחיית המפגשים המשמחים והמרגשים לאורך הזמן יותר ויותר.

 זו הזדמנות לאחל לכולנו חג פורים שמח.

 

מוזמנים לצפות באלבום התמונות והסרטונים לחצו כאן

 

 

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

חוגגים פורים בממלכת גיל עוז

 

"נתיני ממלכת גיל עוז" הגיעו לארמון המלוכה בהמוניהם עם מצב רוח פורימי מרומם.

לאחר ארוחת בוקר חגיגית שבמהלכה אופרו וחופשו החברים שחפצו בכך עברנו למפגש מרגש עם חברי מכינת מצפן מגאון הירדן, עימם יש לנו קשר רציף לאורך כל השנה. חברי המכינה שרו שירים, הביאו עימם משלוח מנות מעשה ידיהם  וביחד רקדנו והרגשנו את שמחת החג.

לאחר מכן התפזרנו לחדרי הארמון שם עסקנו בצחוק ובהומור עם מיקי סמסון באומנות.

בחדר המחשבים עם חנן סינגר עסקנו בהיסטוריה של סיפור מגילת אסתר.

עם חברי מכינת העמ"ק עסקנו גם כן בדגשי סיפור המגילה, שרנו שירים והעלנו זכרונות מימים עברו.

עם פיטר פרידמן עסקנו בשירי הפורים וביוצרים השונים ובסיפור שמאחורי השירים.

בלובי עם בנות מיזם "והדרת" הכנו מסיכות לפורים כדוגמת המסכות הונציאניות. לאחר הכנת המסכות זכינו למפגש מרקיד עם בנות כיתה ח' מבית הספר שק"ד שבאו לשמח את חברי הבית.

 

יצאנו מחדרי הארמון ברונדו עליז ושמח וזכינו בליטל דורצ'ין שרקדה לפנינו הרקידה אותנו והשמחה בלב גאתה.

סיימנו בארוחת צהרים חגיגית ובלב מלא וגדוש בשמחת החג.

 

מוזמנים לצפות באלבום התמונות והסרטונים בכדי לחוש באווירה השמחה שהיתה 

לחצו כאן

 

ענבר וייס לשם

מלכת הארמון

 

 

 

 

 

 

"פנתר במרתף"  - עמוס עוז

 

 

גיבור הספר הוא נער ידען. אולי היינו מכנים אותו "חנון" בימנו. נער חקרן וסקרן . בימים של המנדט הבריטי בארץ הוא מתיידד עם שוטר בריטי תמהוני וחבריו לשכונה הירושלמית מאשימים אותו בבגידה.

קראתי את הספר בזכות הרצאתה המרתקת של שלומית מילמן, שציינה בפנינו את העובדה, שהספר הזה הינו מפתח לכל יצירתו המגוונת של עמוס עוז.

 

מומלץ ביותר!

 

 

תמי חיים

נווה-אור

הגביע הוא שלנו

 

80 שנה ל"ליל הבדולח": גביע קידוש שנתרם לבית כנסת במינכן כמעט נשרף לגמרי כשהפורעים הנאצים העלו את המקום באש • 

עכשיו מוזיאון ישראל מציג אותו בפעם הראשונה

ענבר טויזר – ידיעות אחרונות

שמונים שנה אחרי: מוזיאון ישראל בירושלים יציג לראשונה גביע קידוש שנשרף במהלך מאורעות ליל הבדולח, שבו בוצעו פוגרמים ביהודים בכל רחבי גרמניה

 

מקורו של הגביע הוא בבית־הכנסת "אוהל יעקב" במינכן שבגרמניה. בית־הכנסת נשרף כולו, על תכולתו, בפרעות שפרצו בין ה־9 ל־10 בנובמבר 1938. אולם מתברר שהגביע שרד והוא הובא יחד עם שרידים נוספים של תשמישי קדושה לישראל.

 

המידע על הגביע וקורותיו נסמך על מידע חלקי והשערות. לפי כתובת ההקדשה שעליו, הגביע נתרם לבית־הכנסת ב־1932, כשנה לפני עליית היטלר לשלטון, על ידי בנימין גאלדפארב, צורף ותכשיטן תושב מינכן.

 

אחרי מלחמת העולם השנייה, ארגונים יהודיים פעלו על מנת להשיב לישראל חפצים יהודיים שבעליהם לא שרדו את השואה או שלא אותרו באירופה. הפריטים הובאו לפיקדון במוזיאון בצלאל הישן, ולאחר סגירתו הועברו למוזיאון ישראל. בשנים האחרונות מתבצעת עבודת מחקר על מנת לזהות את המקור של החפצים. במוזיאון ישראל הוחלט להציג כעת את הגביע, על אף שאינו במצב טוב, בשל החשיבות לציון 80 שנה לליל הבדולח.

ד"ר רחל צרפתי, אוצרת בכירה באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל, סיפרה ל"ידיעות אחרונות": "ממחקר שערכנו עולה ההשערה שהגביע נתרם לבית־הכנסת על ידי הצורף בנימין גאלדפארב. הוא ואשתו לאה ניצלו מפני שהיגרו לארה"ב עוד לפני השואה. לפי המידע שיש במוזיאון יד ושם, ייתכן שגם כל חמשת ילדיהם ניצלו. אחת מבנותיהם, מרתה, התגוררה בשנת 1939 בחיפה".

 

ד"ר צרפתי הוסיפה: "קשה בדרך כלל לחבר בין חפץ לבעלים בכל הנוגע לפריטי יודאיקה. גביעי קידוש מגרמניה כמו זה שנמצא בידינו יש אלפים. אך בעצם העובדה ששמו של התורם נחרת על הגביע, הייתה לנו האפשרות להרכיב פאזל ולחבר בין האנשים שלהם הוא השתייך".

 

לפי יומנו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, בזמן השריפה בבית־הכנסת, השתתפה צמרת השלטון הנאצי ובראשה אדולף היטלר, בארוחה בבית העירייה במינכן, המרוחק כמה מאות מטרים מבית־הכנסת.

 

 

הגביע ששרד- צילום: לורה לכמן למוזיאון ישראל 

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן

על צמחי הבר

 

צמחיית הבר משתלטת וצמחי בר רבים הופיעו השנה במלוא תפארתם – גם כאלה שלא ראינו אותם בשנים האחרונות.

חלקם הגדול משמשים גם למאכל אדם (עלי החלמית, סלק בר, חרציות ועוד). כדאי להיעזר בספרות הכתובה עם צילומים ולהנות מהשפע שהתברכנו בו.

בעוד כחודש תופיע גם רגילת הגינה שתוסיף טעם ובעיקר בריאות, גם בתבשיל ובעיקר בסלט.

חשוב ביותר גם להתייחס לעשבי הבר גם כצמחים שיתייבשו בקרוב ולנכש, לחרמש ולקצור כדי למנוע סכנת שריפות.

אני מבין את אלה המתנגדים לריסוסי הדברה.

גננים מנוסים משתמשים לרוב במונעי נביטה, אך השנה בעקבות הגשמים הרבים, היו פספוסים או שהחומר נשטף למקומות נמוכים וזה שיבש את המהלכים. 

פורים פורימטו - תיאטרון המטאטא

מילים:  נתן אלתרמן    לחן:  ליאו דנידרף -  הלחנה  1917

זה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,   תֵּאַטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,  

בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,   אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.
הוֹ, הוֹ, הוֹ, הוֹ   טָרָרָם-פָּם-פָּם   הוֹ, הוֹ.
אַרְצֵנוּ מְסֻדֶּרֶת,   הַדְּבַשׁ הוּא בַּכַּוֶּרֶת,  

הַיַּיִן הוּא בַּיֶּקֶב,   הַשֵּׂכֶל הוּא בַּיֶּקֶה...
הוֹ, הוֹ...
טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה,  

מֶמְשֶׁלֶת פָּלֶשְׂתִּינָא,  מָתַי אוֹתָךְ אָבִינָה?

 טִיטִינָה, הוֹ, טִיטִינָה.
הוֹ, הוֹ...
יָפֶה הוּא עוֹלָמֵנוּ,   רַבִּים הֵם גּוֹלָמֵינוּ; 

 עַל רֹאשׁ כָּל וָ"ו יֵשׁ חֹלֶם,  

בְּכָל סִיעָה יֵשׁ גֹּלֶם.
הוֹ, הוֹ...
יוֹצֵא אֲנִי הַיָּמָּה   לִמְצֹא קְצָת עֹנֶג שָׁמָּה;  

צוֹעֵק אֵלַי רֶבּ חַיִּים:  " שַׁלֵּם אֶת מַס הַמַּיִם!"
הוֹ, הוֹ...
אֶל בַּחוּרָה פּוֹרַחַת   אֲנִי נִגָּשׁ בְּנַחַת;  

אִמָּהּ מִיָּד נִבְהֶלֶת: "שַׁלֵּם אֶת מַס הַיֶּלֶד!"
הוֹ, הוֹ...
גְּבִרְתִּי שֶׁלִּי נִכְבֶּדֶת,   הַנֶּפֶשׁ בִּי רוֹעֶדֶת. 

מֵרֹב מִסִּים, רֵגִינָה,   כּוֹאֵב לִי בַּטִּיטִינָה.
הוֹ, הוֹ...
בְּמוֹסְדוֹתֵינוּ סֵדֶר    כְּמוֹ בִּזְנַב הָעֵדֶר;    

רִשְׁיוֹן קָטָן חָפַצְתִּי    שְׁנָתַיִם הִתְרוֹצַצְתִּי:
אוֹתִי אָדוֹן אַרְנוֹנִי   שׁוֹלֵחַ אֶל חַרְבּוֹנִי,  

חַרְבּוֹנִי אֶל עֶפְרוֹנִי,  עֶפְרוֹנִי אֶל זִמְרוֹנִי,
זִמְרוֹנִי אֶל יַרְקוֹנִי,  יַרְקוֹנִי אֶל יַרְדֵּנִי, 

סוֹף-סוֹף אָדוֹן יַרְדֵּנִי  אוֹמֵר לִי: "יִשָּׁקֵנִי!"
הוֹ, הוֹ...
זֶה פּוּרִים, פּוּרִימָטוֹ,   תֵּאָטְרוֹ-מַטְאֲטָא-טוֹ,  

בָּחוּר אֶ בַּחוּרָה-טוֹ,  אָלֶגְרוֹ, נְשִׁיקָה-טוֹ.
הוֹ, הוֹ.....

גלגולו הראשון של השיר בעברית היה בתיאטרון הסאטירי 'המטאטא'.  בשנת 1937, שנה לאחר 'זמנים מודרניים', חיבר נתן אלתרמן גרסה היתולית של השיר עבור מסיבת פורים של 'המטאטא'. הוא קרא לה 'פורים פורימטו' – בוודאי בהשפעת הג'יבריש של צ'פלין – ובה לגלג על שלטון המנדט הבריטי, על המסים (מס המים ומס הילד), ועל הביורוקרטיה.

לצפייה בתיאטרון המטאטא בשיר שהפך לקלאסיקה , "אוי טינה אוי טיטינה.....ממשלת פלשתינה" בשנות השלושים לחצו כאן

   

במקור הלחן מסרטו של צ'רלי צ'פלין "זמנים מודרניים". נכתב למנגינת השיר הצרפתי   Je cherche après Titine, נכתב ב-1917 והתפרסם במיוחד בביצוע ג'יבריש של צ'רלי צ'פלין בסרטו "זמנים מודרניים" (1936). 

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן

  

וב-1958 זכה השיר לגרסה עברית נוספת (טיטינה ואפרים) מאת חיים חפר, במופע "תל אביב הקטנה".

טיטינה ואפרים - רמה מסינגר וגיל קפטן (אחוזת בית, מחווה לעיר תל אביב) 

לצפייה לחצו כאן

ועוד על השיר וגלגוליו ר' בבלוג של פרופ' דוד אסף   קראו כאן

 

 

פורים שמח

 

"משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם החג".

הנה עברו עלינו ימי הפורים, וכבר חג הפסח בפתח.

שלושים הימים שבין פורים לפסח הם שלושים ימים שבין מגילת הגלות והנסתר לבין ההלל של ההתגלות והגאולה.

בין החורף וימי הקור לבין האביב הפורח, בין משתה אחשורוש לסעודת החירות של ליל הסדר, בין אוזני המן למצות, שהן 'לחם האמונה'.

התהליך שסופו בפסח, בנס גלוי, ביום אשר הוא 'לא יום ולא לילה', מתחיל דווקא בפורים, 'בלילה ההוא, שבו נודדת שנת המלך. מתוך תהפוכות הפורים, מתוך דברי הצומות וזעקתם, נובטת ישועה וזורח אור של התחדשות – "החודש הזה לכם ראש חודשים".

והסוד הוא השמחה. שהרי משנכנס אדר מרבים בשמחה, וכשמרבים בשמחה גם הספקות וגם הקשיים, גם החששות וגם הכשלים, הכל הכל נמסך בטוב שיש, ובאומנה שיהיה עוד יותר, השמחה מופיעה בנתינה לאחר שאין לו, כמו גם במשלוח המנות החושף את סודה של החברות והרעות. כל אלו מסמלים כיוון חדש, שגם אם אינו מובן בהתחלה, כטעמה של הפרה האדומה, הרי שהבירור והניקיון ביחד עם ביעור החמץ וביטולו בלב, מלמדים שאחריתו ביציאת מצרים, בקריעת ים סוף ובמתן תורה חדשה, תורה של ארץ ישראל.

 

פורים שמח ושבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רב טירת צבי