שלום רב קוראנו היקרים

ובמיוחד באם נכנסנו לאדר שני

בשנה מעוברת זו.

אמר קהלת:

"וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה"

אך וודאי שלא התכוון בכך

לשמחת אדר ולשמחת פורים.

השמחה בה אנו מצווים להרבות בימים אלו

צריכה שתוביל אותנו

לראות בעין טובה ובלב רחב

את הסובבים אותנו

הן במעגלים הקרובים ואף

גם אלו שברחוקים.

שנזכה להרבות שמחה

בלבנו שלנו ועוד יותר בלבבות האחרים.

על כך ועוד יותר בגליון זה

שבת שלום וחודש שמח

גדי ליאון

העורך

"משפחג" גיליון פורים - שפע רעיונות לפעילות במועדון, בבית עם המשפחה ועם חברים.

חג שמח!

 

לחצו כאן לעיון במשפחג

הנש"ר ב"שיר עבודה"

את מפגשנו השבוע הקדשנו בעיקרם ל"שיר עבודה" הידוע יותר בשמו "כחול ים המים" אותו כתב אלתרמן והלחין נרדי.

פתחנו את המפגש בחזרה על השיר משבוע שעבר "בדרך לאילת" בצירוף מחיאות כף בסינקופות שבפזמון.

מוזמנים לצפות בביצוע השיר עם ילדי כיתת המורה שירלי, מבית ספר דקלים – לחצו כאן

מכאן יצאנו ללמידת השיר. האזנו לביצועו של דודו זכאי ותוך כדי האזנה הסבנו את ההקשבה למציאת מה המיוחד בשיר מבחינת החריזה שלו.

הילדים וחברי הבית מצאו את הייחוד די במהרה- ראשית אין פזמון חוזר, והשורה הרביעית בכל אחד משלושת בתי השיר מתחרזות יחדיו. בנוסף, כל בית בעל חריזה משלו לשלושת השורות הראשונות.

מצאנו את שמות המקומות המופיעים בשיר- ירושלים, נגב וגליל.

הילדים והחברים הציעו הקשות גוף לכל אחד מהחרוזים וכך יצאנו לביצוע השיר ובכל מפגש עלו הצעות מגוונות ושונות.

לצפייה בביצוע השיר על ידי ילדי כיתת המורה תמה מבית ספר דקלים לחצו כאן

לצפייה בביצוע השיר על ידי ילדי כיתת המורה שירלי מבית ספר דקלים לחצו כאן

לצפייה בביצוע השיר על ידי ילדי כיתת המורה שיראל מבית ספר שק"ד לחצו כאן

בכיתת המורה תמה ישנו נכד לחבר גיל עוז ונין לחבר גיל עוז אחר, המפגשים המשפחתיים הקבועים והרב דוריים משמחי לב כל פעם מחדש.

ובכלל, החברות הנוצרת לאורך השנה מביאה את עצמה לחיוכים וחיבוקים המרגשים אותנו מאוד.

זו הזדמנות נאותה להודות לחגית לירון על הנחיית המפגשים בחן, במקצועיות וברתימת כל המשתתפים לשירת ארץ ישראל הישנה והטובה.

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

המשך קשר עין והכנה לריקוד הזוגות ילדי נש"ר וחברי גיל עוז

במפגשים השבועיים הקשרים הולכים ומעמיקים בין הילדים וחברי בית גיל עוז. המשכנו השבוע בעבודה על קשר עין תוך כדי תנועה והכנה לריקוד הזוגות שיבוא בהמשך.

פתח את המפגש נמרוד, חבר מכינת מצפ"ן מגאון הירדן, בתרגילי חימום וזכה לשיתוף פעולה מכל המשתתפים.

רויטל מנחת המפגשים ממשיכה ביד רמה לטוות את החוטים לתנועה רב דורית ומחממת את הלב.

לצפייה באלבום התמונות והסרטונים לחצו כאן – מומלץ!!

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

חבורת הפיוטים התכנסה להתכונן לשמחת הפורים

פתחנו את מפגשנו השבוע בפיוט  – "שושנת יעקב".

פיוט קדום ואנונימי זה הוא הפיוט המרכזי ביותר לפורים במסורות האשכנזיות והוא נאמר בתום קריאת המגילה, בליל פורים ובבוקר. בבוקר אומרים רק את הבית האחרון, הפותח במלים: 'שושנת יעקב'. הפיוט הוא בעצם הרחבה פיוטית לברכה הנאמרת לאחר קריאת המגילה בפורים. נוסח הפיוט, משקלו וסגנונו מעידים על קדמותו הרבה (לא יאוחר מן המאה ה-5 לספירה) ועל הורתו בארץ ישראל, כברכות מפוייטות נוספות שהשתמרו בחלקן עד לימינו.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה ל"שושנת יעקב" לחצו כאן

המשכנו בשיר פורים הידוע "ומרדכי יצא מלפני המלך".  אלו פסוקים מתוך מגילת אסתר המדגישים את השינוי שחל במעמדם של היהודים בממלכת אחשורוש. הכבוד והיקר שקיבל מרדכי מהמלך והם המבטאים את שמחת היהודים כולם.

לצפייה בביצוע החבורה ל"ומרדכי יצא" לחצו כאן

 מכאן המשכנו לפיוט לפורים במסורת יהודי חאלב (ארם צובא), שמחברו הוא ר' רפאל ענתבי, שנחשב לגדול משוררי ארם צובא. הפיוט- "רָנּוּ גִילוּ כָּל הַבְּרוּאִים" פותח בשמחה ובקריאה לעולם כולו לשמוח בנס ההצלה של ימי הפורים, ממשיך ומתאר את הנס שנעשה באמצעות אסתר ומרדכי, תוך שהוא מבליט את הניגוד שבין מעמדו הרם של המן לבין מפלתו הקשה, וחוזר ומסיים בשמחה - שמחת ביאת המשיח, בניין בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה ל" רָנּוּ גִילוּ כָּל הַבְּרוּאִים " לחצו כאן

סיימנו את המפגש בשיר מתוך ברכת המזון "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ" העוסק בדמותו של אליהו הנביא מבשר הגאולה ובוא המשיח.

לצפייה בביצוע החבורה לשיר לחצו כאן

אנו מאחלים לכולם משנכנס אדר מרבין בשמחה.

חודש טוב ושמח

גדי ליאון

עורך מעת לעט

 ג'וינט - אשל שמחה להזמין צלמים, חובבי צילום ואת הקהל הרחב להשתתף בתחרות צילום ולשלוח צילומים המספקים נקודות מבט ייחודיות המאפיינות את האוכלוסייה המבוגרת בישראל, מגיל פרישה ועד זיקנה מאוחרת. 

הכול אפשרי כל עוד אתם צילמתם. 
התמונות יישפטו בצורה אנונימית על ידי צוות שופטים מקצועי, פרסים יוענקו לזוכים בארבעת המקומות הראשונים וצילומים נבחרים יוצגו בתערוכה ייעודית שתתקיים בכנס היובל של אשל.

התחרות תיסגר ב- 31.3.2019 

ההגשה תיעשה דרך אתר התחרות בלבד וכרוכה בעלות של 25 ש״ח. 

צילום: צילי ברנפלד ופסיקה וודו שצילמו את עצמן, במסגרת פרויקט בן דורי שהפגיש שורדי שואה ובני נוער למסע בין גילאי.

הפרסים

בשיתוף עמותת כן לזקן וארליך - מרכז הצילום הישראלי

מקום ראשון:  4,500 ש״ח לרכישת ציוד צילום בארליך –  מרכז הצילום של ישראל. 
מקום שני:     3,000 ש״ח לרכישת ציוד צילום בארליך –  מרכז הצילום של ישראל. 
מקום שלישי: שובר על סך 1,200 ש״ח להשתתפות בסדנה, כיתת אמן או במועדון הידידים של PHOTO IS:RAEL.
מקום רביעי:  תיק צילום מקצועי בשווי 450 ש״ח.

צוות השופטים

לקריאת הפרסום במקור וקישור לאתר התחרות לחצו כאן

אתי חן ברייר      על קו השבר

תערוכת צילום ומיצב

הי, שמי אתי חן ברייר, אני אמא של יובל וצור ובת זוגו של רונן ברייר, אנחנו חברי קיבוץ ניר דוד. הגעתי לעמק המעיינות לפני כשלושים שנה, עבדתי כמאמנת השחייה הראשית של הפועל גלבוע/עמק בית שאן. עם סגירת האגודה יצאתי ללמוד צילום כמקצוע ופתחתי סטודיו לצילום בקיבוץ. אני מלמדת צילום ועוסקת בצילום ככלי לביטויי אישי ואומנותי. בין שאר עיסוקיי הדרכתי טיולי משפחות ומבוגרים לאירופה.

לפני כשלוש שנים הגעתי למצב של אי ספיקת כליות סופנית ונאלצתי לקחת פסק זמן מכל מלאכותיי ולצאת למסע להצלת חיי.        

 למסע קראתי "יצאתי לחפש לי מלאך שיעניק לי חיים" חיפשתי תורם כליה אלטרואיסטי, שיתרום לי כליה על אף שאינו מכיר אותי וזאת מפני שמחלת הכליות שלי היא גנטית תורשתית ואינני יכולה לקבל תרומה מבני משפחה. המסע היה מרתק ובסופו מצאתי את התורם שלי. לפני כשנתיים וחצי עברתי השתלת כליה בבית חולים רמב"ם. בעקבות החיפוש שלי נמצאו עוד מועמדים לתרומה ובשנה האחרונה בוצעו 5 השתלות בחולי כליה נוספים! הכל אפשרי! אסור לאבד את האמונה והתקווה.

החיים מאתגרים אותי מאוד באופן אישי ואינדיבידואלי כמושתלת כליה. כמושתלת אני מקבלת מגוון רחב של כדורים שעוזרים לי לשמור על השתל ולהישאר בחיים שזו ברכה ענקית, לצד עובדה זו חלק מהכדורים מטרתם להחליש את מערכת החיסון שלי לכל החיים כדי שהגוף לא יתנגד לשתל. מצב המחייב אותי למשמעת ומסגרת ברורה ובלתי מתפשרת באורח החיים שלי. שמירה על אורך חיים בריא והקפדה על אוכל בריא ומדויק, שתייה מרובה ופעילות גופנית. האתגר עם סל התרופות שלי ותופעות הלוואי שהן מזמנות לי הוא פיזי ונפשי ואני כל הזמן דואגת לחזק ולתחזק, לא לוותר ולעשות כמיטב יכולתי למען עצמי.

בחרתי להציג את השבר המשפחתי הגדול שלנו והשפעותיו עלי, צרפתי אלי את אחותי ואימי החולות אף הן. התערוכה מהווה עבורי שלב נוסף בהתמודדות עם האתגרים העומדים לפתחי ואני מציגה גם את הבחירה שלי בחיים, לחיות בצד המואר של החיים, להדליק את האור כשמחשיך, לראות את הטוב. סיגלתי לעצמי חשיבה חיובית וחיים מתוך הכרת תודה. הכרת התודה משנה את התודעה ואת תפיסת המציאות והיא עוזרת לי לצלוח את הזמנים המאתגרים ביותר. בחרתי להתחזק בטבע, בהצבת מטרות והגשמת חלומות.

עכשיו אני חולמת להיות ספורטאית אולימפית!

לייצג את ישראל ואת עצמי ולהיות חלק מהמשלחת הישראלית לאולימפיאדת המושתלים, שתתקיים השנה באוגוסט, באנגליה.

את המסע המתמשך שלי לאורך כל השלוש שנים האחרונות תיעדתי בצילום וכתיבה, מרגע שיצאתי לחיפושים בתאריך 1/3/2016 ועד לרגע התערוכה 2/3/2019. אני מזמינה אתכם להציץ לעולמי ולראשי.

ביום שלישי 12/3/2019 בשעה 17:30 אקיים סיור ושיח בגלריה, אתם מוזמנים בשמחה, הכניסה חופשית, אתי

חוק האזרחים הוותיקים – תיקון מספר 15 שיזם ח"כ איציק שמולי

שירות ציבורי בלא המתנה בתור

מתן שירות ציבורי בלא המתנה בתור לאזרח ותיק שגילו מעל 80 שנים.

אזרחים ותיקים הבאים בימים מוצאים עצמם לעיתים נשרכים בתורים מפרכים ומייגעים במרכולים, באתרים, בדואר ובמקומות נוספים הנותנים שירות לציבור. לאור המצווה "והדרת פני זקן מפני שיבה תקום" (ויקרא י"ט, ל"ב) ועל מנת להעניק לאזרחים שהגיעו לגיל גבורות את הכבוד הראוי, ביוזמת השרה לשוויון חברתי, תוקן חוק האזרחים הוותיקים בשנת 2017: 

ניתן שירות ציבורי לפי תור, יספק נותן השירות הציבורי את השירות כאמור בלא המתנה בתור לאזרח ותיק שגילו עולה על 80 שנים על פי בקשתו.

מהו "שירות ציבורי"?  

שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או ב"מקום ציבורי". זאת, בדרך של מפגש פנים אל פנים. במסגרת התיקון לחוק, טיפול רפואי הוחרג מהגדרת "שירות ציבורי".

מהו "מקום ציבורי"?

מקום או חלק ממקום העומד לשימושו של כלל הציבור או של חלק בלתי מסוים ממנו והוא מנוי ברשימה הבאה:

1.                           בית דואר, בנק;

2.                           בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, אצטדיון;

3.                           גלריה, מוזיאון, ספרייה;

4.                           מקום במסוף לתחבורה ציבורית (מתחם המשמש כתחנת מוצא ויעד לקו שירות או המשמש כמקום מעבר לנוסעים בין קו שירות אחד לאחר) או תחנה מרכזית, המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית; 

5.                           אתר הנצחה, אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע – כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

6.                           חנות גדולה. חנות גדולה היא מקום לממכר קמעונאי של מזון ומוצרי צריכה שנמכרים בה ירקות ופירות טריים, חלב ומוצריו, ומוצרי ניקיון, למעט חנות מקוונת;  שיותר ממחצית ממחזור המכירות בה הוא ממכירת מזון וששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מ"ר. אם קמעונאי מחזיק בכמה נקודות במתחם אחד הן ייחשבו כחנות אחת.

מהי רשות ציבורית?

1.                           משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

2.                           עירייה או מועצה מקומית;

3.                           בית דוד בן-גוריון, יד ושם, יד יצחק בן-צבי, לשכת עורכי הדין, המוסד לביטוח לאומי, מרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, מרכז להנצחת זכרו של מנחם בגין ולחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל, הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים;

4.                           ח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בע"מ, חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור, לשיקום ולהתחדשות שכונתית בת"א יפו בע"מ, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, שקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ, חברת החשמל לישראל בע"מ, רכבת ישראל בע"מ, החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ, הקרן למורשת הכותל המערבי, פיתוח מזרח ירושלים בע"מ, בית התפוצות בע"מ, מוזאון ישראל;

5.                           הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

6.                           קופת חולים.

חריגים 

התיקון לא יחול על תור שההמתנה בו היא בכלי רכב ועל תור שנקבע בתיאום מראש.
תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבלת שירות ציבורי בלא המתנה בתור בהתאם להוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

המעוניינים לקרוא את הפרסום במקור לחצו כאן

 תודה לגד גור מחמדיה על הסבת תשומת ליבנו לנושא

יום הולדת 95 בנוסח "מאסטר שף" לניצול שואה

משפחתו המאמצת של יהודה חבוש ארגנה לו מסיבת יום הולדת מרגשת, שכללה ארוחת ערב בסגנון הונגרי • "הוא בישל חלק מהתבשילים שהוא זוכר מבית אמו"

       חנן גרינווד - פורסם ב"ישראל היום"  - 25.2.19

ניצול השואה והמשפחה המאמצת // צילום: אורן בן חקון

בני משפחה מירושלים ערכו בשבוע שעבר מסיבת יום הולדת מרגשת, בנוסח התוכנית מאסטר שף, לניצול השואה יהודה חבוש בן ה־95, שאותו הכירו רק לפני שבע שנים.

את חבוש פגשו לירון בניסטי, בעלה וילדיה על ספסל ברחוב. הקשר ביניהם נוצר במהירות. "ראינו את המספר על היד שלו והתחלנו לדבר. הזמנו אותו הביתה והקשר התהדק. אנחנו קוראים לו סבא יהודה, והוא ממש בן משפחה". 

לחבוש יש היסטוריה ארוכת שנים. הוא שרד את מחנה ההשמדה אושוויץ ולאחר מכן עלה לישראל ונלחם בקרבות על קיבוץ רמת רחל במלחמת השחרור. הוא הקים משפחה והתגורר כל חייו בבירה. 

"הוא איש מיוחד מאוד ואופטימי. אדם כל כך שמח", מעידים עליו בני משפחת בניסטי, "אי אפשר לדמיין אדם שעבר כזה תופת ונשאר אופטימי. בכל מפגש אנחנו יוצאים מחוזקים, והאהבה היא הדדית". 

הקשר בין הצדדים כה הדוק, עד שחבוש שימש סנדק של אחד מילדיהם.

השבוע החליטו בני משפחת בניסטי לערוך לחבוש מסיבת יום הולדת ייחודית. "החלטנו לעשות לו 'מאסטר שף'. הוא יבשל חלק מהתבשילים מהבית בהונגריה, שהוא זוכר מאמא שלו, ואנחנו נעשה את השאר. רצינו לחגוג לו יום הולדת כמו שהוא זוכר". 

"מהרגע שדרכתי בישראל המזל היה איתי, הכל היה טוב והקמתי משפחה", מתאר חבוש. "הילדים כאן הם הניצחון שלי על הנאצים. אני מאחל לכל עם ישראל שיהיה טוב לכולם, מגיע לנו אחרי כל כך הרבה שנים שסבלנו. יש לנו מדינה מוצלחת ועתיד טוב".

בניסטי מסכמת: "מאוד חשובה לו ההכרה, שסיפור הניצחון שלו על הנאצים יעבור הלאה. הלוואי שהוא יראה את התמונה שלו בעיתון ישראלי וירגיש שניצח".

לקריאת המאמר במקור לחצו כאן

סימני אביב ראשונים

האביב מתחיל. חלק מהעצים מראים סימנים ראשונים. ניצנים תופחים בגפנים ובשסק. את הגפנים נגזום לפי הזנים, ובשסק יש להיזהר לא לגזום יותר מדי, כי ההתחדשות קשה יותר ולעיתים כל השיח מתייבש.

עצים אלה יזדקקו בעוד חודשיים לתוספת דשן 20-20-20. מומלץ לדשן במתינות. גם דשן זה יש להצניע ולפזר במרחק 70 ס"מ מהגזע (או ממרכז הצמח). 

על טעם וריח - שיעור בוטניקה - ומעט פולקלור

בנעורי גילה את מציאותו בחיי, הפרפר "זנב הסנונית" יפה תואר ויפה מראה. הוא שבעזרתו גידלנו אני וילדי זחלים יפהפיים וזללנים, אשר עקבנו אחר התפתחותם עד להיותם בבוא היום לפרפרים ססגוניים אשר שלחנום אל החופש והאור.

אז, לפני שנים רבות,  נודע לי כי מקום מחייתם הוא שיח ירוק זיתי, המפריח פריחה צהובה, וריחו?? מסתבר כי זהו שיח בשם פיגם, הירושלמים קוראין אותו רוטָה ויש הקוראים לו רודָה. הבדחנים אמרו כי זהו שיח המבדיל בין אחינו הספרדים, או בני עדות המזרח לבין האשכנזים. למה? הם יגידו כי הוא מסריח, אך אניני הטעם צאצאי ספרד יאמרו כי זהו ריח ניחוח – וכך יכול אתה לזהות מוצאו של אדם על פי טעם אפו.

אני טיפחתיו וריביתיו. נקשרתי לאהבה אותו. גיליתי כי ענף זעיר בן 3-4 עלים ישדרג את מרק הירקות. חברי המצוי בטעמם של בני ישמעאל, סיפר לי כי הוא הוא המוסיף טעם לזיתים המרירים הירוקים בארוחתם. שְכֵני איש התנ"ך הוסיף כי זה הוא ה"צרי" הנזכר בתנ"ך "צרי גלעד" וסגולותיו הרפואיות רבות לאין ספור. ואכן, ברבות הימים הגיעו הורים לתינוקות ופעוטות, כי סיפרו שמרקחת מעליו מרפאה את כאבי האוזניים.

כשזכיתי להדריך בימי הקיץ קבוצה של בנות אתיופיות הבאתי אותן לביתי. משדרכו על סף גינתי קפצו וקראו קריאות שמחה!! הוא הזכיר להן את גינת הבית באתיופיה...

נזכרתי כי בשכונה המאוכלסת יוצאי תימן יכולתי להשלים את המלאי לזחלים שגידלתי. אלה שלי כרסמו וחיסלו את השיח בגינתי, אך תימני טוב יודע כי זהו המספק את הבשמים להבדלה במוצ"ש, ומצאתיו בגינות שם בשכונה כפרית, בדרכי לבר אילן בקיצורי דרך.

בעלותי לאוטובוס המוביל לתחנה המרכזית בדרך הביתה ובידי ענף קטן מהירוק הירוק הזה, צהל הנהג לקראתי. השארתי מחצית בידו. "נגד עין הרע" אמר לי. זה ישמור עלי בהמשך השבוע...

כל זה זוכרת אני בישיבתי עתה לכתוב לכם כי ביתי מלא מלא את הניחוח המופלא הזה.

חברתי מ"ניר דוד" התוודתה בפני כי מאז ערכתי לה הכרה עם השיח אינה נפרדת ממנו. גינתה מלאה, ואילו אני שנים מנסה לשרשו בגינתי ונכשלת. עתה הדלי האדום בכיור מלא בענפונים, ריחו מבשר טוב. אולי הפעם אצליח. אם כן, אביא לכם מ"פרי" גינתי. אולי תתאהבו בו גם אתם. ואם לא,

הרי על טעם וריח – לא נתווכח.

 אבישג

האורכסטרה (תזמורת) של ראשון לציון - שמעון ישראלי

מילים: דן אלמגור לחן: שמעון ישראלי ניהול מוזיקלי: שמעון כהן
מתוך: שרתי לך ארצי עם אליהו הכהן ודן אלמגור מארז ובו כל 24 תכניות הסדרה "שרתי לך ארצי" ששודרה בערוץ הראשון בין השנים 1974-1980

בימים שקוסוביצקי המנצח הגאון 
לא ידע לקרוא תווים בלי נקודות 
בא לארץ אוסוביצקי המזכיר של הברון 
ואמר לפריימן קים 
ואורכסטרה פה נקים 
מאירוביץ בא עם פיילה 
חיסין בא עם תוף מעור 
גיסין בא לו עם אשתו של מוישה נט 
ואפילו מוישה זיילר 
עם מיתר אך בלי כינור 
ומאסטרו אוסוביץ 
אז הרים את השרביץ. 

ו ... ו ... איזה אורכסטרה 
איזה אורכסטרה יפה, 
המנגנים דברו רוסית 
אבל זייפו רק בעברית 
איזה אורכסטרה 
ראשון לציון מארש. 

היא נגנה בשער מקווה 
שאו ציונה נס ציון 
היא נסעה לנס ציונה לקונצרט 
היא נגנה בפתח תקווה 
וכשבא כבוד הברון 
היא נגנה לו בשמחה 
והוא הפסיק את התמיכה 

ו ... ו ... איזה אורכסטרה 
איזה אורכסטרה יפה, 
המנגנים דברו רוסית 
אבל זייפו רק בעברית 
איזה אורכסטרה 
ראשון לציון מארש. 

בחגים עם רדת ליל 
היא יצאה אל החולות 
לנגן באור ירח קראקוביאק 
ויצאו במחול מחניים 
בחורים ובתולות 
בילויות ובילויים 
והלכו שם בילויים. 

ובליל שישי בערב 
ריקודים בבית העם 
אבל סבא וגם סבתא לא רקדו 
בפרדס על יד היקב הם ישבו בלב נפעם 
ושרקו את המזמור 
במבטא רוסי טהור. 

ו ... ו ... איזה אורכסטרה 
איזה אורכסטרה יפה, 
המנגנים דברו רוסית 
אבל זייפו רק בעברית 
איזה אורכסטרה 
ראשון לציון מארש. 

לצפייה בביצוע השיר לחצו כאן  

האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון היא התזמורת הראשונה בתקופת היישוב. האורקסטרה (=תזמורת) של ראשון נוסדה בראשון לציון בשנת 1895 על ידי בוריס אוסוביצקי,  שהיה יינן ביקב ומנצחה הראשון. היא פעלה בשנותיה הראשונות של המושבה, הייתה למרכז תרבותי ביישוב, ואף הוזמנה לחגיגות רשמיות ביפו ובירושלים. היא גם הוזמנה להופיע מדי פעם בפני השליטים הטורקיים. התזמורת קידמה בנגינתה את פניו של תאודור הרצל בביקורו בראשון לציון בשנת 1898 .

העיתון הצבי פרסם בתאריך ו' ניסן א'תתכ"ז לחורבן (1896) , (על ידי יונאס) את הכתבה :"ראשון-לציון מארש! - איזה ארקסתר ! נחמד נעים המראה", ובהמשך הכתבה : "הלכתי לשמוע בהמושבה פה ראשון לציון את התזמורת, ונפלאתי הפלא ופלא ! . נפלא הדבר לראות את מראה הזה, כי קולוניסתים, כצעירים וכבאים מעט בימים, הטרודים בכל יום בעבודתם ולא ידעו מעולם עד כה מה זה כלי שיר, ילמדו בתקופת שלושה חודשים, כמו שאומרים, בשעה שאינה לא יום ולא לילה, לנגן בם, ולשמור חוקי הזמרה והקומפנימה במקהלה "ארקסתר" בעלת 28 איש, בכינורות , בנבלים, בחצוצרות,  בחלילים, בתופים ובמצלתיים, להוציא זמרה בטקטה מסודרת לכל משפטיה וחוקותיה, הנעימה לאוזן השומע. מנהל התזמורת "דיריז'ור" הוא המשכיל ב. אסובצקי דירקטור של המרתף שמה, ומקלו יגיד לכל אחד וחד לשמור תפקידו, וכל איבריו ותנועותיו ברגש נמרץ מלא חיים, מנצח מנגינות, יפה המראה מאד ! יפה, נחמד ונעים. כל מעשיכם אחי, ממקור מים חיים יקרו, עבדו אדמתכם שמחה, שירו זמרו!"..

שמה של התזמורת הפך למיתוס, ובשנות ה- 60 נכתב על ידי דן אלמגור השיר "האורקסטרה של ראשון", שהולחן והושר על ידי שמעון ישראלי.  בשיר נזכרים אוסוביצקי, אוסוביצקי וקוסביצקי, שהם יהושע אוסוביצקי, פקידו הראשי של הברון בראשון לציון, אחיו בוריס אוסוביצקי ("מאסטרו אוסוביץ") שהיה כאמור המנצח, וסרגיי קוסביצקי שהיה אז מנצח בתזמורת הסימפונית של בוסטון ואין לו כל קשר לראשון לציון. אנשים אחרים המוזכרים בשיר נמנים עם מייסדי המושבה (שמן הסתם חלקם לא ניגן באורקסטרה) כמו מנשה מאירוביץ , אהרן מרדכי פריימן, חיים חיסין ודב גיסין, שהיה ממייסדי האורקסטרה, (בנו של אריה לייב גיסין).   בוריס אוסוביצקי הוא בנו של הרב שמחה בונם אוסוביצקי.

בשנת 1991, הוקמה בראשון לציון "האורקסטרה המתחדשת" ומופיעה עד היום ולאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל. מאז שהיא חודשה ניצחו עליה אהרון אלקלעי, לימור שיפוני ויעקב אלמוג.  נכון ל-2018 מנצח על האורקסטרה מיכאל יערן.

האורקסטרה של ראשון צועדת ברחובות, 1912

פרשת פקודי – ראש חודש אדר ב'

חמש פרשיות מלאות בתיאור הציווי והביצוע של בניית המשכן מגיעות לסיומן, ואחרי פירוט נרחב של עשייתו של משה בפסוקי החיתום של פרשת פקודי ממלא כבוד ה' את המשכן, והענן מכסה אותו.

ודווקא אז, מתגלה לנו כי משה לֹא יָכֹל להיכנס אל האוהל, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. נראה כי חוסר היכולת להיכנס לא מפריע למשה, העניו מכל האדם אשר על פני האדמה, אלא הוא משתלב בעמידתו הצנועה שאינה מונעת מרדיפת כבוד ואפילו לא ממימוש עצמי, אלא מהחיפוש אחרי האמת ומבקשת המפגש עם האלוהי והמופלא.

השבוע ציינו את יום פטירתו של הרב שלמה זלמן אויארבך, שנפטר לפני 23 שנים. בסיפור ששמעתי מר' דוד פוקס בשם הרב יונה מרצבך (שהיה רב העיר דרמשטט בגרמניה, ולאחר עלייתו ארצה נמנה עם ראשי ישיבת 'קול תורה' ועם עורכי האנציקלופדיה התלמודית) על קבלתו של ר' שלמה זלמן להיות ר"מ בישיבת 'קול תורה', מופנמת הרבה מעמידתו של משה נוכח המשכן, אל דמותו של ר' שלמה זלמן.

סיפר לי הרב יונה מרצבך איך קיבלו את ר' שלמה זלמן להיות ר"מ ב'קול תורה'. אחרי הכול, כמעט כולם שם היו ייקים יוצאי גרמניה, והוא היה צעיר מהם, אברך משערי חסד, שבא מעולם שונה משלהם.

ר' שלמה זלמן העביר שם שיעור מבחן, שבמהלכו, כדרכו של לימוד תורה, הקשו עליו קושיות. אחרי אחת מן הקושיות, ר' שלמה זלמן עצר את השיעור ואמר שאינו יודע את התשובה. בתום השיעור, ניגשו אליו כמה מהר"מים ותמהו לפשר העובדה שלא יישב את הקושי במהלך השיעור. ר' שלמה זלמן הסביר להם שאמנם היו לו באותם רגעים שלושה תירוצים שונים, אולם השאלה הייתה טובה יותר מתירוציו...

הרב מרצבך טען כי ההתפעלות מר' שלמה זלמן לא הייתה מן העובדה שהיו לו שלושה תירוצים, אלא מכך שאמר בגלוי "איני יודע". היכולת של אדם לדעת שיש לו מה ללמוד מאחרים, היא הגדלות האמתית, והיא קשורה בטבורה ליכולת לומר "איני יודע", או "טעיתי".

המשכן יכול לקום רק במקום בו יודעים להיות 'לא יכולים'. הן המשכן כפשוטו, והן המשכן כביטוי למקום בו שוכן אלוהים, בו נפגשות נשמות ונוגעים בני אדם זה בזה.

שבת שלום וחודש שמח, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת-צבי