שלום רב קוראנו היקרים

לקראת הפורים שיחול הערב

אנו מאחלים לכולכם

שמחה וברכה.

אך לשמחה מה זו עושה?

מהי מהותה של שמחה מול ליצנות?

התשובה הריהי לפניכם:

ראו איך אנחנו חוגגים את היום השמח ביותר בלוח-השנה היהודי – פורים. שתיים ממצוותיו החשובות של היום הזה הן 'משלוח מנות איש לרעהו' ו'מתנות לאביונים'.

זה ביטוי של שמחה אמיתית – לשמֵח את חברינו וידידינו ולהביא תחושת שמחה גם לאביונים שבנו.

כי כשאנחנו שמחים באמת, אנחנו רוצים שהשמחה תחלחל גם למעגלים רחבים יותר סביבנו.

אז בואו השנה נשדרג את שמחתנו.

בואו ונכין משלוח מנות לשכנה – שכן

שעד כה לא שלחנו אליהם

ובכך נרבה שמחתם – שמחתנו.

שמחה לכולנו.

חג פורים שמח

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

גיל-עוז

הנש"ר שולח מנות ושמח לקראת הפורים

משנכנס אדר מרבין בשמחה ומוסיפים עוד ועוד שמחה ככל שפורים קרב ובא.

במפגשים השבוע עם ילדי נש"ר טעמנו יחדיו משמחת החג בשירי פורים ובשירי "שטות". ילדי כיתת רויטל והילה מבית החינוך דקלים הגיעו עם הפיג'מות לגופם מה שהשלים את האווירה השמחה.

שלחנו מנות לילדי הכיתות ולמורות ואף לחגית מנחת מפגשי השירה ולפיטר פרידמן המתנדב המסור המלווה אותנו על הקלידים בכל מפגש ומפגש.

בטרם נפרדנו יצאנו במחול וברונדו באולם בשירי החג.

בקבוצת התנועה עם ילדי כיתת המורה קרן ובליוויה של חני תחת הנחייתה המסורה של צמרת פשחור, מורת התנועה, יצרנו יחד מצנפות שינה וברוח החג שלחנו אף להם מנות.

תנו לתמונות לומר את דברן

ואתם מוזמנים לראותם אף בסרטונים המצורפים כאן

רונדו ומחול בשירה ועוד רונדו בשירה ובמפגש התנועה.

פורים שמח

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל-עוז

משלוחי מנות עם טעם מיוחד

זכינו שוב לראות "אנשים טובים באמצע הדרך" בדמות תלמידי "בית ספר גלעד" בשיתוף עם עובדי מפעל ביו-בי בשדה אליהו.

משלחת של תלמידי בית הספר בראשותו של המורה אליאב יחד עם אורי בר-שלום, חבר שדה-אליהו והעובד בביו-בי הגיעו אלינו לבית גיל-עוז עם משלוח מנות טעים ומרגש במיוחד.

שיתופי הפעולה הללו של מפעל המאמץ בית ספר ויחד באים לשמוח ולשמח עימנו הוא אחד מאותם מיזמים מחממי לב שכאלה.

עקב צנעת הפרט לא יכולנו לצלמם אלא רק את חברי הבית.

חג פורים שמח

גדי ליאון

מומחה שיקומי

ביקור חברי בית גיל עוז בבית ספר גאון הירדן

עוד מיזם מ"יום המעשים הטובים"

היינו ביום חמישי בבית-הספר "גאון הירדן" בכיתה ט'. קבלו אותנו מאוד יפה, התלמידים עשו לנו סיור והביאו אותנו לכיתתם המיוחדת. היתה אוירה נפלאה של כבוד ושמחה, ישבנו ביחד להיכרות ופעילות. התכבדנו בתה חם ועוגיות, שמענו הסברים על שיטת הלימוד המיוחדת בכיתתם, ונדהמנו מהרעיון והביצוע.

לאחר מכן התיישבנו בקבוצות, חלקנו צבעו מנדלות, חלקנו שיחקו רמי עם התלמידים, וחלקנו קישטו כלים לשתילי תבלינים.

היתה חוויה נפלאה וטעם של עוד...ואנו מחכים להמשך הקשר והביקורים המשותפים.

זו הזדמנות נאותה במיוחד להודות ללאורה על היוזמה והביצוע.

צוות בית גיל עוז

הפסקה פעילה בקתדרה מעיינות הדעת

הפסקה פעילה בגיל עוז היא חצי שעה בה משתעשעים ומרגישים את אווירת החג והמועד הקרבים.

יצרנו אווירת פורים, שמחה ומבדחת! בובות קבלו את הבאים בעליזות פורימית, חולקו שרשראות וצבעו את האווירה בשלל צבעי הקשת.

נושנשו אוזני המן כמיטב המסורת והחגיגה הקטנה שלנו העלתה חיוכים על פני הבאים.

חג פורים שמח לכולם!

מסיבת פורים בממלכת בית גיל-עוז

עשרות חברי הבית שהיה מלא וגדוש מפה לפה הגיעו לארמון המלוכה בלבוש הדר וצבע.

הבוקר נפתח באורחה חגיגית כיד המלך והמלכה לבושי החג הולבשו לכל דורשת ודורש ויחדיו הקשבנו לדברי השמחה מפיו של הרב אזואלוס. זו שוב הזדמנות נאותה ומשמחת להודות לו על כל ביקור וביקור אצלנו בקרב הממלכה.

בחדרי הארמון פעלנו ברוח החג, שוחחנו על מסך ומסכה, שרנו משירי החג, הכנו תחפושות מגוונות ובאמצעות הבעות פנים המבטאות רגשות יצרנו ציורי פנים משעשעים.

יצאנו ברונדו ובמחול ברוח שירי הקרנבל והשמחה גאתה.

מוזמנים לצפות בסרטון הרונדו המשמח

חברנו מארצות הניכר הופיעו אף הם בשיר "ליצן קטן שלי" מוזמנים לצפות בסרטון כאן

בנות מדרשת בית-שאן הגיעו ב"קפה נודד" ובהובלתה המסורה של רעיה כהן, מנהלת המדרשה, חברת טירת-צבי, שתינו ושבענו כיד הדמיון הטובה. צפינו בהמחזה קצרה על סיפור המגילה ושרנו יחדיו משירי החג העליזים.

לאחר שנפרדנו בברכה מבנות המדרשה המשכנו בשעשועי פורים נושאי פרסים מאתגרים ומהנים.

קנחנו בסעודת חג ממלכתית ואנו מחכים כבר לפורים הבא...

מוזמנים לצפות בתמונות ולהתרשם...ובעיקר לבוא ולהצטרף לחברי הממלכה.

פורים שמח

גדי ליאון

מומחה שיקומי

התבוננות באומנות הקולנוע

צפייה וניתוח סרטי איכות מרחבי העולם

המונחה בידיה האמונות של דורית צמרת,

מזמין את החברים לצפייה ב.....

במסגרת הסדרה: דמויות חריגות וייחודיות בקולנוע עלילתי

וסרטים "על העיוורון" כמוטיב מרכזי

צפיה חוזרת במלודרמה הקלאסית והעל זמנית של צ'רלי צ'פלין

"אורות הכרך" (1931)

סיפור אהבה נוגע ללב בין הנווד הרומנטי וחסר הכל - לבין מוכרת פרחים עיוורת.

המפגש יכלול גם התייחסות אל צ'פלין היוצר והאמן, שידע לשלב בסרטיו בין הטראגי לקומי, ובין הרומנטיקה לבין הריאליה.

לצפייה בקדימון לסרט לחצו כאן

להתראות בקולנוע

הסרט יוקרן באולם זיידן

ביום רביעי כ' אדר ב',30 במרץ

תחילת ההקרנה בשעה 10:00

מוזמנים לצפייה בסרט

גם חברים שאינם חברי החוג

בעלות של 25 ₪

לכל שאלה ופרטים נוספים ניתן לפנות לרויטל

050-5230198 04-6757402

revitalfuks@gmail.com

ירושלים של "מטה ומעלה"

רכזת הטיולים: סופי עטרה שבח מדריכה: דליה שטולנד

תאריך: 31.3.16 יציאה בשעה: 6:30 חזרה בשעה: 18:00

הטיול ברמת קושי בינונית. יש להביא ארוחת בוקר וצהריים. כדאי להצטייד בכובע, מים, ונעלי הליכה. מומלץ להביא כיסאות ניידים.

בית החולים הצרפתי – ההוספיס – בכל זאת ביקור לא עצוב, ביקור בכנסיה היפה ומפגש עם האחות מוניקה (בתקוה שתהיה זמינה). מספרת בחום, הומור ואהבה על עצמה, ועבודתה במקום המיוחד הזה.

סודות נחשפים מתחת לחצר של חסידות קרלין בכרם אברהם – בית ראשון שנבנה מחוץ לחומה, ביתו של הקומסול פין, בור מים ועוד...

ביקור במלון "הר ציון" הסמוך – שילוב סגנונות אדריכלים.

אתר הרכבל והקרון מ- 1948 בימי המצור על העיר העתיקה.

"פאלס הוטל" – כיום "וולדורף-אסטוריה" סיפור המבנה האוצר היסטוריה שלמה, עבודות השימור שנעשו בו.

שבת אחים – מפגש מרגש עם אנשים המתנדבים להציל ילדים מהארצות השכנות, העוברים כאן ניתוחי לב וראש מסובכים, ומשקמים אותם.

מפגש בבית קפה קטן ושמו "עולם קטן". בעל המקום נותן דגש לספרות ומוזיקה רוחנית לכל הזרמים, העדות והדתות.

דמי ביטול:ניתן לבטל את השתתפותכם עד ליום שני 28.3.16.

מיום שלישי 29.3.16 דמי ביטול 50% מעלות הטיול. במידה ולא הודעתם כלל על ביטול השתתפותכם בטיול, תחויבו במחיר מלא.

עלות הטיול: 120 ₪

עבור חברי קהילה בקש"ר: 105 ₪.

יש להצטייד ב- 20 ₪ במזומן עבור המפגש בבית הקפה.

אריה הספרייה / מישל קנודסן

ספר שאנחנו, בספריה, אוהבים במיוחד.

בין אם אתם בני 8 או 80, הגיע הזמן שתשכחו את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על ספריות: לא עוד חללים מחניקים וטורים ארוכים של כונניות מאובקות. "אריה הספריה" מצייר את החלל הזה מחדש, כזירה של הרפתקאות ותגליות שכל ילד וכל מבוגר היו שמחים לקחת בהן חלק.

אריה נכנס לספרייה ציבורית, ולדעת הספרנית הוא יכול להישאר, כי אין אף כלל שאוסר את כניסתו לשם, בתנאי שלא יעבור על כללי ההתנהגות של הספרייה.

האריה משתלב בחיי הספרייה והופך להיות אריה שימושי מאוד, עד אשר יום אחד נופלת הספרנית מהסולם. האריה רץ לקרוא לספרן, אך הוא אינו מבין מה האריה רוצה ממנו. במצוקתו האריה שואג וזה כמובן בניגוד לכללים, ועל כן הוא עוזב

את הספרייה.

אולם "לפעמים יש סיבה טובה לא לשמור על הכללים, אפילו בספרייה".

ספר מרגש על קבלת השונה ועל מקומם של הכללים בחיינו.

מתאים לילדים מגיל 3 עד 8

ניתן להזמין את הספרים בהנחה בספרייה האזורית,

בהזמנה מרוכזת דרך גיל עוז.

זמרת הצוענים וניגוני חסידי ויז'ניץ

"...זאת עשו: קחו מזמרת הארץ..."

מאז ומתמיד ידעתי כי חלק ניכר מהשירים החסידיים בקרב יהודי ארצות אירופה המזרחית מקורם בזמרת הצוענים. מאמר שקראתי הזכיר לי אירוע מעניין שחווינו, קבוצה של כ-40 ישראליים יוצאי שרידי השואה מהונגריה.

ומעשה שהיה – כך היה.

קבוצת אנשים בישראל, ניצולי קהילת Hajdunanas אשר בהונגריה, נהגנו לקיים (עד לפני שנים אחדות) כנסי אזכרה לקדושי הקהילה החסידית הנ"ל שנספו בשואה. מפגש שנתי זה נערך בשבוע הראשון של חודש תמוז, מועד עליית רוב רובם של אנשי הקהילה על המוקד אושוויץ-בירקנאו. במסגרת המפגשים השנתיים האלו, בקשוני לפני כתריסר שנים משתתפי הכנס לארגן ביקור בעיירה, ובעיקר בבית העלמין המקומי, לצרכי עריכת עצרת לצרכי הנצחה. בתום ההנצחה ובטרם שובנו לישראל התעכבנו בשבת בבירת הונגריה, בבודפשט. אחרי כל הלחץ הנפשי שהיינו נתונים בו, בקשוני החבר'ה לבקר קצת ברחובות בודפשט. סיכמנו שבצאת השבת, אחרי הבדלה, נטייל מעט ונחפש מקום לשתיית כוס קפה. אחרי חיפושים לא מעטים נעצרנו ליד בית קפה. מבעד לדלת הכניסה בקעו קולות נגינת שירים צועניים. החלטנו להכנס. את פנינו קיבלו 2 נגני כינור במנגינות צועניות. אחרי "הצגת" רפוטואר קצר, הציעו לנו "תכנית כבקשתך". קמתי ובקשתי לשיר מנגינה "מסוימת" שהננו מרבים לשיר בישראל. התחלתי לשיר את המנגינה הידועה "חייב אדם לבסומי" (בפורים), והנה הנגנים "הצטרפו" אלי חיש מהר, ולקול צחוקם של כל הנוכחים המשכנו לשיר מספר שירים חסידיים ידועים לנו, שהמשותף להם מקורם בפיהם של הצוענים באותן ארצות אירופה המזרחית.

היטב עשה האומן המכובד נאור כרמי בנתחו את מידת השפעה מעניינת זו. כל הכבוד לו!!!

משה פורת

קיבוץ שלוחות, עמק המעיינות

הערת העורך:

מוזמנים מאוד ובחום רב, לאחר שתתפכחו מינכם בסעודת הפורים להעמיק את ידיעתכם

על ניגון מיוחד זה בקישור כאןמבלוג עונ"ג שבת

ולהקשבה בביצוע של המילים בהונגרית בשירי הצוענים לחצו כאן

מה אירע בוורשה בפורים 1888 ?

סיפורו של אירוע טרגי שקרה בבית הכנסת טולמצקה בוורשה, בפורים, בשנת 1888.

מתוך קריאת מספר עיתונים יומיים בעברית שהופיעו בפולין באותה תקופה, בתוכם "הצפירה", "היום" ועיתונים נוספים שדיווחו ב"זמן אמת" על האירוע שהסעיר את יהודי ורשה.

מי שקורא את הדיווחים בעין בוחנת, ושם לב גם לנאמר "בין השורות", מקבל תמונה מרתקת המשקפת את החברה היהודית בוורשה בשלהי המאה התשע עשרה. סיפור האירוע העולה מתוך דפי העיתונים חושף בפנינו אנשים שנרתמו לעזור לאחרים בעת צרה, הראויים לצל"ש. וגם תופעות מכוערות של פושעים יהודיים שניצלו את המצוקה כדי לגנוב ולבזוז נפגעים חסרי ישע.
אני מביא כאן סיכום קצר ומתומצת שערכתי לסיפור המעשה ומצרף 2 קטעי עיתונים. האחד, מ"היום" והשני, מ"הצפירה".

המבקשים לקרוא עיתונים נוספים בנושא או כתבות נוספות יכולים לעשות זאת באמצעות חיפוש באתר האינטרנט "עיתונות יהודית היסטורית" שכתובתו מצורפת בהמשך.

אסון כבד בזמן קריאת המגילה

בבית הכנסת טולמצקה בוורשה, פורים 1888

במוצאי שבת, ערב פורים, בשנת 1888, כ- 10 שנים לאחר שנחנך בוורשה בית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקה, שכונה "בית הכנסת לנאורים", אשר נחשב בית הכנסת השני בגודלו באירופה, הגיעו 4000 יהודים מכל שכבות העם לקריאת המגילה.
בית הכנסת שנבנה בידי האליטה הכלכלית-מסחרית היהודית של ורשה, ותוכנן על ידי האדריכל האיטלקי המפורסם מרקוני, היה מבנה מפואר בעל אקוזטיקה מיוחדת והוצב בו עוגב גדול ומרשים. בנוסף לתפילות התקיימו במקום גם קונצרטים של מיטב החזנים.

יהדות ורשה העשירה הגיעה לבית הכנסת בחגים ובמועדים לתפילה אך גם כדי להפגין נוכחות, במה שנחשב כאירוע חברתי-תרבותי מכובד של המעמד הגבוה. ברוב ימות השנה והחגים, סידורי הכניסה והתקנות שנקבעו (למשל: דרישות הלבוש המוקפדות, המחיר היקר לרכישת מקום ישיבה) גרמו לכך ש"פשוטי העם" לא יכלו להיכנס לבית הכנסת ונאלצו להצטופף מחוץ לשערי הכניסה.
הדבר גרם לכעס רב בקהילה היהודית ועורר מחאה ציבורית שבאה לידי ביטוי בעיתונים היהודיים בוורשה. לנוכח הביקורת הקשה החליט הועד המנהל של בית הכנסת טלומצקה לאפשר כמה פעמים בשנה "כניסה חופשית". בימים שנקבעו נפתחו שערי בית כנסת לציבור הרחב ללא כל מגבלה.

ערב פורים – קריאת מגילת אסתר, היה אחד מימי ה"כניסה החופשית" האלו והמון רב של "עמך" בית ישראל מורשה ומהסביבה הגיע לבית הכנסת וביקש להיכנס. הדוחק והצפיפות היו קשים. הסדרנים שקיבלו הנחייה מהנהלת בית הכנסת לאפשר למקסימום אנשים להיכנס לא סגרו את השערים גם לאחר שבית הכנסת היה כבר מלא לחלוטין. הלחץ על השערים היה רב ועוד ועוד אנשים נלחצו ונדחקו פנימה....

אדם שנדחף ומעד ליד אחד השערים צעק משהו, למישהו נדמה היה שהוא שומע את המילה "אש" "בעירה" ותוך דקות עברה מפה לפה השמועה שיש שריפה בבית הכנסת. הצעקות התגברו ונוצרה מהומה גדולה ופניקה. החזן גריצהאלנדער ניסה להרגיע את הציבור, גם המטיף הד"ר ציקלאו הצטרף אליו אך לשווא. הגברים באולם נרגעו אבל בעזרת הנשים, בקומה העליונה, גברה הפאניקה והחלה מנוסה כללית אל עבר המדרגות היורדות. במהומה שנוצרה במדרגות נדרסו נשים רבות.

מספר גברים שלקחו יוזמה, בניהם כמה רופאים, נחלצו לעזרת הנשים, ניסו לעשות קצת סדר בבלגן, חילצו את הפצועות מתחת רגלי ההמון, הגישו עזרה ראשונה והצליחו להחיות פצועות קשה. העיתונים מציינים את האדונים: פיק, ניסענזאהן, אירויקאוובסקי, את הרופאים: מאירסאהן, נוראנאווסקי, וואלף, ווערטינשטיין, סינעכוובסקי ויודט, ואת החובשים: בלושטין, גרוינשטיין, נורסקי ורייזוואססער.

בסופו של דבר, אחרי שהמהומה חלפה התברר גודל הזוועה. באסון נהרגו 6 נשים בתוכן ילדה בת 12 , נערה בת 17 ואישה בהריון. 20 נשים נוספות נפצעו. לאחר האירוע התפרסמו בעיתונים סיפורים על נשים שניצלו כאשר קפצו מהחלונות וילדות קטנות שניצלו כשהתחבאו מתחת לספסלים.

במקביל לסיפורים על המצילים, נשמעו סיפורים מכוערים. התברר כי במהלך המהומה גנבים כייסו אנשים, תלשו מנשים עגילים ושרשראות, גנבו מהפצועות תכשיטים ואפילו הפשיטו אותן מבגדים יקרים.

לאחר האסון הוקמה ועדת חקירה שבדקה את הסיבות לאסון וכיצד ניתן למנוע בעתיד מקרים דומים. הועדה מצאה כי תכנון הבניין כולל דרכי המילוט (החלונות השערים והמדרגות ) היו תקינים. הועדה המליצה שהנהלת בית הכנסת תקבע את המספר המכסימלי של האנשים שהבניין יכול להכיל בביטחון, בעיקר בעזרת הנשים ותדאג לסגור את הדלתות בית הכנסת לאחר שהמכסה תתמלא. הועדה הציעה שהנהלת בית הכנסת תדאג להציב סדרנים (אנשים חזקים וסמכותיים) ביציע הנשים, שיוכלו בעת מהומה להרגיע את הציבור לשלוט במצב ולעשות סדר.

ישראל קרצנר

מנהל פורום מדריכי פולין

המשך המלצות לשתילת צמחי קיץ

לחצי צל (עד שעתיים קרינה ישירה) –

הרדנברגיה (פריחה סגולה באשכולות)

ירקה מגוונת

מגנית

צמחי תבלין (זריעה).

לשמש ברוב היום

ניצניות

חטמית

המרוקליס

מרווה רפואית

מרווה משולשת

ב ה צ ל ח ה

הנשק הסודי...

נאמר על ידי רבי יהודה הנשיא כי "לא חדלו מעל שולחנו לא צנון ולא חזרת" _{(מסכת ברכות,דף נ"ז, עמוד ב')}

נראה שהיו אלה תבלינים יקרים והדבר נאמר כביטוי לעושרו. גם השולחן אשר גדלתי עליו היה מתובל בתבלין יקר ביותר: "בדיחות".

לא ידעתי מהי ארוחה טובה אשר אינה מתובלת בבדיחות. אבי, שהיה "יקה" נהג לספר בדיחות דאז על ה"יקים" המצחיקים... וכמובן שבא מארצות הגולה שבהן נהגו היהודים להתבדח על חשבונם של הגויים!! הבדיחות על הכומר והיהודי רבות היו.

אחת מיני רבות...: הכומר המכובד הפציר ביהודי הפיקח (שהיה פעיל בעיירה והצליח כלכלית) להמיר את דתו. בסופו של דבר נעתר לו היהודי ועבר את הטבילה. הכומר התיז עליו ממי הקודש ואמר: מעתה הינך נוצר ולא יהודי, נוצרי ולא יהודי, וחזר בשלישית נוצרי ולא יהודי... זה הכל!! קלי קלות. הכל אפשרי!! אך היהודי לא יוותר על הבשר של יום שישי ערב שבת. וכך מצאו הכומר אוכל ביום שישי בשר!! דבר שאסור על פי חוקי דתו. "מה קרה מוישה? שכחת שאתה נוצרי?" עונה לו היהודי הפיקח: "חס ושלום!! התזתי על התבשיל מים ואמרתי ושילשתי: "מעתה אינך בשר אתה דג"!! וכך נשארתי נאמן לחוקי דתנו המשותפת"... אין אנו יודעים אם תשובתו הניחה את דעתו של הכומר אך הצחוק אינו שואל שאלות. הוא בא ופורץ, מהנה ומשעשע.

אנרי ברגסון במאמרו המאלף _{(תרגם יעקב לוי, ירושלים, הוצאת מס, תשכ"ב)} ה"צחוק" ₍₁₉₀₁₎ מסביר כי הצחוק הוא הנשק החברתי של החברה כנגד ההתנהגות האנושית חסרת התבונה. כשאנו לועגים ל"טיפש" ל"גולם" ל"חושם" אנו לועגים לעצמנו... אך זה לא אנחנו- זה ההוא, ובכך אנו מעוררים את השכל לבַקֵר את התנהגותנו לבל ניפול בפח!!

ההומור ליוה את העם היהודי בשנותיו הקשות וסייע לנו לשמור על כבודנו המושפל. תחת אשר הם ילגלגו עלינו שחקנו אנחנו על עצמנו והפכנו לבלתי פגיעים... אפילו במצבים קשים ביותר קמו ה"בדיחות השחורות" להגנתנו. נדמה, בארצנו המשוחררת והחופשית מעט פג תוקפו של נשק זה... ואולי אני טועה. בידי במהדורה אלבומית נחמדה ספר הבדיחות "שני יהודים נוסעים ברכבת" – סיפורים נבחרים מתוך ספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב. סיפר וצייר דני קרמן. ונסיים בטיפה משלו:

"שאל יהודי את חברו:

כמה אתה נותן לי במחיר אשתי?

ענה חברו: "שום דבר"

אמר הראשון: "עשינו עסק"!!

"כך הצחוק בן בלי חוק ושובב הוא

ישוטט בעולם הרחב"

פורים שמח!!

אבישג

שיר אהבה ישן, וגםשיר אהבה עתיק (אניטה וחואן) או"רומנסה": מילים: נתן יונתן. לחן: נחום היימן

זהו שיר ישן על אניטה וחואן גבהו עשבי הזמן
והשושן פרח עם החוחים הם שייכים עכשיו למלאכים.

אניטה לחואן חיכתה אך הוא איחר לקטוף את רימוני אהבתה גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה
פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם.

זהו כל השיר הוא שייך לחלומות שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב שלא למדו את שפת האוהבים.

ההם שלא נולדו בזמן אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם אותו חואן אותה האהבה
פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם.

השירהמחורזכולל ארבעהבתים. עלילתו נסבה על שתי דמויות: אישה וגבר. האישה, אניטה שמה מחכה לגבר, ששמו חואן, כי ישעה אל אהבתה, אך הוא מאחר להגיע. באמצעות השמות הנפוצים במרחב השפה הלטיני או הספרדי וקווי המתאר הפשוטים של העלילה ושמותיו: "רומנסה" או "שיר אהבה ישן" , יוצר המשורר תחושה של אירוע היסטורי. המשורר אינו מפרט מדוע ואיך הסתיימה האפשרות לממש את האהבה, אלא שהזמןאו העונה המתאימה לאהבה זו הסתיימה, כך במילים, שהןפזמוןהשיר: "פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם."

לאחר תיאור העלילה הקצר, בשני הבתים הראשונים, מנסח המשורר ואף מפרש את משמעות העלילה אל כלל הגותי,
אל תפיסת עולם המניחה כי החמצה נפשית ובין-אנושית מתרחשת בשל התמהמהות ההבשלה הנפשית והעדר תזמון נכון; ולשם כך מביא המשוררמטאפורהעל הצמחועל הפריחה, ומדמה אותם אל לבלובם של הרגשות:

" כל השיר הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב"

השיר הולחן על ידינחצ'ה היימן , נעשה אהוד מאוד, וזכה למעלה ממאה ביצועים רשומים בין השאר שלצמד דרום -הגרסה המקורי),הפרברים, חוה אלברשטיין,ריטה,דוד דאור ויונית שקד-גולן

להקשבה לביצוע הפרברים, שיר אהבה ישן לחצו כאן

יוסי חרסונסקי : “מעטים הם השירים שהעניקו להם שמות נוספים -שיר אהבה ישן הוא אחד כזה. רבים מכירים אותו בשם"אניטה וחואן".במקור כתב אותו המשוררנתן יונתןבשם "רומנסה", שזה משהו כמו שיר אהבה ספרדי עממי. עשר שנים לאחר הקלטתו הראשונה הוא הפך ל"שיר אהבה ישן", ואחרי עוד עשר שנים ואינספור גרסאות –החלו לקרוא לו "אניטה וחואן". למי בכל זאת שמורה זכות ראשונים על השיר? לא ל"צמד הפרבריםאלא ל"צמד דרום", דני גולן וציון צדוק, הם שהקליטו את השיר ראשונים, אבל כשאני מחפש לשמוע את השיר הזה, אני מעדיף את גרסת הפרברים. שיר אלמותי, סטנדרט מקומי, בלדה מרגשת עם הניחוח הספרדי בעיבוד לגיטרות אקוסטיות ושילוב קולות בלעדי של הצמד, שעושה את השיר הזה למה שהוא.

לצפייה בביצועם של ה"פרברים" לחצו על כאן

לצפייה בביצועה של יונית שקד-גולן לחצו כאן

פורים שמח לכולם

כידוע, נהגו ישראל בימים עברו להרעיש ברעשנים בזמן קריאת המגילה.דא עקא, שבימינו ממעטים להשתמש ברעשנים, ופרט לילדים הקטנים שמקבלים רעשני פלסטיק, רוב הציבור מכה ומרעיש בזמן הזכרת שמם של המן וזרש בעזרת כלים מכלים שונים, ידיים, רגליים, נפצים, תופים ועוד מרעין בישין.

מה מקורו של הרעשן? ומדוע השתמשו דווקא בו?

יש טוענים כי השימוש ברעשן נובע מהיכולת להפיק רעש ביד אחת, ואחרים רואים בתנועה הסיבובית הדהוד לגלגל החוזר, לפור הנופל ולסביבון החנוכה האהוב.

אך גדולי החסידות לימדונו כי הרעשן צופן בחובו סוד גדול, הקשור לשכרות ולמהותו של יום הפורים.

פורים הוא זמנה של השתיה 'עד דלא ידע'. בכל השנה אנו משתמשים בכוחות הידיעה, רוצים לשלוט ולהבין עוד ועוד. לעומת זאת, בימי הפורים המטרה היא לשתות כמאמר החבר 'עד שידפוק את הראש', או בנוסח מתון יותר 'עד שהראש יתסובב'.

ומה לסיבוב הראש ולרעשן?

הר"א אבן אמ"ל מסביר בספרו 'צחוק הגורל' כי מדובר במדרש מתוחכם על המשפט המיוחס לחכם ע. ממי, שמסורת משמו כי 'אין עשן בלי אש'. בדברים קצרים וחידתיים הוא מציע:

המילה 'רעשן' מורכבת מהאות ר' + התוספת עשן,

ומכיוון שאין עשן בלי אש,

הרי שתמיד כאשר הרעשן מסתובב,

זהו סימן שיש לסובב גם את הראש (האות ר' + התוספת אש)

נשתדל כולנו לשוב למסורת אבותינו, לסובב את הרעשן, לשחרר את הידיעה ולתת גם לראש קצת חופש להסתובב, כדי להיפתח לאורו של פורים, שעיצומו של יום מפורר.

פורים שמח ושבת שלום, הרב אורי ליפשיץ, רבה של טירת-צבי