שלום רב קוראנו היקרים

למשמעות הזמן והימים שאנו עומדים בפתחם

ימי חג הפסח

יום הזכרון לשואה ולגבורה

יום הזכרון לחללי צה"ל

ויום העצמאות ה- 70 למדינת ישראל.

החירות והתקומה הם משמעותם.

היציאה מעבדות לחירות

בימים ההם ובזמן הזה....

ביקור מאוחר – חיים חפר

הָיִינוּ בָּאזוֹרִים הָהֵם

אִלְמָלֵא הָיִיתִי לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין.

הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁמְּרַמִּים אוֹתִי

בְּסִפּוּרִים הַבָּאִים מִן הַדִּמְיוֹן הַחוֹלָנִי

כַּמָּה עֵצִים שֶׁשָּׂרְדוּ נִשְׁבְּעוּ לִי שֶׁזֶּה סִפּוּר אֲמִתִּי

שֶׁרָאוּי הָיָה לִי לְרַאְיֵן אֶת הַמֵּתִים

גַּם חָזְרוּ עַל שֶׁהָיָה שָׁם לִפְרָטֵי פְּרָטִים.

אָז הֻבְהֲרָה לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ,

לְיַד גִּבְעַת הֶעָפָר הַהִיא,

מִתַּחַת לְתִקְרַת הַבֶּטוֹן שֶׁשָּׁמְעָה וְרָאֲתָה

בָּא בִּי בְּכִי שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹדִי

הַכֹּל קָרָה כָּאן, הִסְבִּירוּ לִי.

מְנֻשָּׁק בֶּעָלִים הַמְּעוֹפְפִים בָּרוּחַ הַקָּרָה.

מֵעַל גִּבְעַת הַחֹמֶר הַהוּא.

מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ תִּרְגֵּם לִי לְעִבְרִית שֶׁנִּשְׁאֲרָה בּוֹ

וְהַלֹּא יִתָּכֵן הָיָה לְיִתָּכֵן מְאֹד

עָמַדְתִּי שָׁם שָׁעָה אֲרֻכָּה רוֹחֵץ בִּדְמָעוֹת

"יְהִי אֲסוֹנֵנוּ הַזְהָרָה לָכֶם!"

החירות גם לקבוע את הזמן

בלילה של חמישי ו' בניסן  ה-22 במרץ לפנות בוקר של  ז' בניסן ה-23 במרץ, יחל שעון הקיץ.

מעבר לשעון קיץ- בשעה 2:00 לפנות בוקר יש להזיז את השעון שעה אחת קדימה ואז השעה תהיה 03:00 בלילה, נפסיד שעת שינה אבל נרוויח ביום שעת אור.

שנזכה לחירות

שבת שלום

גדי ליאון

העורך

לצפייה באלבומה של ברכה יואל לטיול לשפלת יהודה לחצו כאן

לצפייה במצגת אודות הטיול שצילם ערך ומציג חנוך פלסר לחצו כאן

סיור חברותא בעין שמר 18.3.2018

השבוע יצאנו כ 30 חברים וחברות מקבוצת חברותא לביקור בחממה ובמוזיאון בעין שמר.

החממה היא מיזם חינוכי  מרתק בו לומדים תלמידים יהודים וערבים מישובי האזור ומחוצה לו , בני קיבוצים, מושבים, כפרים ערבים ואחרים. הלמידה מבוססת על בנית מיזם למודי, תוך למידת חקר בדגש על עצמאות הלומד וטיפוח חשיבה.

תחומי הלימוד עוסקים בטיפול במים, גידול אצות חד תאיות, חקלאות ימית וביומימיקרי. העיקרון המכונן של המקום לפתח עם התלמידים למידה פורצת דרך שמאפשרת לכל אחד מהם ליזום מחקרים בתחומים שונים מאקולוגיה, רפואה לתזונה נכונה ועד מודלים הנבנים במדפסות תלת מימד. הוראת התלמידים נעשית במרחב מזמין ומרתק מובלת על-ידי מדריכים מקסימים עם ידע רחב בכל התחומים.

במבט ראשון נראים המקום מבולגן ומאולתר. רק לאחר התבוננות מעמיקה  בנעשה במרחב, אתה מבין את עומק החזון שמטרתו לפתח לומד מעמיק יוזם ומקורי. הלימוד בחממה נעזר במדענים מהאוניברסיטה שמסייעים בהתנדבות לנתינת מעטפת מדעית למקום. בחממה מתנסים ילדים מגיל הגן עד תלמידי תיכון. מפעלים וגופים גדולים מספקים לתלמידי החממה מיזמים למחקר  מתוך ידיעה שמחשבתם של הילדים יצירתית ואינה חוששת לבדוק כל אפשרות  גם היא נראית  תימהונית.

גם לנו היה בהתחלה די קשה להתחבר לחזון הרחב שאביטל גבע פרס לפנינו. אך ברגע שהתחלנו להסתובב בשטח החממה ולראות את הפעילות בעיצומה הוקסמנו ממש.

בחממה מלמדות גם מורות ערביות מהאזור שמנחות את תלמידים הערבים.

ככל שהסתובבנו בין המיזמים השונים שנפתחו לפנינו התרגשנו יותר ונזכרנו שכך בעצם למדנו כשהיינו ילדים צעירים בבית הספר היסודי.

בהמשך ביקורנו  סיירנו במוזיאון עין שמר  זהו מקום מקסים שמשמר בצורה מקצועית מאוד את ימיו הראשונים של הקיבוץ. האגף שמשמר את המכונות החקלאיות של פעם מרתק בצורה בלתי רגילה. כולנו גדלנו על מכונות אלה ולראות את הטרקטורים שכולנו בילינו עליהם, או בקרבתם, זאת הייתה ממש חזרה לעבר שלנו.

כל המכונות שעומדות בתצוגה ניתנות להנעה ונסיעה. מה גדולה הייתה אכזבתנו כששמוליק פרי, חבר חמדיה ומוסכניק ותיק בחמדיה, לא הצליח להניע את המנוע הקטן של הקטרפילר ד 2. לדעתו המנוע היה כנראה מוצף. זוכרים את ההצפה הזאת שפעמים רבות לא נתנה להניע? גם נירה מכפר רופין התרגשה מאוד באגף הזה שהזכיר לה מאוד את אביה המוסכניק של כפר רופין בחוזרו הביתה מלוכלך מעבודתו הקשה במוסך. הפרגוסון הישן בצבע אפור עם מנוע הנפט הזכיר גם לי ימים בהם טרקטור כזה עבד במרעה הזרוע של כפר רופין.

החלק השני של המוזיאון בחצר הראשונים מציג בצורה גרפית ובעזרת תמונות נפלאות, את הדילמות שהכרנו בחיי הקיבוץ השיתופי בו גדלנו פעם. כך שגם לכאן יכולנו להתחבר כל אחד באופן אישי . נוסף לכך המדריך עשה את עבודתו בצורה מקסימה ואפשר גם לנו להוסיף מחוויותינו האישיות.

לסיכום:

מעבר לנכתב, אנו קבוצה שעם השנים  התגבשה לחבורה שנהנית  להיפגש ולחוות יחד מכל המזדמן ומתאים לנו. מבחינתי זו זכות גדולה להשתייך למין חבורה שכזאת.  שש בנות החבורה שמובילות את המפגשים כבר שנים ראויות להערכה גדולה על מרצן ופעילותם. הגיבוי הארגוני של גיל עוז בעזרתה של ורד רוס תורם גם הוא רבות לקיום המסגרת. תודה לכל אלה שבאו וחוו ביחד את המפגש המרגש.

מייקל לניר

כפר-רופין

לחצו כאן לצפייה באלבום מהחממה שצילמה אילנה רינות מנווה-אור

לחצו כאן לצפייה באלבום מהמוזיאון שצילמה אילנה רינות מנווה-אור

לחצו כאן לצפייה באלבום מהמוזיאון הטרקטורים שצילמה אילנה רינות מנווה-אור

הנש"ר התכונן לאביב ולפסח

במפגשנו השבוע הרגשנו את האביב הפורח בטבע סביבנו.

התחלנו בשירת "שמחה רבה" על כל חמשת בתיו ושמחנו לראות שמספר רב של הילדים הכירו את כל מילות השיר.

המשכנו בשירו של מתתיהו שלם "פנה הגשם". שלם היה בין מייסדי בית אלפא ובעודו רועה צאן בקיבוץ ובשדותיו ובטיוליו לגלבוע כתב והלחין את שירו זה. בפילוג הפנים קיבוצי ב-1940  בין אנשי השומר הצעיר ואנשי מפא"י,  עבר עם האחרונים לרמת יוחנן.

לצפייה בביצוע השיר יחד עם ילדי כיתת המורה אילת לחצו כאן

"ניצנים נראו בארץ" בלחנו של נחצ'ה היימן המשיך החרה אחריו. גם נחצ'ה בין חברי בית אלפא. שירו זה היה השיר הראשון שהלחין בהיותו בן 17 בלבד. הגיע לכפר המכבי, שם פגש את מתתיהו שלם מהקיבוץ הסמוך, רמת יוחנן.  היימן עבד אתו ברעיית צאן וקיבל ממנו ומחבריו הדרכה מוזיקלית.

צפינו בסרטון בו סיפר נחצ'ה אנקדוטה על שירו זה  מוזמנים לצפות.

סיימנו את ה"משוט בארץ" בשירה של דתיה בן דור "ארץ ישראל שלי" ומכל קבוצה הגיעו חמישה מתנדבים ששרו את השורה המצטרפת לכל בית. 

לצפייה בביצוע השיר יחד עם ילדי כיתת המורה אילת לחצו כאן

וכסיכום למסענו בארץ בישרים שרנו את שירה של נעמי שמר "הכל פתוח" אשר מוזכרים בו מקומות מהחרמון ועד אילת. האזנו לביצועם של עופר לוי ולאה לופטין וביחד בצענו תנועות במקצב מתאים.

קנחנו ב"שיר עבודה" ובפינת הבקשות ונפרדנו בברכת חג אביב שמח.

גדי ליאון

רכז מיזם נש"ר

בית גיל עוז

צוות ה"משפחג"

השבוע התאסף צוות המשפחג בביתה של אסתי שורר מניר דוד לברך לקראת החג שיבוא.

מי בצוות המשפחג? זהבה שגב מחמדיה, אלי נחומזון מרשפים, נילי שור מטירת צבי, אסתר ברנר מכפר רופין, אברהם תמרי משדה אליהו, לאה גלבוע ממעוז חיים, מירי כפרי מרשפים, ליתקה קרין מכפר רופין ואסתי שורר כמובן .

זוהי נבחרת המשפחג של גיל עוז, הם בחרו במשימה קהילתית הרואים בה שליחות - בניית מאגר רעיונות לחג ולטכסי חיים בבית בקרב המשפחה, עם חברים ובכלל.

החג הוא חלק מתרבותנו, חלק משפתנו, לחג ולמועד חלק חשוב בעיצוב זהותנו וב " והגדת לבנך/ בתך" שאנחנו מבקשים להעביר לילדינו.

החגים הם החוט המאפשר לנו לרקום את שייכותנו, כשאנחנו חוגגים חג אנחנו יוצרים קשר עם כל הדורות שחגגו אותו לפנינו ועם כל בני עמנו החוגגים אותו באותו יום ברחבי הארץ והעולם.

בטכס, בקיום החג עם תכנים מעברנו ושילובם בעכשווי, אנו מקרבים את בני המשפחה למהות החג ומאפשרים התחברות במספר רבדים.

לפני כל חג חוקרים ומחפשים חומרים מגוונים המתאימים לחגי ישראל, את החומרים הנאספים בהמוניהם, ממינים, מתעדפים, ובודקים אם יעזרו לתיווך בין המסורת למשפחה הישראלית  בת ימינו. וכך נאספים משחקים שונים, קטעי קריאה, שעשועונים, חידונים, הצעות להפעלות תוך יצירת דגשים על ערכים הקשורים לחג. 

החומר נערך ונולד גיליון חג חדש. כל אחד תורם את תרומתו מכישרונו ומטענו.

 למפגש החגיגי בביתה של אסתי, כל אחד הביא חפץ המחבר אותו אל החג. הביאו כוס אליהו הנביא של הסבא, צלחת פסח משפחתית, הגדות משפחתיות עם ספורים מרגשים מאחוריהן, ספרו על מנהגים מהבית וחלקו חוויות משפחתיות וקיבוציות אישיות.

היה מרגש, מקרב ומחזק בדרך ובכיוון.

אפשר להצטרף לקבוצה ולהיות שותף לעשייה קהילתית נפלאה.

ורד רוס 

קידום השירות וייזום פרויקטים

נייד: 050-8878881 

תכנית אסטרטגית בדרך ל....

במסגרת שלב א' בתוכנית האסטרטגית לגיל השלישי בעמק המעיינות,  החלה עבודת המיפוי שמטרתה אפיון מצב קיים והכרות עם הצרכים.

קבוצת מיקוד ראשונה התאספה בגיל עוז לשיחה ולענות עם מיכל רוזנברג מחברת אשחר העוסקת בהכנת התכנית.

המשתתפים מילאו שאלונים אישיים והתקיימה גם שיחה על החיים בעמק, ההשתתפות בפעילות חברתית, תרבותית, על שרותי הבריאות, על תחושת הביטחון האישי, על המצב המשפחתי, התעסוקה, התנדבות ועוד מגוון נושאים שהעלו הדוברים.

המשתתפים העידו על הרצינות שעולה מהמיפוי והביעו תקווה שהחומר אכן ישמש כחומר לתכנית אסטרטגית לשנים הבאות.

ורד רוס 

קידום השירות וייזום פרויקטים

נייד: 050-8878881

חבורת הפיוטים כבר כמעט בליל הסדר...

החבורה התכנסה ובשמחה החלה בשיר "שמחה גדולה הלילה", אשר נכתבה בידי משה אליהו. שיר שמחה לכל עת,שחובר על פי לחן של שיר ערבי קיים, במקרה זה השיר 'אלילא לילא לילא. משה אליהו חיבר לשיר זה מלים עבריות והשיר הערבי הפך להיות - 'הַלַּיְלָה לַיְלָה לַיְלָה, שִׂמְחָה גְּדוֹלָה הַלַּיְלָה'. השיר מאד פופולרי ומושר בשמחות שונות, כאשר בהתאם לאופי השמחה, 'מודבקות' עליו מלים שונות.

השיר מתאים לכל אירוע משמח ונוהגים להוסיף מילים בהתאם לאירוע.

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

 
לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן

 והרי אנו כבר ממש סמוך לפסח ולכן בחרנו הפעם את "דיינו". דיינו  להודות לקדוש-ברוך-הוא. פיוט זה הוא מן הקטעים העתיקים ביותר בהגדה. נמנים בו הנסים והחסדים שעשה הקב"ה עם בני ישראל משעת יציאת מצרים עד בנין בית המקדש, כרשימה של מעלות-מדרגות, שהאחת גבוהה מחברתה. כל מעלה מסתיימת במלה דיינו, לומר שבכל מעלה ומעלה כשלעצמה היינו מסתפקים ומודים לקב"ה עליה. על אחת כמה וכמה עלינו להודות ולשבח על כך שעשה עמנו את כל החסדים הללו. 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

לצפייה בביצוע החבורה לחצו כאן

ולעוד פיוט הקשור לפסח "יום ליבשה", פיוט שנכתב בידי רבי יהודה הלוי (ריה"ל). הפיוט מקדים את ברכת 'גאולה' בתפילת שחרית של פסח, וכנראה דווקא בשביעי של פסח, היום שבו נבקע ים סוף וישראל שרו את שירת הים. במרכזו ברכת גאולה, הסובבת סביב מעמד קריעת הים והשירה שבעקבותיו. מוטיב מרכזי אחר שבפיוט הוא ברית המילה, ועל כן בחרו קהילות אשכנז שונות לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, שכן נזכר בו שבחם של ישראל בהיכנסם לבריתו של אברהם, הנחתמת בבשרם. 

לעיון במילות הפיוט לחצו כאן

ולקינוח הסדר עברנו לחלק מן ההלל, אשר נאמר בכל ראש חודש ומןעד, אך באופן חריג ההלל נאמר בליל פסח למעשה פעמיים- גם בתפילה וגם במסגרת ההגדה.

מזמור קי"ח בתהלים חותם את סדר ההלל והוא נאמר במלואו ללא דילוגים. הוא מיוחד מבין כל מזמורי ההלל, הן בשל העובדה שמרבית פסוקיו הולחנו ועקב כך נוהגים לשיר כמעט את כולו, הן בשל העובדה שבחג הסוכות נוהגים לנענע את ארבעת המינים ולהקיף את המזבח (או בימינו, את בימת בית הכנסת) בעת אמירת פסוקים ממנו. 
עיקרו של המזמור הוא הודיה לה' על היוושעות והצלה מידי אויבים, ומשערים כי הוא נועד להיאמר בכינוס הודיה על תשועה גדולה שישראל נושעו בה. הסברה היא שעולי הרגל שעלו לירושלים, הודו במזמור זה לקב"ה על תשועותיו במהלך ההיסטוריה. הלשון נעה בין גוף ראשון יחיד לבין לשון רבים, כאשר לשון היחיד עשויה להיות לשונו של האדם הפרטי המודה על הצלתו, או לשונו של שליח הציבור המייצג את הציבור כולו. המזמור עצמו אינו עוסק באירוע מסוים ולשונו הכללית תומכת בהשערה שהוא נועד להיאמר בכל צרה שלא תבוא. 

 אנו מאחלים לכל חברי בית גיל עוז ולכל עם ישראל פסח כשר ושמח ומזמינים אתכם להצטרף לחבורה בכל עת.

גדי ליאון

עורך מעת לעט

"תיבות גומא"

מילים - שלום פינקלשטיין) ז"ל(

לחן ושירה - לימור זהר

עיבוד מוסיקלי, הפקה מוסיקלית וגיטרות - ארז יולביץ'

כל עוד שטות תיבות גומא על פני ים סוער

כל עוד שטות תיבות גומא על פני ים סוער

מולדת עברית אל ליבה תאמצן

כל עוד יכתפו בחורים

בסוד ליל את עמם

מספינות עלי שכם

מולדת עברית תאמצן

נדליק משואות בראשי ההרים

בסלול דרך הרודפים עד צוואר

עד נקים בית לשארית ישראל

נקים בית לישראל

כל עוד יעמדו המוני העם בלי נשק ביד

על עוד יעמדו המוני העם בלי נשק ביד

מול קלגסים חמושים גופם חומה לגורל האומה

מול קלגסים חמושים גופם חומה לתקוות גאולה

נדליק משואות בראשי ההרים

בסלול דרך הרודפים עד צוואר

עד נקים בית לשארית ישראל

נקים בית לישראל

להאזנה לביצוע השיר לחצו כאן

והרי הסיפור שמאחורי השיר - המשורר שלום פינקלשטיין היה ניצול שואה שהגיע לארץ מגרמניה הנאצית לאחר מלחמת העולם השנייה. את ספינת המעפילים שעמה הגיע, הגלו האנגלים לקפריסין ושם בחג הפסח, מכיוון שלא היו לאסירים היהודים אגדות לחגוג את סדר פסח, כתב שלום פינקלשטיין את האגדה מזיכרונו ושילב בה גם שירים מקוריים שכתב לכבוד הסדר. אחד מהם הוא השיר "תיבות גומא". כאשר הגיעו העולים לארץ, התגייס שלום פינקלשטיין לפלמ"ח ונהרג בקרב על הראדר בדרך לירושלים, במלחמת השחרור, והוא בן 16 בלבד. בשנת 2006 נמצאה האגדה והשירים שכתב בעליית הגג של קרובת משפחתו שנפתרה, והגיעו לכתב רדיו שעשה תכנית על הסיפור. במקרה או שלא במקרה, שמע המוסיקאי זאב קורן את התוכנית ששודרה ברדיו והרגיש שאני כמוסיקאית וידידתו הקרובה, חייבת להלחין ולהפיק את השיר הזה - "תיבות גומא", שהוקרא במהלך תכנית הרדיו. כך הגיע השיר לידי וגם אני הרגשתי שעלי להלחין ולבצע את השיר המרגש הזה. פניתי לשארי משפחתו של שלום פינקלשטיין והצעתי להם שנפיק את השיר הזה לזכרו של בן-דודם. כאשר שרתי להם את השיר לראשונה, במטבח הביתי של שלומית פינקלשטיין בת-דודתו של המשורר, פרצו בנות דודותיו בבכי קורע לב, אותו לא אשכח לעולם. השיר שהושר על-ידי והוקלט באולפן של ארז יולביץ' ובהפקתו המוסיקלית, בשנת 2006, הועבר על-ידי לרדיו, ומאז משדרים אותו בכל שנה ביום השואה וביום הזיכרון.

כובע הנזיר הצלף והחלמית

כובע הנזיר בסוף פריחתו ככל שהטמפרטורה תעלה, ויתארכו המים- כך יתנהג גם הצמח, פירותיו/זרעיו- צונחים לקראת השנה הבאה. אפשר ללקט ולשמור, אפשר גם לכבוש כמו שכובשים זיתים.

לפי הספרות הכתובה הזרעים רעליים, אך הכבישה מפוגגת את החלק הרעיל- בכל מקרה- כדאי להיכנס לאינטרנט ולקבל מידע רחב על תהליך הכבישה.

זו גם עונה ללקט- פקעי פריחה של "צלף" בטבע ולכבוש.

על החלמית כתבנו בעבר. החלמית בבר נתקפת בכנימות ששוכנות בחלק התחתון של העלה- המלקטים לצורך אכילה יש לשים לב.

כנגד ארבעה בנים....לאה גולדברג

על פי צו המסורת היהודית חייב האב לספר לבנו אודות הנס הגדול של יציאת מצרים, של היציאה מעבדות לחירות.

נוכחנו לדעת לאורך ההיסטוריה היהודית כמה עז רישומה של חווית ליל הסדר בזכרונם של בני עמנו.

כל אחד על פי חוויות ילדותו. יהודים דתיים כחילוניים.

נראה שיש משהו אקטואלי שלא נס ליחו מאז ועד היום. חווית היציאה מעבדות לחירות, הפנמת עבודת הפרך שאין לה קץ, הרדיפות, שנאת עמים שונים לעם הזר והמוזר הזה – כל אלה שקועים בזכרון הלאומי, ואף בזכרון האישי של מי שתודעתו הלאומית קיימת.

חווית ליל הסדר שזורה בזכרונות בני הדורות לאורך ההיסטוריה. בימי בית המקדש השני כאן בארץ, בגלויות השונות, בספרד באשכנז, בתימן ובעירק, בימי דור האנוסים ודור השואה ואף כאן בארץ בהתגשמות חזון הציונות בדורות האחרונים.

בין המאמרים, הסיפורים והשירים המטמיעים בתוכם מרכיבים שונים של גלות וגאולה רציתי להביא קטע קטן משירה של לאה גולדברג "כנגד ארבעה בנים".

נושא השיר של לאה לאה גולדברג הוא חווית אימי השואה כפי שעולה מדברי הניצול. הגאולה, אם קיימת, אוצרת בתוכה את הזעם, המחאה והכאב שאינו פג גם כאשר אולי העתיד צופן בחובו אור כלשהו.

" שאינו יודע לשאֹל

אמר שאיננו יודע לשאֹל:
גם הפעם, אבי, גם הפעם
את נפשי, שחזרה מעמקי השאול,
מלטה מֵעברה וזעם.

כי קטנו המלים מהביע השאול,
כי לַמָות אין ניב-שפתים,
ואני שאינני יודע לשאֹל
כבד פה אנכי שבעתַים....

כי הכו על עינַי מַגְלְבֵי פרשים
וצִוּוּנִי עינַי לִפקֹח,
זחלו אל לֵילי נחשים לוחשים:
לא לנום, לא לחלֹם, לא לִשכֹּח.

ואני לא ידעתי, הֲלִי האשם,
הבגדתי, המעלתי - 
לא רשע אנכי, לא חכם אף לא תם.
ועל כן שאלות לא שאלתי.

ועל כן לא דרשתי נקם ושִלם,
ולא אח לי ולא מלאך לי -
והגעתי אליך בודד ושלם -
ואתה, אם תוכל, פְּתַח לי.

                ניתן לכתוב רבות אך רצוני לסיים

        רק באמירה על שתי השורות החותמות.

                הניצול הנושא את האשמה על מצפונו למרות שכל אשמתו היא היותו..... ניצול. פונה אל האל, בהיפוך התפקיד המסורתי של האב הצריך לענות לבנו בסיפור יציאת מצרים "ואת פתח לו" – בשיר של לאה גולדברג אין שאלה. הדובר הוא דווקא זה "שאינו יודע לשאול" הניצול פונה בתביעה נואשת – בידיעה – כי הוא אינו יודע לשאול אך גם אין מי שיוכל לענות, ולכן השורה האחרונה הקשה החותמת את השיר

" ואתה, אם תוכל, פְּתַח לי."

באביב הקרוב

ריקה זראי     מילים : דודו ברק     לחן : נחצ'ה היימן

באביב הקרוב         כך ספרו ציפורים 
הוא מחוף ועד חוף   יפזר מזמורים, 
הוא יבוא מהרים      מקושט בזרים 
וניחוח לו צוף           ובושמי יערים. 

בחרמון ינגן הוא     שירים עד אין תום 
ועם מי הירדן         לכנרת יזרום, 
לגלי הזהב            הוא יצחק אז בתום, 
באביב הקרוב        הוא יבוא ‟ השלום.   - היבוא? 

באביב הקרוב       מצידי השבילים 
הוא פרגים יאסוף   ואלפי חיילים, 
ממורד הגולן         ובקעת הלבן 
הוא לצרור ילקט     נערה וצנחן. 

על מבוא הפרחים   שבעיר השלמה 
הוא יציב מלאכים   בגלימה רקומה, 
ואל גן התמרים      ביריחו של זהב 
הוא ישלח פרפרים  ואת נבל    שיריו.  - היבוא? 

באביב הקרוב       עם הבוקר החי 
הוא יגלוש וישטוף  עד אל ארץ סיני, 
עם יונים הוא ידהר במחול נהדר 
עד מפרץ הדרום    שבסוף המדבר. 

באביב הקרוב      כל ימות התקווה 
יהיו ליום טוב       ולשיר אהבה, 
אז מחוף ועד חוף הוא יבוא כחלום, 
באביב הקרוב      הוא יבוא ‟     השלום.  - היבוא?
 

לצפייה בביצועה של ריקה זראי לחצו כאן

ריקה זראי נולדה ב-19 בפברואר .1938 היא זמרת ישראלית שזכתה להצלחה גם בצרפת . ידועה גם בשל עניינה ברפואה הטבעית.

זראי נולדה בירושלים ולמדה חינוך בבית המדרש למורים בית הכרם, ופסנתר באקדמיה למוזיקה. בטרם מלאו לה 20 נישאה למלחין יוחנן זראי,  יליד הונגריה שעלה לארץ מספר שנים לפני כן, ובתחילה עבדה כמורה לפסנתר בבתי ספר בירושלים. בשנת 1959 נולדה לשניים בת בשם יעל.

יוחנן זראי גילה את כישרונותיה. בתחילה הגיש עמה תוכניות בקול ישראל בשם "תו לכל מכתב" ו"צליל וצבע", אך לאחר שתיאטרון "האהל" הסכים להעלות את ההצגה "חמש חמש" שכתב זראי במקור עבור להקת פיקוד המרכז , התקבלה ריקה זראי לתפקיד הראשי, ופרצה לתודעת הקהל הרחב. זראי הייתה לכוכבת זמר במהלך שנות השישים ובעלה הלחין לה להיטים רבים, מהם הזכור במיוחד הוא "גן השקמים  ".

בשנים אלו הופיעה במחזות זמר ובהצגות בתיאטרונים כגון התיאטרון הקאמרי והבימה.

משנות ה- 60  פיתחה קריירה בינלאומית, ולאחר שהתגרשה מיוחנן זראי ונישאה למוזיקאי צרפתי בשם ז'אן-פייר מנייה, העתיקה את מרכז פעילותה לצרפת,  שם שיתפה פעולה עם המלחין נחום היימן וזכתה להצלחה רבה.

השיר "באביב הקרוב " עם מילים של דודו ברק שייך לתקופה הזאת.  

כן עבדה בשיתוף פעולה עם מלחינים מפורסמים כשארל אזנבור וז'אק ברל.  בנוסף ללהיטים מקוריים, הביאה זראי למאזין הצרפתי שירים ישראלים ויהודים כ"ירושלים של זהב או הבה נגילה.  להיטה הגדול ביותר היה "קאזאצ'וק", גרסה צרפתית לשיר הידוע בעברית כ-"קטיושה", שיצא לאור בשנת  1969.

באותה שנה עברה זראי תאונת דרכים קשה, ממנה החלימה בכוחות עצמה, תוך שימוש ברפואה טבעית. חוויה זו הביאה אותה לגלות עניין רב ברפואה הטבעית, והיא אף כתבה מספר ספרים שזכו להצלחה בנושא זה. הספר "הרפואה הטבעית שלי" בתרגום אביטל ענבר יצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" בשנת .1986 ספר זה היה רב-מכר בצרפת, ומכר שניים וחצי מיליון עותקים, אך גם הפך את זראי לדמות שנויה במחלוקת, שכן העקרונות הטבעיים להם הטיפה עמדו בניגוד לדעת הממסד הרפואי.

במהלך השנים כתבה כשישה ספרים בנושאי הרפואה הטבעית, רובם היו לרבי-מכר בצרפת.

גם במהלך שנות ה-2000 הוסיפה זראי להקליט ולהופיע והייתה זמרת אהובה ומקובלת בישראל ובצרפת. בשנת 2006 פירסמה ביוגרפיה בשם "L'espérance a toujours raison" ("התקווה תמיד צודקת").

בתחילת יוני 2008 דווח כי זראי אושפזה בבית חולים בפריז לאחר אירוע מוחי אשר הביא לשיתוק בחצי גופה השמאל.

פרשת צו – שבת הגדול

פתיחת פרשתנו עוסקת באֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ. האש הזו היא אֵשׁ תָּמִיד, אך על הכהנים הוטלה האחריות לדאוג להבעירה ולהעלות עצים אל המזבח, כדי להעלות את האש: וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.

לשונה הכפולה של התורה את זמן ביעור העצים - 'בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר' - הוסברה על ידי חז"ל כדיוק שהדבר צריך לקרות בתחילת הבוקר (וכך הסביר גם הרש"ר הירש), ועל ידי האבן עזרא כתיאור של משהו שקורה 'בכל בוקר ובוקר'.

האדמו"ר מגור קורא בקריאה מפתיעה ומקורית את הפסוק הזה, ומתרגם את המילה עֵצִים כמתארת 'עצות' ואת המילים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כמתארות את הביקורת העצמית והבירור שצריך האדם לעשות בעצמו:

...לחפש בכל יום עצות שונות איך לברר האמת אצלו.

וזה עצים בבוקר בבוקר. כי ביקור הוא בירור...

קריאה דרשנית זו רואה בפסוקי התורה לא רק הנחיה לכהן המעלה גזרי עצים אל המזבח אלא הנחיה לכל אדם באשר הוא, השואף לעלות ולאפשר ל'אש' שלו לשאוף אל השמים. העצים המבוערים בבוקר מומרים בעצות המיועדות כיצד לבקר ולברר, ולהגיע אל האמת.

פעמים רבות אנחנו שבויים במסכות (שאולי נשארו מפורים...), מותירים את עצמנו במציאות לא מדויקת, מטושטשת, מעורבבת, מזויפת. לפעמים, אנו נעים על אדים של אש שבערה אתמול או שלשום, ולא מעלים אותה מחדש בבוקר בבוקר, במקרים אחרים, אנו מרשים לעצמנו לשכוח את קריאת 'שבת הגדול', ובמקום להיות גדולים, מדשדשים במחוזות הבינוניות וה'בערך'.

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה – הדרך לעלות, להיות גדול עוברת דרך חיפוש (מתמיד) של עצות כיצד לבקר את עצמנו, כיצד לברר בעצמנו את האמת, ומתוך כך להמשיך ולעלות, ולהתקרב אל השלימות - וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.

שבת שלום, הרב אוֹרי ליפשיץ, רב טירת צבי